הפחדים שלי רבים הם ומגוונים הפחד הכי גדול שהיה לי הוא מכאב אני חושבת שהתגברתי על 90 אחוז ממנו בלידה יש לי במלאי עוד פחד מטיסות פחד מגבהים פחד מפגיעה - על כול השלכותיה ופחד מטעויות אני תמיד כל כך פוחדת לטעות כל כך פוחדת להתחרט...
אתמול מישהי מהעבודה אמרה לי שהיא קיבלה עלי רושם כל כך שונה של אחת שעשתה וחוותה וטעמה הכל ועכשיו הגיעה לנחלה שלה...ורגועה כזאת...
מדוע אני עושה את הרושם הזה? לא יודעת...זאת לא הפעם הראשונה שאני שומעת לרוב אני נוטה להסתכל על העולם כמו ילדה קטנה שנכנסה לחנות ממתקים ענקית ולא יודעת מה להחליט עוד כל כך סקרנית כל דבר מגרה ומושך צריך לבחור רק משהו אחד....זה כל כך קשה
נכון, עשיתי, חוויתי, טעמתי... אך לרוב עוד לא מרגישה שהגעתי לנחלה את רוב החלומות שלי עוד לא התקרבתי למשש לטעום את הטעם הנכסף ולפעמים..מהנמוכות הזאת....נראה לי שהכל כבר מאוחר בשבילי.
לרוב אני עושה רושם שונה אני שומעת עלי המון דברים שאני לא המון דברים שהייתי רוצה להיות אבל באמת...בתוכי...יש המון החמצות קטנות וסערה ענקית שמטלטלת אותי מצד אל צד וכלפי חוץ...הים שלי רגוע המים שלי שקטים אני אי של מבטחים של אשליות
והכי הרבה אני מפחדת מעצמי.
כשאני יושבת לכתוב אני אף פעם לא יודעת מה ייצא מתוכי כל מכתב הוא כמו לידה יש צירים שכואבים יש משהו שכבר חייב לצאת אבל אין לי מושג איך זה ייראה ומה אני ארגיש
יש לי פנטזיות רבות ומגוונות להוריד את הקילוגרמים שנשארו מהלידה לצבוע את השיער לאדום...כמו ההיא שאני רואה תמיד בדרך לעבודה להיות יותר קלילה ופחוד פוחדת להיות יותר צוחקת ופחות דואגת לשים יותר זין ופחות לחשוב מי ייפגע מה שאומר מי ייפגע אם אגיד את האמת להיות אישה אוהבת כמו פעם להיות יותר עירנית ופחות עייפה ופחות לתכנן אלוהים, פחות לתכנן!!!
אני מתכננת לשכב איתך כל לילה ובלילה אני עייפה או כועסת או סתם מרגישה רחוקה או חושבת שבבוקר אני פשוט אהיה עייפה או שסתם מרגישה שלא נשאר לי מה לתת מעצמי ואני פשוט רוצה לקחת.
וכזאת אני...אחת שחולמת אחת שמעופפת אני יכולה לעוף שעות ולפעמים בא לי פשוט לנחות לתת לעצמי סטירה שתעיר סטירה שתזכיר סטירה שתבהיר
מה אני עוד.... מה עוד יש במלאי? אני אחת שממכרת אני אחת שמתמכרת הכל אצלי בתקופות תקופות שאני צוחקת תקופות שאני קפואה תקופות שאני מתמכרת למשהו מסויים ותקופות שאני נגעלת אני יכולה לאכול שבוע את אותו דבר ולהשתוקק אל הטעם המוכר ואחר כך זה פשוט דוחה אותי ולא מתקרבת שנה אני מתמכרת לסיגריות לשעות המאוחרות בלילה לזיונים איתך ולתקופות שאני לא נותנת לך להתקרב אני לא יודעת למה.
אחרי הלידה חשבתי שהתמכרתי להריון ישר רציתי שוב רציתי שוב ללדת לחוש את הכאב הזה הכאב המטורף הזה שלא הותיר לי ברירה, אלה להיות קשובה לגופי ב 100 אחוז, אולי בפעם הראשונה בחיי.
אני אחת כזאת שמרגישה את הכל בבטן ולרוב היא כואבת לי מהתרגשות מפחד משמחה או מעצב פרפרים בבטן זה ביטוי? אצלי זאת ממש תחושה זה ממש פיזי ואני ממש מרגישה
והכי הרבה אני פוחדת מעצמי.
|