חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
את, אני והגברים האיומים
הנה הכתבה המלאה כפי שהועלתה עכשיו ל-NRG
"איני יכולה עוד!" זעקתי כבגין בשעתו, כשנכנסתי אותו בוקר אל הקליניקה המבולגנת של הפסיכיאטר היוקרתי שלי. "הכדורים שרשמת לי הפילו אותי למנוחת עולמים, ובתור מישהי שלא מרוויחה הון עתק לשעה כפסיכיאטר-צמרת, אני לא יכולה להרשות לעצמי לישון כדוב המערות הקזחי".
הד"ר לא התרגש. "את אמן יוצר", פסק, "מוחך הסוער והרוגש זקוק למנוחה".
"מה, בשם המפלצת מלוך נס אני יוצרת?", תהיתי, נסערת, "עבודה בהיסטוריה לכיתה י' על עזרא ונחמיה? (אגב שני פוצים שלא ברא השטן ודי מצער להיווכח בעובדה הזאת בדיליי של 25 שנה שבהן חייתי את חיי בשלווה ביודעי שעם ישראל היה נתון בידיים נאמנות לפחות בתקופה המסוימת ההיא של שיבת ציון); פדיקור-פרחים בטוב טעם? שילוב נועז להדאים בין מכנסי גולשים של בנים ומגפי עקב של נשים? שיטה חדשנית לרחיצת כלבים באמבטיה הביתית? או שאתה שוב מדבר על השטויות המצחיקות שאני עושה בסקס?"
"זו בדיוק הבעיה איתך. שבמקום לכתוב כל מה שרץ לך במוח, את עוסקת בזוטות כגון רחיצת כלבים ושינה עם חתולים. את כל השעה שאת מבזבזת אצלי בתיאורים אינסופיים ומשעשעים להפליא, לכי וכתבי. חבל על הזמן".
■ ■ ■
אז כתבתי.
והיום מתפרסמת הכתבה הראשונה שלי בגיליון פסח של המגזין את - גיליון מדאים ומאמם כאחד, בפורמט ענק, כבד כפצצה מתקתקת ועם ריטה המסתורית על שערו.
צילמה אותי מירי דוידוביץ שאין שנייה לה.
איפרה המוכשרת שבמאפרות אונדין פז.
על מה כתבתי? על הנושא האהוב עליי - אני, וכמובן על הגברים האיומים. הכותרת היא: שלום, אני יכולה להיות אמא שלך ואני הדייט שלך להערב.
הכתבה מתחילה ככה:
"נולדתי בליל הסדר של 1965. בגלל זה החליטו הוריי לקרוא לי מיא בשני קמצים. נו, המים מהחד-גדיא. אלה שירדו לאמא שלי בטרם עת וכיבו את האש ששרפה את המקל וכיוצא בכך עלילה נורא נורא מעניינת ומפתיעה כל שנה מחדש, עם מוסר-השכל הורג! עכשיו לכו תסבירו כל החיים שלכם לציבור שזה מיא בא' בסוף אבל מבטאים כמו בני המאיה הקדומים, אלה שקרקפו גולגלות בטוב טעם, ולא מיא כמו מיה פארו. די מנג'ז, הייתי אומרת.
1965 היתה שנה אידיוטית לגמרי להיוולד בה מבחינת המשתנה החשוב ביותר עבורי, והוא כמובן השיר הזוכה בפסטיבל סן רמו למוסיקה איטלקית - שהיה איזה שיר דבילי של בובי סולו שאיש לא זוכר כיום, בעוד שב-1964 זכה הלהיט הנפלא והמרגש של ג'יליולה צ'ינקווטי שהיתה אז נערה יפהפייה: 'צעירה מכדי לאהוב אותך , 'ואילו ב-1966 שר דומניקו מודוניו את השיר הבלתי נשכח - 'אלוהים, כמה אני אוהב אותך'."
כדי לקרוא את שאר הכתבה תצטרכו כאמור לקנות את הגיליון. שווה!
■ ■ ■
הקריירה שלי בקפה דה מרקר התחילה בזכות חברתי תמר, שהביאה אותי לכאן הישר לזרועותיה של דבורית, היא ולווט המיתולוגית, כדי להרגיעני מתלאות החיים, כמעין עיסוק בלתי מחייב. אבל די מהר, בפוסט השלישי בערך, נוכחתי לדעת שנאסף לי קהל קוראים, ויש ביקוש, וזה נתן לי המון מוטיבציה לכתוב את כל הקשקושים שחברותיי סובלות כבר שנים ואת כל הפטפטת הבלתי נגמרת שהפכה גברים רבים לחירשים סלקטיבית... ופתאום התגלתה כנכס דעתנותי המפורסמת, דהיינו העובדה הביזארית כשלעצמה שיש לי דעה בכל דבר, החל מנזמים ואצעדות בגוון מטאל לחתולים ועד השתלבותה של טורקיה בשוק האירופי המשותף.
אחרי שנים של עריכה - בחירה שלי, כיוון שהעדפתי להתמקד בגידול הילדים וגם מפני שבעריכה אני באמת דה בסט ובכתיבה תמיד הייתי ביקורתית מדי כלפי עצמי וחשבתי שעוד אין לי העומק והבגרות המספיקים - גיליתי פתאום שהכתיבה משחררת ממני מקוריות ויצירתיות ושאני כותבת הרבה יותר משוחרר וכיפי מבעבר. שבעצם, אני מסוגלת לכתוב כפי שאני מדברת - מה שלא הצלחתי בעבר. ולדבר אני יודעת היטב.
אבל לי, עם העיניים הגדולות שלי זה לא הספיק. אני התעקשתי לזכות בהכרה - כלומר כסף עבור כתיבתי, שלעניות דעתי לא נופלת מכתיבתם של בעלי טורים נחשבים בעיתונים. ואכן הגיעו אליי הצעות מעיתונים, וגם אני פניתי - ממש קצת - אבל אחרי מריטת עצבים לא קטנה נדחיתי בנימוק שאני נועזת מדיי - נועזת???moi??? ההצעה המפתה ביותר, כלומר לכתוב על הנושאים שמעניינים אותי וללא צנזורה, הגיעה מעופרה מזרחי, עורכת את.
כדי לצלם אותי נפגשה איתי מירי דוידוביץ, ביקרה אותי בבית וראתה את הסרט/אודישן שעשיתי לטלוויזיה. לי היה ויז'ן של עצמי כדמות נועזת (אם כבר - אז כבר!) שמנתרת באוויר (אני גאה בניתור שלי!) - או בים, הבית השני שלי, או בצעד וחצי מגניב של כדורסל. מירי התחלחלה. היא ראתה בי המון מלנכוליה וראתה בעיני רוחה אקסטרים קלוז-אפ בהבעה עצבצבת. אני התחלחלתי. היא הסכימה שאחייך ואני נתתי לה לעשות ממני אשה כפי שהיא רואה אותי. שלוש התמונות למעלה הן אלה שמופיעות בגיליון. הנה הפוסט שכתבה על ההשראה שלה.
זאת ההזדמנות להודות למי שהביאוני עד הלום, בנוסף לתמר ולדבורית ולפסיכיאטר, שהם כמובן הפדיקוריסטית הגאונה שלי ליליה בולוטוב, אמנית הגבות והכדורעפנית המקצועית (אליצור ראשל"צ) מרגריטה בביץ' (גלעדוב), הספר הנהדר יגאל בביוף והשחקן החדש בנבחרת, רופא השיניים המחונן רוסלן רובין שהציל אותי מצרות איומות. כפי ששמתם לב, אני מאוד קשורה לעדות הבוכרית והקווקזית (אבל ליליה אוקראינית במוצאה), כיוון שבענייני עיצוב הן שולתותתת שחבל"ז. כמו כן מן הדין להודות לכל הגברים הדוחים, שבלעדיהם לא היו לי חיים ולא היה לי על מה לכתוב.
ומה עכשיו? אמשיך כמובן לכתוב בבלוג על מה שבא לי, וגם במגזין את, ומקווה לפגוש אתכם גם פה וגם שחור על גבי עיתון פעם בשבועיים. ■
|
תגובות (81)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תמונות מאממות ומדאימות כאחד
נו, טוב, וגם הפוסט עצמו לא רע...
איזה כיף לשמוע! ואת לא היחידה!
עכשיו אני רוקחת מטעם מיוחד ליום העצמאות!
חח
בגלל הכתבה שלך קניתי את האת של החג ...
:-)
יצאת מאממת עם לשון מושחזת
כראוי לשפנפנה יפת עיניים ומוח קודח
בהצלחה ענקית
עידית
תודה על הדיאגנוזה
אכן גיליון מלא צבע ופרסומת.
כותבת נפלא אולם לי המציאות נראת
אחרת לגמרי ויש גם תובנות הפוכות
כמובן.
הי מיא,
חיפשתי וחיפשתי גיליון "את" אזל!
אולי תסרקי את המאמר
כבר הייתי אצל רופא שיניים לפני
כשבוע ועד הביקור הבא...
לסופיה לורן היה חזה גדול.סקסית !
החושניות פשוט מהפנטת.
(:
אוף. גם לי יש המון גברים מטומטמים ודוחים. ואני לא יודעת לכתוב.
לשון מושחזת להפליא יש לך, יקירתי. את ממש אבל ממש בכיוון של סאטירה
בהצלחה, מיא
בני
ABOUT FUCKING TIME!!!
מזלטוב!!!
קודם כל - התמונות יפהפיות, אבל את זה אמרו לפני.
שנית - עכשיו אני מצטערת שאמא שלי הפסיקה את המנוי על "את". אחרת הייתי פותחת את הגליון (היוקרתי) ומשוויצה בזה שפגשתי מישהו מהעיתון.
שלישית - את גם כותבת, גם מתפרנסת וגם אוהבת - נראה לי שילוב מנצח!
חג שמח!
את מאירה! פשוט כך
מיא,
פשוט. קולח. אמיתי. פתוח. כיף.
אהבתי.
שיהיה בהצלחה.
אני מרגיש שאני בערך בשליש הדרך שלך.
אין לי ספק שיום אחד כל המדינה ואח"כ כל העולם יכירו אותי.
אם תצטרכי עזרה בכתיבה או תרצי לעשות מין קטע כזה של כותב אורח אני מאוד אשמח.
בברכה,
פאנג'ב
ואמיץ.
(כרגיל, עיקר שכחתי).
מקסים.
רצה לקנות את העיתון.
מיא של פעם היתה ודאי שמחה לשמוע את זה
יפה יפה
נקלעתי לכאן במקרה
קבלי פירגון
כל הכבוד לך
מגיע לך יותר גם, ועוד תגיעי רחוק כי נדיר למצוא אשה מוכשרת כמוך
יישר כוח
כתבה מעניינת
נתת לי סיבה לקנות "את".
כהרגלך- את יפהפיה !!!!!!!!!!!!!!
הכי אני אוהבת בעולם לצדוק.
את צודקת מיא.
הרבה יותר עדיף מן הקודם על בטוח.
שיהיה לך רק מעמם בחיים.
והתמונות, משו.
תמונות חביבות. אבל למה אוטו? בתמונה שאת מחבקת בלהט את הדלת, הפנס של האוטו ממש מציק בעין.
אכן , גם מדאים גם מאמם , שלא לומר גם מדאים גם מאמם .
ולעונה הבאה של האח הגדול - יש לך כבר את האס-אמ-אס שלי
לחיי התחלות חדשות ביום ההולדת.
מפרגנת לחלוטין
רק אל תרגעי לנו פתאום :)
מפרגן!!
בתור קורא אדוק (גם אם לא תמיד מסכים) את מחוננת ותוססת וסבבית לקרוא
(כוסאמממו, עכשיו אצטרך להסתפר פעמיים בשבוע כדי שלא יצחקו עלי כשאחפש אותך ב "את")
אל תסתמי את הפה לעולם, חוץ מבמקרים קשים או פיקוח נפש.
יפה יפה יצא, בהצלחה יקירתי!
רק בגללך סחבתי את כל הכובד הזה ארבע קומות ותשעים ושמונה מדרגות
אותך לאורטופד שלי!
בהצלחה!
אני מאוד נהנית מהכתיבה שלך - אני בטוחה שגם הקוראים בעיתון יהנו :-)
אורית.
:-)
בהצלחה ובהנאה:-)
תמונות מהממות
מקווה שתכתבי בחופשיות ונועזות כמו שאת מתארת לעצמך ולנו
בהצלחה
סופיה לורן, כמובן.
מיא,
תענוג לי שהכרתי אותך כאן,
ועכשו יהיה את התענוג לאנשים נוספים .
את המאממת פה, הצלחה אין מה לאחל כי תהיה, אז רק אוטוטו מזלטוב וכל הכבוד
ואני אקרא אותך אפילו ב'את' עמוס הפרסומות
כי את באמת נפלאה, ויפיפיה שאין מילים
מה שמגיע - מגיע !
בהצלחה, ילדה יפה
זה היה ברור שהקפה קטן עלייך ואת תפרצי בסערה לעולם הגדול.
בהצלחה.
מיא ,כרגיל התגלגלתי מצחוק.
בעיקר מהצוות הבוכרי קווקזי שלך
ואכן יש לך יכולת דיבור בלתי נידלת ,אבל את גם מקשיבה .
קני לעבודה- גם על חשבונם וגם הלקוחות בזמן ההמתנה יקראו את מיא!קורא בחיוך מפגרר.
הנורא מכל יקרה לי ביום שבגללך (לא! לא בזכותך! בגללך!) אבין באופנה.
אשתי תודה לך, חנוקה בדמעות.
אני לא.
והתמונה עם האוזניים האלה, של מיקי מאוז - מה לעזאזל חשבת לעצמך? זה לא מוסרי! זה לא פוריטני! זה נראה כמו חלק מהאימפריה של יו הפנר!
עוד!
מזל טוב, ובהצלחה.
צילומים מאממים :)
מזל-טוב !
רק עכשיו בביקור החוזר נפתחו לי התמונות. את התמונה האמצעית בסגול בה את נראית כמו המלכה לורן של פעם, מבית קרלו פונטי - כבר ראיתי כאן ואהבתי מאוד. גם הפעם היא הכי מוצאת לי חן.
יקירתי, את מאוד יפה וקורנת. הלבן מקפיץ לך את היופי בתמונות. וכבר אמרתי, בהצל - ך.
אף פעם לא קניתי "את" לקליניקה.
הנה, יש לי הזדמנות...
יפיפיה כבר אמרתי. מוכשרת כבר אמרתי.
אבל למה לא להגיד שוב?
לא מתחייבת לעשות מנוי ל"את", אבל את הגליון הנוכחי קונה.
בהצלחה!!!
מברוק וסחטיין!
עכשיו את מאלצת אותי לרדת לקיוסק לקנות את "את".... (טוב, לפחות יהיה משהו לקרוא בשרותים)
עולם קטן ההורים שלי התחתנו בערב פסח 65
נהדרת!! ומזל טוב ליום ההולדת הממשמש ובא
והמון בהצלחה!
מפני שאין לי זמן. בכלל. ופיפי עשיתי בפעם הראשונה בשעה חמש וחצי...אז באתי הדבקתי לך נשיקה עם הלשון ואני הולכת.
תגובה מפורטת בלילה.
מזל טוב
את ענקית
יפה ממש
מאממת
חכמה
צודקת
מוכשרת
מצחיקה
זהו בנתיים!
וואהו, כל הכבוד, יופי
את גדולה, מיא, ואני שמח בשבילך
"על מה כתבתי? על הנושא האהוב עליי - אני, וכמובן על הגברים האיומים. הכותרת היא:
שלום, אני יכולה להיות אמא שלך ואני הדייט שלך להערב. "
בהצלחה, בהנאה, בכייף, שיחקת אותה
את יפה יפה !
מזל טוב !
אבל אני לא קונה עיתונים של מש'פ נמרודי .
שיהיה במזל טוב וכן ירבו
מזל טוב יקירתי ,מגיע לך, אפילו יותר .
בהצלחה רבה .
מזל טוב מותק !
אם אני אתחיל לקנות "את" זה באמת יהיה חיבור סופני (לצד הנשי כמובן) אבל רציתי לשאול...
איך שמים במגזין קישורים ליוטיוב?
התמונות מ ק ס י מ ו ת !
בגלות שוויץ לא מוכרים "את" אז תשמרי לי עותק בבקשה.
וכן, את יפה מיא
נפלא!
והתמונות לא פחות מאממותת.
ואני בטוחה שזו רק ההתחלה.
אפשר להשתחצן שאני מכירה אותך? אם ישאלו את יודעת, בחוץ..
:)
הכוכב ירוק,
הפרצוף שלי ירוק לא פחות.
-גם אני רוצה! אבל חופשי מפרגנת, מותק-
נהדר !! ונהדרת !
שאפו יפה שלי .
מיד הולכת לרכוש לי גליון .
מקסים!
גם הסיפור האישי
גם התמונות (הורסות)
וכן לפי איך שאת כותבת ברור שאת שווה את הכסף- תמשיכי בעריכה כי את the best אבל עכשיו גם כתיבה
חבל שחברה שלך שהביא אותך עזבה את הקפה- אבל באמת יש כאן הרבה שטויות אני כבר עזבתי וחזרתי
כפרה עליך, מזל טוב !
רץ לרופא שיניים לקרוא .
מירי דוידוביץ צלמת מוכשרת ביותר. מספר אחת בארץ.
יופי של כתבה במגזין את.
התגלגלתי....בהצלחה...
שרון
טוב ידועה שאת גדולה מהחיים :)*
את - זו רק ההתחלה.
ברכות יקירתי }{