קהל יעד
המשחק הינו חובה. מרגע שנולדים ועד שמסיימים את החיים, כל אחד הוא חלק מהמשחק. היציאה מהמשחק נעשית (ברוב המקרים) בצורה טבעית, שאינה בשליטת המשחק. האפשרות ליציאה מהמשחק בדרך שנשלטת ע"י המשחק נתונה (או שלא) לדיון ציבורי ומעבר לכך לא תהיה התייחסות לנושא.
מטרת המשחק
במהלך החיים צוברים חוויות טובות וחייבות רעות. המטרה היא פשוט לצבור כמה שיותר חוויות טובות וכמה שפחות רעות.
חוקי המשחק
אין חוקים !!
מצד שני, יש לזכור שחוקים ומוסכמות חברתיות (שגם הם אינן דבר קבוע), ולמרות שאין ממש דרך לאכוף אותם, נועדו למטרה מסויימת ויש לקחת בחשבון שאנו חיים בתוך מסגרת מסויימת שעבירה על חוקיה עלולה לגרור תוצאות כאלה ואחרות
אסטרטגיות
כאן ועכשיו - הדרך הטובה ביותר לקבל לחוויות חיוביות. אין דחיית, חוויה שלילית בפני עצמה. וברוב המקרים אסטרטגיה זו גם מונעת דאגות (שוב, חוויה שלילית) לגבי העתיד. מצד שני, משחק שבוחר באסטרטגיה כזאת עלול למצוא עצמו בשלב מסויים ללא משאבים להמשיך את המשחק בצורה שתספק חוויות חיוביות ואפילו במצב שבו הוא יתקשה להמשיך לשחק (נקודה). (מומלץ לעיין בסעיף חוויות גדולות וחוויות קטנות לקבלת מידע נוסף)
היום בשביל מחר - מקריבים בהווה ע"מ לזכות ברווח גדול יותר בעתיד. הבעיה המרכזית באסטרטגיה זו היא שלא בהכרח יהיה מחר. אף פעם אי אפשר לדעת מה יוליד יום וייתכן שמדובר בהשקעה שלא ניתן יהיה לקטוף את פירותיה. מעבר לכך, בחלק גדול מהמקרים המשחקים מקריבים את ההווה (וגם כזה שלא מסכן את העתיד) בשביל לנסות ולקבל עתיד טוב יותר, כזה שבגלל ההקרבה הרבה שנעשתה, הם לא יהיו מסוגלים לממש את הפוטנציאל שבו. (מומלץ לעיין בסעיף חוויות גדולות וחוויות קטנות לקבלת מידע נוסף)
כמובן שכל דרך בין שתי האסטרטגיות הקיצוניות שהובאו לגיטימית לא פחות ואולי נפוצה הרבה יותר.
חוויות גדולות וחוויות קטנות
אין דין חוויה כדין חוויה ואותה חוויה עבור משחקים שונים תיתן "ניקוד" שונה בהתאם לחותם שהחוויה השאירה על המשחק. הגשמת מטרה גדולה ברוב המקרים נותנת חוויה חיובית גדולה, בניגוד להגשמת מטרה קטנה. למשחקי "כאן ועכשיו" אין מטרות גדולות ולכן החוויות שהן זוכים להם מניבות ברוב המקרים ניקוד נמוך ביחס לחוויות שלהם זוכים משחקי "היום בשביל מחר". מצד שני, גם האכזבות של משחקי "כאן ועכשיו" קטנות יותר מהחוויות של משחקי "היום בשביל מחר" ולכן ה"ניקוד" (גם לטוב וגם לרע) בהתאם.
טיפים
השגת המטרות מספקת חוויה חיובית. גודל החוויה (ואיתה ה"ניקוד") היא ביחס ישר לגדול המטרה שהגושמה. מצד שני, חוסר היכולת להגשים מטרה מספקת חוויה שלילית שגם היא נמצאת ביחס ישר לגודל האכזבה. המטרות שכדאי לשים צריכות להיות מצד אחד גדולות ומצד שני, ברות השגה. להגיע לירח עד גיל 21 (עם כל הכבוד לבזוקה) .... לא ממש ריאלי.
תא בודד - משחק |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן המשחק נמשך, בין אם רוצים ובין אם לאו אבל כל שחקן רשאי לבחור את רמת הפעילות שלו במשחק. יש שחקנים שנותנים לארועים להכתיב להם את הדרך ויש שחקנים שמנסים ע"י פעולות לקבוע ולשנות את המציאות שבהם הם משחקים וכמובן שיש את הרוב שלעיתים כך ולעיתים כך. מעבר לכך, מאחר והמשחק מרובה משתתפים, לפעולות של כל אחד מהשמתתפים יש השפעה על כל אחד מהמשתתפים האחרים ולכן, את צודקת.
נקודה נוספת שכדאי להזכיר בקשר זה היא ההשפעה של חוסר הפעולה, השפעה שלעיתים ניתן לצפות אותה ולעיתים לא ובכל מקרה כדאי להיות מוכן לבלתי צפוי
תא בודד - מה זה "ג'ומנג'י, קמפאי"
חובת ההשתתפות חלה על כולם, אתה יכול לחשוב שאם הלכתלים לקחת פסק זמן,
אך פסק הזמן הזה הוא דמיוני כיון שאתה עדיין במשחק, המשחק פתוח והכל יכול לקרות.
ג'ומנג'י, קמפאי!!!!
זהו שאני לא משחקת שום דמות...
אני תמיד נשארת אני....
ה מ ו ז ה
משחק או מציאות.
בעיקר סמנטיקה והדרך שבה מציגים את הדברים.
יש משחקים שבהם גם תא בודד אינו רוצה ולכן אינו משחק
כמו שכל אחד בוחר את המלחמות שלו, כך כל אחד בוחר גם את המשחקים שלו.
מחשבה קצת מעמיקה יותר, כל יום וכל רגע "הדמות" אותה אנו "משחקים" משתנה. פעם זה עובד (מסור יותר או פחות), לפעמים זה בעל/אשה, לפעמים אמא/אבא, חבר/ה או כל דבר אחר. העובדה שאנו באמת הדמות שאותה אנו "משחקים" אינה רלוונטית כלל.
תא בודד
לא יודעת... משחקים זה לא ממש הקטע שלי...
אבל תהנה..