לא קל ללמד סנגוריה על ישראל בימים אלה לאחר המלחמה בעזה שעוררה ביקורת קשה נגד המדיניות הישראלית והעלייה במפלס האנטישמיות ברחבי העולם. קשה שבעתיים משימת הסברה במרכז קהילתי מוסלמי בטורונטו שבו קהל שאינו נמנה על התנועה הציונית. יען ורד, אל"מ בדימוס ונציג רשות העתיקות של ישראל בקנדה קפץ למים הקרים והשתתף בשבוע שעבר (26 במרץ 2009) באירוע לקידום הדיאלוג בין ישראל לפלסטינים שנערך ב- North American Muslim Foundation ברחוב פינץ' 4140 מזרח. מעברו השני של המתרס ניצב הישאם סיף א-דין, סטודנט פלסטיני מעזה הלומד לתואר שלישי באוניברסיטת טורונטו. את המפגש המעניין יזם מנהל המרכז האסלאמי פארוק ח'אן ונטלו בו חלק כמאה וחמישים איש מבאי המרכז ומספר יהודים המגלים עניין בנושא הישראלי - פלסטיני.

בשיחה עם 'שלום טורונטו' מספר יען על החוויה המיוחדת אליה הגיע מצויד בידע עצום על ההיסטוריה של עם ישראל בעת הישנה ובחדשה ולאחר שהתכונן כדבעי גם באמצעות שיחות עם גורמים בקהילה היהודית המעורים בתחום ההסברה. הפאנל נערך בין תפילת המנחה במסגד ותפילת הערבית. הנציג הפלסטיני הגיע ובידיו ספרים וחומר רקע רב. המפגש הראשון בינו לבין יען היה בלחיצת יד ידידותית שפתחה את שלב הדיון על הבמה. בתחילה הוצגו שאלות דומות ע"י המנחים, לאחר מכן כל גורם הציג שאלות לעמיתו ובשלב האחרון נפתח לשאלות מהקהל.

הנציג הפלסטיני, הישאם סיף א-דין, האשים את ישראל ב"פשעי מלחמה", ב"רצח ילדים" ובהטלת מצור "בלתי הומאני" על עזה. הוא תיאר את הקרן הקיימת ל ישראל כגוף המוציא לפועל מדיניות של אפרטהייד ובאפליה מכוונת נגד האזרחים הערבים בישראל. לשיטתו, פתרון שתי המדינות אינו ישים עוד ויש לשאוף להקמת מדינה אחת בכל שטח פלסטין אליה יחזרו מיליוני הפליטים הפלסטינים. ליהודים, אמר סיף א-דין, תישמרנה הזכויות תחת שלטון הרוב הפלסטיני. סיף א-דין תקף את הרשות הפלסטינית של אבו מאזן ואת מדינות ערב המשתפות פעולה עם ישראל נגד העם הפלסטיני משיקולים זרים.

יען פתח את דבריו בהצהרה על היותו איש שלום ועל עיסוקו במשך שנים בחינוך ובטיפול בילדים בעלי מוגבלויות וקשיי למידה. הוא חלק עם הקהל את סיפור חייו, אשר כבר מלידתו חווה באופן בלתי אמצעי את איבת הסכסוך. ממ בעת שנולד הייתה התקפה של ערבים מבאקה אל-ררביה בהנהגת לא אחר מאשר סבו של ראלב מג'אדלה, לימים שר התרבות והספורט בממשלת אולמרט. עובדה זו, הדגיש יען לא הפריעה לו לקשור קשרי ידידות עם הנכד מג'אדלה ולפעול לקידום הידברות בין יהודים וערבים בישראל.

אתגר מיוחד הוצב בפניו ע"י אחת המשתתפות שקבלה שבידיה המפתח לבית הוריה בישראל, ואולם היא כצאצא של הפליטים מנועה להגיע לבית. בתגובה הסביר יען, כי במלחמת העולם השנייה וגם לאחריה הסתיימו מערכות בחילופי שטחים ואוכלוסיות ועובדה זו התקבעה. הוא הוסיף, כי גם במלחמות בין ישראל ומדינות ערבים עברו שטחים מיד ליד בהתאם לנסיבות בשטח. קלנדיה לדוגמה עברה משליטה יהודית לפלסטינית ונשארה שטח פלסטיני. מי שמתחיל במלחמה עליו לדעת שאם יפסיד הוא עלול לשלם את המחיר,הדגיש יען.

על טענות באשר לאחריות ישראל לבעיית הפליטים הפלסטינים השיב יען, כי לישראל הייתה בעיה דומה בהיקפה של פליטים יהודים בשנת 1949, ואולם בניגוד לפלסטינים ישראל בחרה לשקמם ולשלבם בחברה כשווים בין שווים. לעומתה, בחרה ההנהגה הפלסטינית לדורותיה לשמר את מצוקתם ומסכנותם של הפליטים ולהעדיף את ההתחמשות בנשק על פני דאגה לרווחתם.

טענה אחרת שהופנתה ליען עסקה בקרן הקיימת לישראל, ועל כך בחר יען להשיב בהשוואה בין קק"ל ל"ווקף" (ההקדש המוסלמי). כפי רכוש הווקף הוקצה למטרות המשרתות את המוסלמים, כך אדמות הקרן הקיימת לישראל נרכשו ע"י יהדות התפוצות עבור היהודים. לצד זאת, ציין יען כי הטענות על אפרטהייד בעניין זה משוללות יסוד, שכן ערבים יכולים לרכוש אדמות בשטח ישראל ואילו יהודים אינם יכולים לעשות כן לא בשטחי הרשות הפלסטינית וגם לא במדינה ערבית אחרת.

בהתייחסו לטענות על "פשעי מלחמה" שביצעה ישראל ברצועת עזה, הסביר יען כי צה"ל נוקט במדיניות של זהירות רבה על מנת לצמצם את הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. פקודות האש מחמירות וכולל אזהרה מקדימה ושיגור טיל הרתעה מקדים. ההבדל במספר ההרוגים בין ישראל לפלסטינים, אמר יען, נעוץ בדגש שנתנה הממשלה למיגון תושבי הנגב מתוך דאגה לחייהם, וזאת לעומת ההפקרות בחיי אדם בצד הפלסטיני.

הדיון בפאנל שהתקיים ברוח טובה אך מתחוה לעיתים הסתיים באקורד צורם. יען לחץ את ידי המנחים וניגש ביד מושטת לעברו של הנציג הפלסטיני שהתעלם ממנה בהפגנתיות. התגובות בקהל לא איחרו לבוא. אחדים מהמשתתפים, ובכללם אלה ששאלו שאלות קשות במיוחד, ניגשו ליען והביעו את סלידתם ממעשהו של סיף א-דין שאינו מייצג לטעמם כהלכה את הציבור המוסלמי.

בתמונה: יען ורד