לא קיבלתי אותו ברכבת. גם לא בתחנת האוטובוס. אפילו בסטימצקי לא מצאתי עותק. רק שחזרתי הביתה מחיפה לעכו, ראיתי אותו מנצנץ מתוך פח אשפה קרוב. אם לא הייתי רואה את הלוגו "ישראל היום", לא הייתי טורח להרים.

אבל, זה גיליון ראשון של עיתון שאולי יעשה היסטוריה וידיח את מעריב מהמקום השני. את ידיעות אחרונות זה עדיין קשה. חבל לפספס פיסת היסטוריה.

ישראל היום של המיליארדר שלדון אדלסון הביא לעיתון כמה כוכבים. בגיליון הראשון רואים לא רק את מה שהם כותבים, אלא גם תמונה מאויירת שלהם לצד הטור שכתבו.

בעמוד השער יש הפניה לדן מרגלית (לשעבר מעריב), למשה מזרחי (לשעבר ראש אגף חקירות במשטרה), ליעקב עמידרור (אלוף במיל'), דליה דורנר (שופטת עליון בדימוס), רון קופמן (כתב ספורט והכוכב של יציע העיתונות של ערוץ הספורט), יהושע סובול (מחזאי) והילה אלפרט (עיתונאית שכותבת גם על אוכל).

הכותרת: התוכנית למלחמה בשחיתות. פקיד אחד באוצר בשם ירון זליכה רוצה לשפוט פוליקאים סוררים. הוא מתכוון להגיש תוכנית למיגור השחיתות. הקמת בית דין שדה לפוליטיקאים ועוד רעיונות של מלפפון שנותן עיצות לגנן שלו.

יש בשער גם כותרת אדומה מתבקשת על המפולת בבורסה.

בעמוד 2 כותב העורך הראשי עמוס רגל על העיתון החדש שנולד. מתחתיו כותבת דליה דורנר על כמה זה טוב לדמורקטיה שלנו יש עוד עיתון, ומצטטת את השופט מאיר שמגר.

עמוד 3 מדוח על הנפילות בבורסה (אותי אישית לא מעניין).

בעמוד 4 יש פירוט של התוכנית של זליקה למיגור השחיתות של הפוליטיקאים. משה מזרחי, מתחתיו, כותב טור שכותרתו "השחיתות - איום אסטרטגי". לצידו - ח"כ שלי יחימוביץ על "הדחת זליכה מסוכנת לכולנו". באותה שורה מצד ימין, פרצוף מחייך של הגב' בלומנטל.

בעמוד 5 כותב דן מרגלית על "מלחמת בני האור בבני החושך". לטענתו, ראש הממשלה ושר המשפטים חותרים תחת שלטון החוק, והוא יותר מרומז ששלטון החוק זה לא בית המחוקקים (הכנסת) אלא בית המשפט העליון שבסופשבוע זה השווה אותו עורך מעריב אמנון דנקנר לבית זונות.

בעמודים 6 ו 7 יש עוד מחדשות היום.

עמוד 8: סופסוף פרסומת. גם בעמוד 10.

בין לבין בעמודי החדשות יש אייטמים קטנים בצדדים. ההוא עשה ככה. ההיא עשתה ככה.

בעמוד 15 יש קריקטורה: הנשיאה ביניש מנווטת את הנהג אולמרט ומחזיקה לו את ההגה כשהיא נשענת עליו מאחור. מתחת יש טור של אלוף יעקב עמידרור: "מי יודע אם תפרוץ מלחמה בקיץ?". חבל שאין מקום לטוקבקים, כי אני אחד שיודע. ליד יש טור של שי פורת על חוק הקסדה המחייב לבישתה בזמן רכיבה על אופניים. שי פורת בעד. אני דווקא נגד. מה יהיה מחר? יחייבו אותנו ללכת עם נעליים גבוהות בזמן ריצה?

עמודים 16 ו 17 הם האמצע של העיתון. מדור תרבות. אייטם עם אושיק לוי. נינט טיב ("עדיין מתרגשת להופיע"). ליאור מילר ואלון ריינהורן, החתיכים ההורסים שכבר נהרסו.

עמוד 19 זה מדור טלוויזיה. יש טבלה של עשר התוכניות הנצפות: אחד נגד אחד; קצרים; מונית הכסף. במקום העשירי: חדשות 2 של יום שבת.

עמוד 21 זה העמוד של דה מרקר. כנראה שיתוף תכנים. יש גם לוגו. הכותרת: מפעל הפיס מנצל מהמרים כפייתיים. עכשיו התביעה.

עמוד 23 זה מדור צרכנות בשם "קונים". פארק המים? יקר ורטוב. קחו מגבת זולה. באותו עמוד מיכל ינאי מפרשנת על מכשיר המובייל האישי שלה HP משהו.

עמודים 24 ו 25 זה מדור אוכל: מאוכל תיאלנדי ועד שוקולד משובח ליום האהבה ט"ו באב. יש גם אייטם על ויסקי.

עמודים 26 ו 27 זה מדור תשבצים, סודוקו ועוד חוכמות למשועממים. יש גם פתרונות הפוכים. בצד שמאל יש מדור אסטרולוגיה. איזה מזל העיתון?

עמודים 28, 29, 30, 31 זה מדור הספורט. אי אפשר להעביר את הספורט כמו במעריב או בידיעות. זה עם סיכות. בעמוד 31 יש טור של רון קופמן שקורא לעצמו "הקוף".

העמוד האחורי והאחרון, עמ' 32 זה מדור רכילות: פריס הליטון. טלי מזרחי דהאן. אישתו של אברהם גרנט.

בסך הכל עיתון לא רע, הרבה יותר מהחינמון "ישראלי", אבל קצת פחות ממעריב. לא מגיע לרמה של ידיעות אחרונות.

מי שצריך להיות מודאג הם החברה ממעריב.

קצת סריקות מקומטות, כאן:
http://halemo.net/edoar/0096/israel.htm