ואיך אני מהלכת, מתפזרת ונאספת ואיך אני דוממת, מכילה ומסתפקת ואיך אני יודעת, קוראת בין השורות ומשכילה ללמוד אותך. לאט לאט בין הסדינים אנחנו מבינים ולומדים אחד את השנייה לאט לאט הופכים ימים ללילות ולילות לימים לאט לאט.... ואיך אני אוהבת ואיך אני נוצרת ואיך אני שומרת אותך קרוב אלי לאט לאט... |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים...*
עדיף לאט :)
תזמיני לפעמים שלא אתגנב מאחורייך...
תודה *
זיו
איך את עושה את זה
מקסים