אני מתייחס לכתבה:

http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070730_887656&layer=hp&layer2=&layer3=market

בכתבה המרואיינים מתייחסים בעיקר לנושא האג"ח הירידה במחיריהם בשוק ההון, וכמובן לפוטנציאל לעשיית רווח בעיקבות המצב שנוצר. אני אסביר על האגח והרווחים מהן, ומה נראה לי שהתכוונו בפוטנציאל הרווח.

איגרות חוב נחשבות לנכס סולידי בהתייחס לכך שהן של גוף בטוח (מדינה/חברה גדולה ויציבה) ובהשוואה למניות או ניירות ערך אחרים. (אני כל הזמן מתייחס לאגח טובות של חברות טובות ולא אגח זבל)

איגרת חוב היא בעצם הלוואה של קונה האיגרת לחברה המנפיקה, כאשר מראש נקבעת תקופת ההלוואה וכן גובה הריבית שתשולם. הריבית שתשלם החברה בגין איגרות החוב לא משתנה לאורך חיי האיגרת (הריבית יכולה להשתנות בהתאם לתנאים הקבועים באיגרת - הצמדה לשער מטבע או מדד, אך לא ישנו את הריבית מ2% צמוד ל3% צמוד בלי פרוצדורות משפטיות ארוכות).

בכתבה מציינים המרואיינים כי הריבית על האג"ח משתנה. מצב זה קורה מעצם העובדה שהאיגרת נסחרת. כל מחזיק איגרת יקבל את אותה ריבית שקבועה בה (לדוגמא 100 ש"ח איגרת בריבית 5% = 5 ש"ח כל שנה) אבל המחיר שבו הוא קונה את האיגרת בשוק קובע את הריבית בפועל. מכרתי את האיגרת שקניתי תמורת 101 ש"ח, הקונה ימשיך לקבל 5 ש"ח אבל מבחינתו מדובר רק ב4.95% ריבית לשנה. אם הוא ימכור למשקיע שלישי תמורת 95 ש"ח אותו משקיע ימשיך ויקבל 5 ש"ח מדי שנה שהם מבחינתו5.26% ריבית.

הרווח מאיגרת החוב מחולק לשניים - הריבית אותה מקבלים. זהו סכום ברור וידוע מהרגע הראשון בו רוכשים את האיגרת, ורווח ההון.

רווח ההון משתנה מיום ליום בהתאם למסחר בשוק. לעיתים זהו הפסד ולעיתים זהו רווח. בשנים האחרונות הרבה משקיעים הרוויחו רווחי הון מההשקעה באג"ח.

העליות או הירידות באיגרות החוב נובעות בעיקר משער הריבית של מדינת ישראל. ככל ששער הריבית יורד שווי האגח עולה (וכך הרוכשים החדשים מקבלים ריבית נמוכה יותר) כאשר הריבית עולה שווי האגח יורד (וכך הרוכשים החדשים מקבלים ריבית גבוה יותר). אלו שמחזיקים באיגרת החוב לאורך כל התקופה מרוויחים את הריבית הקבועה ורווחי/הפסדי ההון לא משנים להם.

סיבה נוספת לשינוי בשווי האיגרות הוא המסחר וצרכי/ציפיות המשקיעים. המרואיינים מתייחסים למצב זה באופן ספציפי.

ראשית הם מתייחסים לפער הריביות בין האיגרות הנסחרות לריבית בנק ישראל. הפער הזה מייצג את הסיכון שנובע מכך שחברות עיסקיות לא יוכלו לעמוד בהחזרי הריבית בעוד שמדינת ישראל תמשיך לעמוד בהחזרים (או כמו שמרצה שלי אמר - כשמדינת ישראל לא תחזיר לך ריבית על מק"מ ממש לא איכפת לך אם חברת חשמל תשלם או לא, כי ברור שהיא כבר לא). לדבריהם הפער המיוצג בהפרשי הריביות בחודש האחרון מייצג את הסיכון האמיתי (בניגוד לפער הנמוך שהיה קודם לכן) = הירידות שהיו באיגרות החוב בחודש האחרון הגיוניות.

בשלב השני הם מתייחסים לפער הריביות מול ארה"ב. בחודשים האחרונים נאמר הרבה על ההפרש הנמוך בריביות בין איגרות חוב בארץ לאלו בארה"ב (לרב ארה"ב נחשבת יותר בטוחה ולכן בארץ הריביות יותר גבוהות,  הפרש ריבית = סיכון) וניטען כי ההפרש הנמוך נובע מכך שהדולר חלש. כרגע קיימת הסכמה לגבי כך שההפרש חזר למצב נורמלי.

בשלב השלישי (והרלוונטי לשאלת הרווח) מתייחסים לירידות בימים האחרונים. הטענה היא שירידות אלו נובעות ממכירות גדולות של גופים אשר היו זקוקים לכסף נזיל ולכן מכרו את האג"ח (הנחשבות כנכס הקרוב ביותר לפקדונות נזילים). לדיבריהםשל המרואיינים ירידות אלו אינן מייצגות ציפיות אמיתיות להעלאת ריבית בארץ (מאחר והאינפלציה בטווח ההגיוני והפער מול ארה"ב סביר) ולכן קיימת סבירות הן לרווח הון (כאשר האג"ח יחזרו למחירן ה"נורמלי") והן לרווח (תשואת) ריבית גבוהה יחסית מאחר וכרגע הריבית המיוצגת במחירים היא יחסית גבוה.