מצבים קשים גורמים לכולנו לטעות בשיקול הדעת -­ גם למנהלים, שעלולים לשדר מסר מוטעה לעובדים. כך תעשו זאת טוב יותר

איפה טעיתם: עקב המשבר החברה סובלת מבעיות תקציביות. המנהל עסוק במציאת פתרונות למצב החדש, אך לא משתף את העובדים במתרחש.

העובדים: עסוקים כל היום בהחלפת שמועות ותסריטי אימה במקום לעבוד, חוששים שמא הם יפוטרו או שהמקום כולו ייסגר, והאי ודאות שולטת.

מה עושים: גם אם המצב קשה ולא נעים, אל תסתירו אותו מהעובדים ­ הם לא טיפשים. צריך לשתף אותם ולהסביר להם היכן בדיוק אתם עומדים ומה הבעיות שאתן החברה מתמודדת. השיחה הכנה עם העובדים גם מעניקה לכם את האפשרות להציג את הסיכויים הטמונים במצב לצד הסיכונים, ולנטוע בעובדים אופטימיות ומוטיווציה לעבור את המשבר בצורה הטובה ביותר שאפשר.

איפה טעיתם: הבעתם חוסר שביעות רצון מעבודה של עובד מסוים, או מהאופן שבו הוא מבצע משימות. תיארתם את העבודה כ"לא טובה" ותהיתם בקול רם מדוע העובד לא השקיע יותר.

העובדים: העובד מבולבל כי לא הסברתם מה בדיוק לא בסדר, ולא נתתם לו כלים לבצע את המשימה בצורה טובה יותר. הוא עלול לחשוד שגם אתם לא יודעים איך בדיוק לעשות את העבודה או מה אתם רוצים ממנה. לחלופין, הוא עשוי לחשוב שיש לכם משהו נגדו.

מה עושים: אל תסתפקו בהערות שליליות. גם אם אין לכם כוח או זמן להסביר ­- שבו עם העובד, הבהירו לו למה אתם מצפים בגמר העבודה, הצביעו על טעויות ספציפיות שעשה, הציעו לו דרכים לשפר את העבודה ­ להתייעץ עם עובד אחר, לקרוא ספרות מקצועית ועוד.

איפה טעיתם: לקחתם משימה מעובד אחד שלדעתכם יש לו מטלות דחופות יותר, והעברתם אותה לעובד אחר שפנוי יותר או שלדעתכם מוכשר יותר למשימה.

העובדים: העובד שממנו לקחתם את המשימה חושש שהוא לא טוב מספיק לדעתכם ועלול לראות בכך צעד ראשון בדרך לפיטוריו מהארגון.

מה עושים: גם אם לכם זה נראה ברור, הסבירו לעובדים את סדר העדיפויות שלכם ואת ההיגיון שעומד מאחורי הדרך שבה אתם מחלקים את המטלות ביניהם. 

איפה טעיתם: אתם דורשים מכל העובדים לעבוד קשה יותר, להישאר עד מאוחר ואולי גם לבוא ביום שישי. אתם, לעומת זאת, הולכים הביתה כל יום בשש בערב כאילו הכל כרגיל. זה אולי נראה מובן מאליו, אבל עדויות מהשטח טוענות שלא כך הוא.

העובדים: ממורמרים מאוד ותוהים מדוע המנהל שלהם נאה דורש אבל לא נאה מקיים, כאילו המצב הקשה לא נוגע לו כלל.