כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על אודות אוכל ודברים חשובים יותר

    ארכיון

    0

    סיור ברומא דרך צג המחשב

    7 תגובות   יום רביעי, 1/4/09, 16:49

    שלושים אחוזים פחות ישראלים יוצאים בחופשת הפסח השנה לחו"ל. בואו ננסה לפצות את עצמנו בסיור ברומא דרך צג המחשב ורשמיי האישיים.מי שמכיר את רומא מוזמן להעלות זכרונות ומי שאינו מכיר אותה עדיין, יקבל אולי שמץ מניחוחה של העיר המופלאה הזאת.

    רומא. העיר מוכרת לי ככף ידי כמעט ועדיין אני נהנה לטייל בה ולחזור שוב ושוב לאותם מקומות שאני כה אוהב. מאחר שהמקומות המפורסמים כבר מוכרים לי היטב, אני מעדיף לתעות בסמטאותיו הצרות של הרובע ההיסטורי שהוא בעצם מרכזה של העיר. מפעם לפעם, למרות התיירים הרבים הממלאים את העיר, כשאני מהלך בסמטאות, יש לי הרגשה שאני נמצא במקומות שעינו של תייר לא שזפה עדיין מעולם.

    היום, נלך ברגל, כמובן. אני מעוניין להספיק לראות את קאמפו די פיורי בשעות שעוד השוק פעיל שם. אנחנו נעזוב את המלון בעשר בבוקר ונצעד לכיוון הפנתיאון. זהו מבנה מדהים שצורתו החיצונית אינה מעידה במיוחד על העושר האצור בתוכו. כיפת האולם פתוחה וקרני השמש חודרות דרכה ומאירות בכל פעם קטע אחר מן האולם הענקי, בהתאם לשעות היום. ברצפה, במרכז האולם העגול יש חור קטן המשמש לניקוז מי הגשמים החודרים פנימה מן הכיפה הפתוחה.

    השקט כאן מוחלט. אלו המקומות היחידים באיטליה שבהם יש שקט אמיתי. במדריך שקראתי הבוקר לפני צאתנו מהמלון, מוסבר שהמראה ההרמוני המיוחד של הפנתיאון מושג בעיקר בגלל הסיבה שרדיוס האולם זהה בדיוק לגובה קירותיו.

    פיאצה דה לה רוטונדה, ככר הפנתיאון, צפופה ממבקרים. על מדרגות הפסל שבמרכז הכיכר יושבים צעירים, כמה מהם עם גיטרות, כמה מהם קולעים צמות בשערות חבריהם ואחרים פשוט מפקירים את גופם לקרני השמש המפנקות. בבתי הקפה שמסביב לרחבה יושבים המבוגרים יותר וביניהם מסתובבים עשרות רוכלים המוכרים מזכרות שאין שום סיבה לקנותן דווקא ברומא. ובעצם, אין בכלל שום סיבה לקנותן. נסתובב כאן כמה דקות כדי לספוג את האווירה המיוחדת הזאת ונמשיך לפיאצה נבונה הסמוכה.

    ''פיאצה נבונה היא לדעתי הכיכר היפה ביותר בעיר. שלוש המזרקות של ברניני הן יצירת מופת. קרוב לוודאי שאם מישהו היה מציע היום לעצב ככר בפסלים כאלה היו אומרים שיש בכך חוסר טעם או לכל היותר שמדובר בקיטש צרוף. אבל כאן זה בדיוק העיצוב המתאים למקום.

     

     

     

     

     

    נסו לדמיין לעצמכם משהו כמו המזרקה של יעקב אגם במקום הזה וקרוב לוודאי שתתחלחלו רק מעצם המחשבה על כך.

     

    פיאצה נבונה היא ההרמוניה במלוא מובנה. נקיף את הכיכר, נלגום כוס קפה קצר באחד מבתי הקפה במקום ונמשיך הלאה, נחזור לכאן מאוחר יותר.

    כעת נתפתל בסמטאות לכיוון ויה ויטוריו עימנואלה. מצידו השני של הרחוב נמצא שלט המצביע לכיוון קאמפו די פיורי (Campo dei Fiori) בתרגום חופשי – שדה הפרחים. זוהי ככר קטנה, פחות ממחצית מגודלה של פיאצה נבונה, הרבה פחות מפוארת. האטרקציה העיקרית בכיכר היא פסלו של הנזיר-האסטרונום ג'ורדאנו ברונו שהוצא להורג בגלל דעותיו הכופרות. אנחנו כאן כדי לראות את השוק.

    בכל ימות השבוע, משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הצהריים, הכיכר הופכת לשוק לכל דבר. יש כאן דוכני ירקות, תבלינים, גבינות, נקניקים ובשרים, דגים ופירות ים ואפילו כלי בית.

    נסתובב בין הדוכנים ו"נבלע" את הצבעים, הריחות והאנשים. מוכרים כאן כל מיני עלים ירוקים, את חלקם אפשר למצוא גם אצלנו בשדות הבר, והאיטלקים משתמשים בהם לצורכי תיבול או לסלטים. בדוכנים רבים יושבות נשים מבוגרות שתפקידן הוא לברור בין העלים השונים ולמיין אותם לפי אלה המתאימים ושאינם מתאימים לאכילה.

    הירקות דומים לאלה שלנו וכמה מהם הגיעו אלינו רק לאחרונה. יש כאן ארטישוקים מיוחדים, שאצלנו לא ניתן למצוא עדיין. תמצאו כאן לפחות ששה שבעה סוגים שונים של ארטישוקים. רק מהם אפשר להכין את מאכלי ארטישוק הנפלאים שמכינים באיטליה. עליהם רכים יותר מאשר אצלנו וה"שערות" שנמצאות בלב הארטישוק הן קטנות וכמעט שאינן מורגשות.

    יש כאן גם קישואים מסוגים שונים ופרחי קישואים, בצלים, לבנים, סגולים וחומים, ראשי שום מדיפים ריחות משגעים - שאני נוהג לחתוך אותם במרכזם, לטפטף עליהם כמה טיפות שמן זית ולהכניס לתנור לאפיה, ראשי שאלוט, שהוא מעין ירק בן תערובת בין שום ובצל, סוגים שונים של תרד, עלים ירוקים הנקראים צ'יקוריה, שטעמם עדין מעט מטעמם של עלי התרד, ומשמשים להכנת מאכלים דומים, לימוני ענק מסיציליה ומהדרום, חצילים, פלפלים בצבעים שונים ועגבניות.

     ''

     

    עגבניות גדולות, עגבניות שרי, עגבניות באשכולות עם הענפים הקטנים המחברים ביניהן ועגבניות מן הסוג הישן שאפשר היום להשיג רק אצל מגדלים פרטיים שאינם משתמשים באמצעים מודרניים לגידול ירקותיהם.

     

    בדוכן סמוך מוכרים גבינות. בקשו לטעום מן הגבינות המופלאות האלה ואולי אפילו לקנות כמה, אם אתם עומדים לטוס הביתה היום או מחר.  יש כאן גורגונזולה (שהיא גבינת הרוקפור שלהם – והס מלהזכיר רוקפור באוזניהם) מתוקה (Dolce) עם שמנת, ופיקנטית (Picante) המתאימה יותר לרוטב הגורגונזולה הקלאסי; גבינת פקורינו, גם היא בטעמים שונים - מסרדיניה, מסיציליה וממקומות אחרים; גבינות פרובולונה (Provolone), קצ'יוטה (Cacciota), גושי סקמורצה (Scamorzza) הקשורים בחוטים ותלויים מעל (זוהי גבינה נפלאה שבאזור אומבריה ממלאים אותה בפרוסות פרושוטו ומניחים על הגריל לקלייה), ריקוטה המשמשת לאכילה, לבישול ולאפייה, ופאר הגבינות האיטלקיות, אולי הגבינה האיטלקית המפורסמת ביותר אחרי הפרמיג'ינו – מוצרלה. כדורי גבינה לבנה, מלוחה במקצת, השרויים בקערות מים חלביים.

    המשיכו הלאה ותמצאו את דוכני הדגים ופירות הים. יש כאן כל מה שאפשר להעלות על הדעת - שרימפס, גמברוני, לנגוסטינים, לובסטרים, סרטנים, קיפודי ים, צדפות, חלזונות, דיונונים, תמנונים, סרדינים, אנשובי, ודגי ים שונים ומשונים. איזה עושר, איזה מבחר. למרות שאנחנו יושבים לחופיו של אותו ים, אצלנו לא ניתן למצוא מגוון כזה.

    "בלעו" בעיניכם ובחושיכם את כל הריחות והטעמים, רנו לעצמכם חתיכת קטנה של גבינת גורגונזולה מצאו לכם מקום באחד מבתי הקפה שבכיכר ותרגישו כבני המקום.

    קרניה של השמש לא מגיעות עדיין למלוא עוצמת חומן בשעות הבוקר, ומדי פעם עובר משב רוח וסוחף עמו חפצים שהושארו על השולחנות ללא דבר מה שיחזק אותם למקומם. אם תעיפו מבט סביבכם תגלו שאין בבית הקפה ולוא גם איטלקי אחד, מלבד המלצרית, כמובן.

    עצמו את עיניכם ונסו לדמיין לעצמכם הוצאה להורג בכיכר הזאת. דמיינו את ההמונים הצוהלים, את הכרכרה עם הנידון למוות הנכנסת לכיכר מן הסמטה, את פניו של הנידון למוות ואת הנשים הבוכיות שבסמוך, כאן מטרים ספורים מכם. קצב החיים בכיכר הוא תוסס ומלא  חיוניות, וקרוב לוודאי שתתקשו לדמיין לעצמכם סצנות מוות דווקא במקום הזה. זה כל כך בלתי מציאותי כיום, למרות שכל מה שדרוש הוא מהלך היתולי אחד של ההיסטוריה, כדי להחזיר סצנות כאלה, גם למקומות תרבותיים כאלה.

     

    ''

     

     

     

     

     

     

    הזימנו לעצמכם מזמינים בירה וקפוצ'ינו וקפצו לחנות הסמוכה לקנות לחמניות ונקניק. הלחמניות נמכרות באיטליה לפי משקל והן גדולות, פריכות ומלאות אוויר. בתוך שעתיים הלחמניות, כמו גם הלחם האיטלקי הטיפוסי, יהפכו לגוש אבן, אבל כעת הן טעימות מאוד. השעה כבר קרובה לאחת ושלושים. השוק מתחיל להתקפל אט אט. סיימו את המשקאות והמשיכו בדרככם.

    מכאן למצודת סנט אנג'לו (Castelo di Saint Angelo) הדרך קצרה. עברו את גשר Ponte Sant Angelo מעל הטיבר והמצודה לפניכם. ביכנסו למצודה והקיפו את החצר הפנימית שמעבר לחומה.

    אפשר לחוש כאן את הגדולה והתפארת של רומא העתיקה. המקום הזה, שימש במשך מאות שנים כנקודת הגנה על הוותיקן וכמקום מקלט של האפיפיורים. עד כמה שזכור לי המצודה מחוברת אל הוותיקן במעבר תת קרקעי מיוחד. הפעם הסתפקו בהקפת המבצר, יש לכם עוד הרבה להספיק היום, ממשיכים לכיוון הוותיקן.

    עכשיו אתם בשדרה המוליכה אל הוותיקן. זהו מראה מרשים באמת. אם תצעדו על אי התנועה המפריד בין שני הכבישים הרחבים המוליכים אל קתדראלת סנט פטרוס יתגלה לפניכם מראה נפלא של הכיכר העצומה שבה מתכנס קהל מאות האלפים לשמוע את דבריו של האפיפיור, באירועים המיוחדים ובחגים. הכיכר מוקפת בשדרות עמודים עם פסלים בראשן. בבניין שמימין הקתדראלה, נמצא החלון שממנו נוהג האפיפיור לשאת את דבריו כאשר הוא אינו יורד אל הכיכר.

    התקרבו לקתדראלה, זוהי הקתדראלה הגדולה ביותר בעולם. הבדיקות קפדניות.  זה המקום היחיד באיטליה שהתבקשנו לעבור בו איזושהי בדיקה.

    הקתדראלה בנויה כבזיליקה טיפוסית - שתי שדרות עמודי ענק, אולם תפילה מרכזי ואולמות קטנים מימין ומשמאל, היוצרים צורת צלב. אזור התפילה המרכזי סגור בחבלים למבקרים ותופנו ללכת מסביב, לאורך קירות הכנסייה.

    מסביב לאזור התפילה נמצאים תאי הווידוי קטנים שכל אחד מהם נושא שלט עם השפה שבה אפשר להתוודות בו. מעניין אם יש כאן גם תא ווידוי לדוברי עברית - יש כאן מספר גדול של כמרים דוברי עברית, שלמדו את השפה במסגרת לימודי התיאולוגיה שלהם. הקתדראלה יוצאת דופן בפאר ובהדר ומדהימה ביופייה ובעושר שאפשר לראות מכל עבר. קהל המאות צועד בשקט ותתקשו להאמין שיש כאן כל כך הרבה אנשים.

    יש משהו במקום שגורם לדבר בשקט או אפילו, בלחש. קשה לי להבין מה הסיבה לכך, ולמה אין לי תחושה דומה בבתי הכנסת שלנו. למרות שאני אתיאיסט, כאן אני מרגיש את הקרבה הגדולה ביותר להרגשה של הימצאות במקום קדוש.

    אם זמנכם בידכם, היכנסו למוזיאון הוותיקן אולם, אני ממליץ שתקדישו לכך טיול מיוחד. גם בקפלה סיסטינה אני ממליץ שלא נבקר הפעם. הכניסה נמצאת בצידו השני של הוותיקן והתור שם ארוך מאוד, בדרך כלל.

    הקתדראלה חשוכה למדי. וקשה מעט ליהנות מן הצבעוניות והפרטים המלאים בציורים המכסים את הקירות. אחת מפינות האולם מוארת בקרן שמש החודרת מבעד לאחד מן החלונות הצבעוניים.

     

    ''

    האור הבוהק בחוץ מסנוור את העיניים. הכיכר מלאה במבקרים מכל פינות העולם. יש כאן קבוצות עולי רגל, כמרים ונזירות, נערי ונערות מקהלה של בתי תפילה בתלבושותיהם המיוחדות, קבוצות צליינים, וסתם קבוצות מטיילים הנגררים אחרי מדריך הנושא מטרייה או מקל עם סמרטוט בראשו.

    משמאל למדרגות העולות לקתדראלה יש שער כניסה קטן. לידו ניצבים שני זקיפים מן המשמר השוויצרי של הוותיקן, בתלבושותיהם המצועצעות. שריד אמיתי מימי הביניים. עמדו לצד אחד מהם לתמונת מזכרת.

    יש כאן בכיכר מספר גדול ביותר של לובשי מדים, בעלי תפקידים שונים, כל אחד במדיו האופייניים. האיטלקים אוהבים מדים וכנראה שהם גם אוהבים משטרות. יש להם כמה וכמה משטרות וקרוב לוודאי שתתקשו להבדיל בינהן – פוליציה (Policia), קרביניירי (Carabinieri), פוליצ'יה מוניצ'יפלה (Policia Municipale), פוליצ'יה סטרדלה (Policia Stradalle), גווארדה דה פיננצ'ה (Guardia de financia) ועוד. כל משטרה במדיה המצוחצחים ובכלי הרכב המיוחדים שלה. אם אומץ לב היה נמדד לפי המדים, הרי שהמשטרה והצבא האיטלקי הם האמיצים ביותר בעולם.

    בכלל, באיטליה אוהבים ללבוש מדים. כולם כאן לובשים מדים מסוג זה או אחר. גם האדם האחראי על גיזום העשבים בצד הדרך מחוץ לעיר לובש מדים מיוחדים וכמוהו גם פועלי האשפה העירוניים ונהגי האוטובוסים.

    עזבו את הוותיקן וחזו לוויה ויטוריו עימנואלה. חפשו בסמטאות היוצאות מן הרחוב ונמאו לעצמכם איזושהי מסעדה קטנה. הגיע הזמן לפיצה איטלקית אמיתית. הפיצות נראות כאן מבטיחות, אלה הן פיצות איטלקיות טיפוסיות דקות דקיקות שלא כמו הפיצות האמריקאיות עם הבצק העבה וכמויות הגבינה המוגזמות. אלה הן פיצות כמו שאוכלים באיטליה, פיצות איטלקיות אמיתיות, שרופות במקצת בשוליהן עם תוספות וטעמים כמו שרק האיטלקים יודעים להכין.

    אל תחפשו לכם מסעדה מפוארת וטתוכלו גם להסתפק בגזו שאת השולחן מכסה גיליון נייר לבן שהמלצר טורח להחליפו אחרי כל סועד. הזמינו אנטיספטי ירקות וכמנה עיקרית פיצה. אם הכשרות אינה חשובה לכם, הזמינו הפיצה עם פרושוטו או קחו לכם פיצה עם תוספות שונות – פיצה ארבע העונות, היא נקראת.

    חזרו לפיאצה נבונה. זוהי ככר קלאסית מלבנית מוקפת בניינים בני כחמש קומות, רובם מוזנחים, מסביב כביש צר שמכוניות אינן מורשות לנסוע בו מלבד מכוניות משטרה, המקפידות לעבור פה לעיתים תכופות.

    במרכז הכיכר מזרקה גדולה המסמלת את ארבעת הנהרות הגדולים בעולם, גם מזרקה זו היא יצירתו של ברניני המפורסם. בשני קצות הכיכר שתי מזרקות קטנות יותר ויפות לא פחות. ניתן היה לצפות שהכיכר כולה תהייה מוקפת במסעדות ובבתי קפה, אך פני הדברים אינם כאלה באירופה. יש כאן שניים שלושה בתי קפה, הקיימים כבר שנים רבות ומסתבר שלמרות מספרם הרב של המבקרים בכיכר, עדיין אפשר למצוא כאן מקומות ישיבה פנויים.

    הכיכר מלאה בבני אדם, בדוכני ממכר מזכרות ובאמני רחוב, החוזרים על אותן הצגות מוכרות שאפשר לראותן כמעט בכל מקום שמגיעים אליו תיירים בעולם.

    יש כאן אמנים מכל העולם, כמה מהם מוכשרים ויודעים לתמרן את הקהל שלהם, שרובו קהל תיירים שזמנו בידו, ולהפיק ממנו פרצי צחוק והנאה מרובים. במקום הזה בדיוק נערכו בתקופת הרומאים משחקי קרקס והיאבקויות ובתקופות מאוחרות יותר גם קרנבלים וחגיגות.

    קרוב לוודאי שאתם "מלאים" אחרי הפיצות ואתם מזדחלים בוודאי באיטיות. עכשיו בדיוק הזמן לתנומה קלה אבל, אנחנו רוצים להספיק עוד ועוד, להזכירכם, יש לנו יום בלבד אחד ברומא. המשיכו לפיאצה ונציה וטפסו במדרגות התלולות שבצידו הימני של המבנה הענק ותגיעו אל במרפסת שממנה אפשר להעיף מבט על הפורום (Foro Romano).

    זהו מראה מרשים שישאיר אתכם ללא נשימה. השרידים המדהימים האלה של אותה תקופת זוהר של רומא, קרוב לוודאי שיעלו בכם זיכרונות שנטמעו במהלך השנים בצורה גנטית כלשהי. חורבן הבית, ההליכה לגלות, טיטוס, נירון, קליגולה. הכול משתלב למין תחושה מיוחדת של מעין סערת חושים ורגשות. כאן אפשר לחוש בצורה ישירה את משמעותו של הקשר הטרגי שבין העם היהודי והעם הרומי, שרבים מן האיטלקים של היום נמנים על צאצאיו.

    מתחיל להחשיך. שבו על המדרגות למנוחה קצרה כבר מתחיל להחשיך ואי אפשר שלא לסיים את היום בארוחה איטלקית נוספת.

    חזרו ברגל, האריכו את הדרך מעט כדי להעיף מבט קצר אחרון במדרגות הספרדיות ובפונטנה די טרבי, קנו כמה גבינות בחנות מכולת סמוכה – גורגונזולה, פקורינו, פרובולונה וכמובן פרמיג’ינו. המחירים כאן, הם כמעט חצי ממחיר הגבינות האלה בשדה התעופה.

    נותר לכם זמן לארוחת ערב לפני הנסיעה לשדה התעופה. אני ממליץ לאכול באוסטריה רומנה (Osteria Romana). זוהי מסעדה נחמדה ליד פיאצה ברבריני שבה אני נוהג לאכול לעיתים מזומנות. הזכרתי אותם באחד מספרי הבישול שכתבתי. בקשו מגוון של מנות אנטיפסטי, רגילות אן מן הים, הוסיפו בקבוק יין אדום או לבן, וינו דה לה קאזה ואם תספרו לבעלים סטפאנו נאנוני שמו, שאתם ישראלים קרוב לוודאי שיציג לכם בגאווה את הספר שלי המסעדה שלהם מופיעה בו.

    כעת עייפים אך מרוצים, חזרו למלון, אספו את המזוודות והזמינו מונית לשדה התעופה

    בצידו הימני של הקולוסיאום, אפשר לראות את שער טיטוס. האתרים מוארים בתאורה צהבהבה מיוחדת המוסיפה להם מעין נופך מעניין ומראה מסתורי מעט. הפנו את מבטכם לאחור, למבט אחרון בקולוסיאום. המונית צוברת תאוצה ואתם מתחילים להתרחק ממרכזה של רומא.

    עצמו את עיניכם והתחילו כבר עתה לתכנן את טיולכם הבא ברומא ובאיטליה, הכול תלוי כעת בעתיד ובמטבעות שהטלתם בפונטנה די טרבי.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/1/16 18:37:

      רומא זו עיר נפלאה
      לדעתי קודם כדאי לעשות בה סיור דרך המחשב כמו שאתם מציעים פה בכתבה
      וכשנוסעים לשם יש כמובן הרבה אטרקציות שבינהם גם כדאי לבקר בגני טיבולי שנמצאים 45 דקות נסיעה מרומא עם נוף פשוט מדהים ויפה

        6/4/09 17:58:


      שלא תהייה אי הבנה - אני מת על הארץ הזאת שלנו אבל, את החופשות אני מעדיף לעשות במקומות אחרים.

       

        6/4/09 14:16:

      צר לי אבל, אין לי מושג איפה אפשר למצוא דברים דומים בארץ מבחינת נופים, אוכל, מקומות לינה נוחים וזולים וכדומה.

      כאן נראה שכל אחד מקווה לעשות את המיליון הראשון שלנו דווקא מאתנו.

      המסעדות במחירים מרקיעים לשמיים, לילה בצימר, מחירו כ-3 לילות בטוסקנה. הדבר היחיד שעוד נשאר לנו ליהנות ממנו בחינם הם האוויר והנוף וזה לא מספיק עדיין כדי ליצור חופשה מושלמת.

        5/4/09 17:09:


      אחח...הטעמים..הריחות..אפילו את הצלילים אפשר לשמוע דרכם חיוך

      בא לי לעשות כזה טיול בארץ..יש לך רעיון היכן?

      לצורך העניין שום מקום לא יהיה רחוק מידי..בכל זאת, אנחנו ברדיוס נסיעה ממקום למקום...

      מי עוזר לי לתכנן טיול כזה? יין, טעימות, אוכל טוב, ריחות, טעמים, צלילים, אנשים ומקומות יפים בדרך?

        3/4/09 14:04:

      ברומא צריך חהיות מומחה אמיתי כדי למצוא "מלכודת תיירים". שלא כמו בפריז, למשל, באיטליה כמעט שאין "נפילות" במסעדות. אבל, צריך להכיר את האוכל האיטלקי ואז לא ניתקל בתופעה של ישראלים שחוזרים מאיטליה ואומרים: הם לא יודעים לעשות פיצות.

       

        2/4/09 18:14:


      חברה חזרה לפני שבוע מרומא

      איך האוכל? שאלתי

      אל תשאלי, הפסטה לא מבושלת

      נו, זה אל דנטה, השבתי

      איזה אל דנטה , זה קרנצ'י !

       

      הצעקתה? או שפשוט נפלה למלכודת תיירים?

        2/4/09 13:57:


      מדהים!!!

      הרגשתי שאני ממש מטיילת בעיר!

      פיאצה נבונה אכן מדהימה!

      הייתי נותנת הרבה כדי לשבת שם עכשיו...

      חיוך