רמתצ'רונית אמיתית

 "מאיפה את בארץ?

""רמתצ'רון"

"רמת ה – שרון,  למה כל הרמת שרונים אומרים רמתצ'רון?"  או "רואים שאת מרמת השרון כי רק מי שבא מרמת השרון אומר רמתצ'רון".

יופי, אתה חושב שאתה הראשון שמנסה להצחיק אותי עם הבדיחה המשומשת הזו? כל הכבוד על ההבחנה המיקרוסקופית, זו רק הפעם העשרים אלף שלוש מאות שבעים ושתיים, שאני שומעת את הבדיחה המאוד לא מקורית הזו.  ואני תמיד משתדלת לצחוק בנימוס. וחוץ מזה מי אתה שתגיד לי איפה אני גרה? 

אם אתם רמתצ'רונים אמיתיים אני בטוחה שאתם מכירים את הסנריו הספק מעצבן ספק משעשע הזה. אז אני רוצה לצאת בהצהרה זו: גבירותיי ורבותי, תושבי מדינת ישראל ותושבי כל מי שהוא לא מרמתצ'רון, אני אקרא לעיר שלי איך שאני רוצה. תודה רבה.

  בגדול להגיד רמתצ'רון מקצר תהליכים. תחשבו שכל החיים אתם אומרים רמת – ה – שרון, זה ממש ארוך (וכל הכבוד לכל אלו שמנסים להגיד את זה בלב עכשיו). לעומת זאת, רמתצ'רון מקצר עניינים וחוסך בערך שנייה מתוך המשפט. זה לא שאני עצלנית כרונית או משהו כזה, בחורה שלא יכולה להשקיע עוד שנייה אחת בעיר היקרה שלה,  אבל אם תיחשבו את כל השניות שאתם חוסכים בחיים על כל פעם שאתם אומרים מאיפה אתם בארץ, זה יוצא הרבה מאוד שניות, הרבה מאוד שניות בחיים שלכם שעלולות להתבזבז להן סתם ככה באוויר, ללא כל ניצול הולם, או יעוד בעולם הזה, לא חבל?  

אז אפשר להגיד שהזמן היקר הזה יתקזז עם הזמן שלוקח לנו להסביר למה אנחנו אומרים רמתצ'רון. שלוקח בערך חצי דקה.  אבל למה? למה אנחנו באמת אומרים רמתצ'רון? מה ההסבר, בדרך כלל אני אומרת בחיוך עקום, ככה זה, לא יודעת, מה לעשות דפוקים. די!  לא רוצה לתרץ יותר. ככה זה וזהו.

  מה שאני באמת רוצה להגיד פה, זה שאני מאוד אוהבת את העיר. ואני שמחה שיש לי סממן רמתצ'רוני, שמבדיל אותי מיתר תושבי המדינה. יש ברמתצ'רון משהו מיוחד, קצת מהמושבה הישנה בשילוב עדין של עירוניות שלא בועטת לך בפרצוף כל פעם שאתה יוצא מהבית. אמנם היום רמתצ'רון נחשבת מבחינתי לצפון הרחוק מאוד, ממקום מושבי החדש במרכז תל אביב, מקום שצריך דרכון וויזה בתוקף כדי להגיע לבקר. אבל תמיד, תמיד תהיה לה פינה חמה בלב, ואני תמיד אהיה רמתצ'רונית. רמתצ'רונית אמיתית.

   ואם נהיה באמת כנים לרגע, להגיד רמתצ'רון פשוט מתגלגל הרבה יותר טוב בפה. 

 לא ככה?  

 נכתב באהבה לרמת השרון.