שם רשומה זו היא ציטוט מדויק של דברי חבר שלי "אני שונא את שינויים- אלא אם כן זה עושה את החיים קלים יותר".גיחכתי כאשר שמעתי את זה לראשונה, אבל אז הבנתי כי מיליוני אנשים מרגישים ככה. שינוי למען קלות ונוחות, כמו להנאה אישית, הוא דבר טוב ואני שמח כאשר המשמעות היא התקדמות. אך האם אנו יודעים מראש האם השינוי יוביל לאסון או הנאה? בהחלט לא, אז למה לשפוט? שנויים באים כעיסקת חבילה בכל מיני ארועים בחיים החל בטרגיים וכלה בשמחים ביותר. השמחה לראות ילד יוצר שינויים היא פעם בחיים, אך האם זה עושה את החיים קלים יותר?. בסופו של דבר, שינוי לעתים קרובות מביא שמחה לתוך החיים שלנו, גם אם אנו נוטשים את הנוחות והקלות של השיגרה והפשטות. אז למה יש כל כך הרבה התנגדות? נראה כי לעיתים קרובות אנו רואים שינוי כדבר רע. זה מניע אותנו מחוץ לאזור הנוחות שלנו ,אל הלא ידוע. זה אומר שאנחנו נצטרך לשנות , לחשוב היטב, ואולי גם ללמוד משהו על עצמנו, שאינו תמיד נעים. מנקודת מבט זו כמובן שאנחנו הולכים להתנגד לזה! שינוי הוא כמו בחישה של התבשיל בסיר; ערבוב טעמים של העבר, העתיד, וההווה על מנת ליצור ארוחת חג מענגת או לחילופין אסון קולינרי. אנחנו לא תמיד יודעים מה עומד להתרחש - והבלתי ידוע הוא מקום מפחיד! מציאת ה"אור", גם באירועים שליליים תעזור לבצע שינוי גם אם זה נראה בלתי ריאלי. בפעם הבאה שאתה רואה שינוי מתקרב וברירת המחדל שלך מניעה מתוך פחד, עצור.!! שב וכתוב לעצמך רשימה של כל הדברים החיוביים שיתרחשו כתוצאה משינוי זה? גם אם זה שינוי קטנטן, חשוב איך זה יכול להיות בעל השפעה חיובית עליך. אמן את מחשבותיך ללכת לכיוון חיובי. לא תאמין להשפעה החיובית על חייך. לא תמיד אנו מזמינים את השינוי, אבל צריך שתהיה לנו היכולת לחבק אותו. |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מציאת ה"אור", גם באירועים שליליים תעזור לבצע שינוי גם אם זה נראה בלתי ריאלי.
לא תמיד יודעים אנשים להפנים זאת
מבחינתם עצם השינוי הוא שלילי בעיניהם, כי מבחינתם אם נעשה השינוי
סימן שמשהו לפני כן לא היה מספיק טוב
לא תמיד זה כך לפעמים נוצרים נסיבות אשר מאלצות אותן להשתנות,כי אין ברירה
ולעיתים חובה עלינו לעשות שינוי עם עצמנו
שינויים כאלו אנו רואים הרבה בעבודה, ובמצב של היום זה פשוט שכיח
לא תמיד הדבר נובע מפחד משינוי או מרצון לוותר על משהו
לעיתים התנאים והנסיבות של כל אחד משתנות ומאלצות אותנו לוותר על השינוי
כי יש עניין של רווח והפסד בעניין
וכל אחד לגופו של דבראז שיהיה לנו חודש טוב עם שינויים חיוביים(זה האידיאלי לא?)
מערכת ביולוגית היא מטבעה מערכת שיש בה משוב שלילי על תופעות פיזיולוגיות שונות .
זאת על מנת לשמור על "שיווי משקל".
כמובן שהאלסטיות המחשבתית היא זו שעוזרת לנו להתמודד עם שינויים .
וזה סוד כוח המחשבה.
יום יפה
הסבר נהדר
תודה אריק
היי עמי,
האם באמת ניתן להפריד בין "המערכת הביולוגית" לדפוסי החשיבה? האם יש לנו שני מוחות? שתי מערכות עצבים??? האם תתקייים חשיבה כלשהי (אלסטית או לא) ללא הפעלה כלשהי של המערכת הביולוגית?
(ממליצה בחום על ספריו של הנוירולוג אנטוניו דמסיו)
איכות הנשימה שלנו גם היא משפיעה על החשיבה - יש הבדל בין מי שנושם נשימות מלאות למי שכמעט נחנק, בין מי שמתענה מכאבים ולא נוח לו בשום תנוחה שהוא מוצא למי שפועל בקלות במצבים רבים ושונים...
המערכת הביולוגית (הכוללת גם את יישומי החשיבה) פועלת תמיד לטובתנו. תמיד, ללא יוצא מן הכלל, וזאת משום שכל יצור חי מתוכנת, בראש ובראשונה לפעול להגנתו (השרדותו) ואח"כ שיפור חייו (רווחותו), בכפוף לפרשנות, הסובייקטיבית כמובן, שהמוח נותן לדברים.... ובל נשכח שתהליך שינוי, (גם שינוי לטובה!) הוא שאיפה לקראת מצב שונה = לא מוכר = אולי מסוכן? בעוד שהמצב הרגיל = מוכר = לפחות אפשר לשרוד בו...
הגורם הקבוע הנוסף הוא הגרביטציה, כאן על כדור הארץ, והעובדה שאנחנו בני אדם הולכים על שתיים ובתור שכאלו אנו חייבים לשמור על שיווי משקל. כך שגם אם נרגיש דחף אינסטינקטיבי להתגונן פיזית, להתכווץ כדי להגן על איברינו הפנימיים, ניאלץ למצוא פשרה כדי לא ליפול ולפעמים לפשרות האלו יש מחיר מאוד כבד מבחינה בריאותית...
בכל אופן, כדי לבסס את השינוי במציאות הפיזית, לעבור מרעיון נחמד נפלא ככל שיהיה לאורח חיים, להרגלי התנהגות, צריך "שיתוף פעולה" עם הגוף, למיומנות לעבור מה"מפחיד" למשהו נעים ובטוח שקל לחיות איתו. בשביל זה צריך להביא בחשבון את כל השחקנים על המגרש...
רחל
כמו שאמרת
כל סוף הוא התחלה חדשה
ואין לפחד כי זה צעד ראשון ל....
בבט
אני מרגיש שעזרתי במשהו קטן
וגם כך זה עושה טוב.
הי עמי
בנושא "אני שונא שינויים"
ניתקלתי לראשונה לפני כ- 5 שנים כאשר קיבלתי מתנה את הספר
מי הזיז את הגבינה שלי
משם הבניתי שאם אני רוצא להשיג משהוא עלי לחפס כל הזמן ולא להפסיק
דבר היוצר שינויים אין ספור
אך התוצאה הסופית
יציאה מהקובעון עיניין וקידום
אני ממליץ לכל אחד
לא לפחד משינויים או התחלות
כל סוף הוא התחלה
כל התחלה אותי מקדמת ליעד הבא.
הי עמי,
תודה על הבאה לחזית של מצבים והתנהגויות אנוש שנדמה לפעמים שהם כל כך ברורים, ידועים ומוכרים שמה יש כבר עוד לכתוב עליהם. תודה מיוחדת על הרעיון היפה והנכון - לעצור לרגע ולפני היאוש והדחיה - לכתוב את העתידים.
בעבר השתמשתי בתרגיל זה לא מעט והפוסט שלך פתאום הסב את תשומת ליבי שאינני משתמש בכך יותר (הכל בע"פ) ואפילו לא זוכר ממתי. הרעיון והשיטה מצויינים ואני אחזור לכך כבר באימון הקרוב,
תודה וחג אור שמח
בבט
עדנה
ניסיתי לא להגרר לפרובוקציה מפני שכבר ראינו
באתר למה נגררים לאור הערות שכאלה.
אכן כן
שינויי מתוכנן באמת מגיעה לאחר "התכוננות" אך
גם בו איננו יודעים מה תהינה התוצאות,אנו יכולים רק לשער.
וינצ'ה היקרה,
דוקא תשובתך מאוד מאתגרת אותי.
(גילוי נאות: אני גם מאמנת אישית).
מדוע הערכתך ירדה כשגילית שהכותב עוסק בקואוצ'ינג?
מהו יחסך למאמנים?
(אני שואלת לא ממקום שלילי ולא מתוך כעס, אלא רק מתוך סקרנות).
החשש משינוי הוא טיבעי,
הרצון להשאר במקום הנוח המוכר והנודע
דוחק ודוחה אפשרות לשינויים
בגלל הלא נודע..
אם מתכוננים לשינוי מבינים מהו טומן בחובו
מי נהיה בתוכו, מהו הרווח וההפסד ..
מכינים תוכנית מוגדרת
כך מרככים את המעבר לשינוי..
אלא אם כן זהו שינוי "שנוחת" עלינו.
תודה שרי
ואני אוהב את הצילומים שלך.
איפה את עושה זאת??
עמי
מאד חיובי ומואר, אהבתי.
עם זאת חשוב לי גם להדגיש שבעיני מותר ורצוי גם לתת מקום לרגשות פחות "שמחים, ומחבקים ",
גם לרגש של פחד, עצב, ורתיעה בנוסף לחבוק.
*שלך שרי
הסבר נהדר
תודה אריק
יהודה
הרי כל מתאמן מחפש שינוי ,בתחום כל שהוא
וחשוב לנו להבין ולדאוג שהמתאמן יבין שצריך לפעמים לוותר
מערכת ביולוגית היא מטבעה מערכת שיש בה משוב שלילי על תופעות פיזיולוגיות שונות .
זאת על מנת לשמור על "שיווי משקל".
כמובן שהאלסטיות המחשבתית היא זו שעוזרת לנו להתמודד עם שינויים .
וזה סוד כוח המחשבה.
יום יפה
כשקראתי את הפוסט בלי לדעת מי (או מהו) הכותב, חשבתי- יפה כתב
ואז כשראיתי שהעיסוק שלך הוא קאוצ'ינג משום מה ההערכה לכתוב ירדה.
מעניינת התגובה הזו שלי...
נשמע אחלה עמי,
בעבודה שלי אם המתאמנים שמחפשים שינוי, אני תמיד אומר להם שכדי לקבל, הם צריכים לשלם במשהו.
אני מבקש מהם למנות את הדברים עליהם יצטרכו לוותר כדי לקבל שינוי, כדי להבין אם הם מוכנים לכך.
הסיבה לתקיעות במיקרים רבים היא פחד מאותם דברים שצריך לוותר עליהם.
עד שלא מציפים ומונים אותם ורואים את משמעותם, לא ממש יודעים מה הם וזה יוצר רתיעה ובילבול.