מה עושה לנו צחוק

5 תגובות   יום חמישי, 2/4/09, 13:04

נורמן קאזנס, מחבר רב המכר "אנטומיה של מחלה", אובחן כחולה במחלת קשיון עצמות, מחלה סופנית שסיכויי ההישרדות בה קלושים ביותר. במקום להתאשפז בבית חולים בחר קאזנס לשכור חדר במלון והביא אתו לשם מכשיר וידאו וקלטות סרטים של האחים מרקס, סרטי מצלמה נסתרת , צ'רלי צ'פלין, ביל קוסבי וכל דבר אחר שידע כי יש לו פוטנציאל הצחקה לגביו. קאזנס האמין שצחוק בריא ישפר את הרגשתו. בספרו, העיד שעשר דקות של צחוק בריא העניקו לו שעתים של שינה נטולת כאב. בסופו של הניסוי העצמי שערך , נבדק קאזנס שוב והוכרז כמי שהחלים ממחלתו, דבר שנחשב לנס במונחים רפואיים.

מחקרים רפואיים שנערכו בנושא הוכיחו כי כשאנו צוחקים , משתחררים במוח אנדרופינים, הפועלים כמשככי כאב טבעיים. שחרור של חומר זה במוח, מעניק תחושת אופוריה הנמשכת עד שעתיים. רופאים בדקו ומצאו כי הגוף מגיב לצחוק כמו למין ג'וגינג פנימי כך שבתגובה לצחוק לחץ הדם עולה לרגעים אחדים ואז יורד אל מתחת לרמה בה היה לפני תחילת הצחוק. בחוגים רפואיים מדברים יותר ויותר על במושגים של השפעה חיובית שיש לגישה נפשית אופטימית על מהלך מחלה. מסתבר שחולים בעלי השקפת עולם אופטימית, שהם גם בעלי הומור ומקדישים זמן לצחוק, סיכוייהם להחלמה מהירה מלאה גדולים ב- 65% מסיכוייהם של אנשים נכאים, מדוכאים, כבדים שאינם מסוגלים לקלילות מחשבתית.

יותר ויותר בתי חולים היום בארץ , מתחילים לשלב  אנשי מקצוע -מעין ליצנים רפואיים שעוברים מחולה לחולה במטרה לעודד את רוחו, להצחיק אותו ולהשכיח ממנו את הכאב ולו למס' שעות. בעת צחוק, אנו שואפים ונושמים אויר אל ומתוך הריאות, מה שגורם לניקוי יסודי של הריאות והגרון. דמעות הנגרמות מצחוק, הן סוג של קתרזיס, פעולת שחרור שמנקה את הנשמה. צחוק גורם להרפיית שרירים ולהקטנת רמות של הורמונים גורמי לחץ בדם, תורם לחיזוק המערכת החיסונית בגוף. מחקרים הראו שמחשבות , רגשות , עמדות ומצבי רוח משפיעים על הבריאות של הגוף ותפקוד מנגנוני הריפוי שלו.

גם צחוק מאולץ, מלאכותי מפעיל את אותן מערכות גופניות.

הומור אמיתי הוא היכולת לצחוק על עצמנו ברגעים הכי מביכים ובנוכחותם של אנשים אחרים. הבחירה בהומור כדרך חיים היא בעצם בחירה בחוויית החיים כמסע רוחני. אין שום ספק שהכול בחיים יכול להיות נעים ונחמד יותר, לו יכולנו לממש את החווייה של ההומור בכל הדרמות הקטנות  המתחוללות על במת החיים. היכולת לראות את האבסורד במצבים מסוימים עשויה להקל את משאו של מסע החיים. יש בידנו שני אפשרויות בחירה: להיגרר אחרי החיים בקושי ובכוח או לעבור את החיים בריקוד ובדילוגים קלילים. הכל שאלה של החלטה וגישה.

לא קל להתייחס בקלילות לדברים כשאדם נושא בתוכו מטענים רבים מן העבר. דרך אחת להתמודד עם הכאב, הפחדים והכעס היא למצוא את ההומור שבהם, ואם אפשר- גם לצחוק על דברים. שימוש בהומור במצבים מפחידים מאפשר לנו שליטה במצב. מי שצוחק אינו יכול לפחד, וזה עניין בדוק ומוכח. דבר נוסף אסור להתייחס לעצמנו ולמצב ברצינות מופרזת, מסיבה פשוטה: הרצינות מכניסה למלכוד, למצב של אין  מוצא. היכולת לראות את עצמנו בהתנהגויות המוכרות וההרסניות שלנו, לצד היכולת לצחוק על כך בינינו לבין עצמנו וביחד עם אחרים, מעניקה לנו את ההזדמנות ללמוד לקבל ולאהוב את עצמנו מתוך חמלה, וזה השינוי האמיתי.

נחוץ לא מעט אומץ כדי להיות ספונטניים ולעשות את מה שלא אחת אנחנו רק חולמים לעשות. החשש הטבעי והנורמלי הוא: "מה יחשבו עליי"?, כי בעצם כולנו רוצים שיאהבו אותנו וכולנו פוחדים פחד מוות מדחייה. הניסיון האישי מלמד שאם שמים בצד את הפחד הזה ועושים את המעשה "המוטרף", דווקא "הטירוף" הזה מקרב אנשים אלי ואותי לאחרים. 

דרג את התוכן: