גם אם זה לא נראה ככה - בסוף כל הספקות התיישבה דעתי ונחה. חשמל גופי הוארק לאדמה החומה ובין פעימות הלב התמלאה הנשימה. אני נמצאת במקומי אחרי ארבע עשרה שנה בחלום אחר. עשיתי קפנדריה גדולה אבל אין מה למהר. שעתי רצויה בדיוק בזמן שבו אני מצויה. אני מחברת את טיפות המים לסיפור צלול חדש.