כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מדעי ההתנהגות

    מבט על ההתנהגות האנושית: למה? האם? האמנם? מה רצוי? מה כדאי? הכצעקתה? יותר שאלות. קצת פחות תשובות. אבל השאלות הן מה שחשוב. כמו שהבנת הבעיה היא 90% מהפתרון, כך השאלה היא 90% מהתשובה. טוב, בערך.
    הכותב הוא ממקימי העמותה לקידום הנחמדות בעולם:
    www.nice.org.il

    ארכיון

    לקראת ביעור חמץ - מידע חשוב!

    19 תגובות   יום חמישי, 2/4/09, 23:37


    בימים אלו מתכונן עם ישראל למלאכת ביעור החמץ מקרבנו.

    אך לא כולם מכירים את השאלות הנוקבות שעלינו לשאול את עצמנו. להלן חלק מהן:

    נניח שסיימנו לבער החמץ מקרבנו והנה ראינו עכבר נכנס אלינו הביתה, אוחז בפיו פיסת חמץ, ולאחר מספר דקות ראינו עכבר יוצא מהבית שלנו כשבפיו פיסת חמץ, האם עלינו להסיק שזהו אותו עכבר עם אותה פיסת חמץ? כי אם לא, עלינו לערוך בדיקה מחודשת בכל הבית, אבל אם כן, אנחנו פטורים. אינני ממליץ להקל ראש בכך. אפילו לחז"ל גיבורי התלמוד לא הייתה תשובה מכרעת לשאלה זו ולשאלות דומות.

    בכל מקרה - היו ערניים לעכברים בסביבתכם!

    ושלא ידבק בכם רבב חמץ! כי אם ידבק - תצטרכו לתת את הדין!

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/7/09 00:52:

      צטט: עיני נץ 2009-07-07 21:46:47


      היי תומר,השתעשעתי מהפלפול ורציתי להוסיף עומק. ואל תזלזל כי התעמלות המוח כמוה כהתעמלות השריר.כשקראתי את חשש העכברים (המשול לגוי הקונה חמץ) המשכתי לחשוש ואולי נכנס עכבר ולא ראיתיו (בביתי,הקקי שלהם נראה והם אינם נראים) וחמץ בפיו?עיינתי במקורות: "אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר אין לדבר סוף" (משנה, פסחים, פרק א', משנה ב).ואז הבנתי מדוע המציאו את אלוהים. כי מי ברא את מי שברא את שברא.... ואין לדבר סוף.החליטו הדתיים לעשות סוף – אלוהים!!!

       

      בהחלט.

      ולמזלזלים אל תהי תקווה (או בל תהי תקווה).

      ומאותה סיבה שבראו את אלוהים בראו גם את תחום העירוב, כדי שיהיה לזה סוף.

      חשוב מאוד להציב גבולות.

      תודה על תגובתך המעשירה!

       

        7/7/09 21:46:

      היי תומר,השתעשעתי מהפלפול ורציתי להוסיף עומק. ואל תזלזל כי התעמלות המוח כמוה כהתעמלות השריר.כשקראתי את חשש העכברים (המשול לגוי הקונה חמץ) המשכתי לחשוש ואולי נכנס עכבר ולא ראיתיו (בביתי,הקקי שלהם נראה והם אינם נראים) וחמץ בפיו?עיינתי במקורות: "אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר אין לדבר סוף" (משנה, פסחים, פרק א', משנה ב).ואז הבנתי מדוע המציאו את אלוהים. כי מי ברא את מי שברא את שברא.... ואין לדבר סוף.החליטו הדתיים לעשות סוף – אלוהים!!!
        8/4/09 01:49:

      צטט: עדנה כהן קדוש 2009-04-07 13:41:38


      היי תומר,

      נכון- אנחנו הדת היחידה עם כל כך הרבה סייגים לסייגים- כל כך מעצבן!

      אבל לא, לא

      לא זו היהדות-

      רק ואהבת לרעך כמוך- זו כל התורה כולה....

       

      תודה עדנה,

       

      יהיו הרבה יהודים שלא יסכימו איתך על פרשנותך החופשית ליהדות, ובעיניהם תהיי כופרת. כלומר את מפרשת את היהדות כרצונך. שזה אחלה. אם כך, גם לי מותר לפרש את היהדות כרצוני, קריא: כלי שלטוני שנועד לדכא את הזולת, כמו כל דת וכת אחרות.

      סתם דוגמה אחת מני רבות: קראי את פירושו של הרמב"ם ל"ואהבת לרעך כמוך".

       

       

        7/4/09 13:41:


      היי תומר,

      נכון- אנחנו הדת היחידה עם כל כך הרבה סייגים לסייגים- כל כך מעצבן!

      אבל לא, לא

      לא זו היהדות-

      רק ואהבת לרעך כמוך- זו כל התורה כולה.

      זה בסדר- על חטאים בין אדם למקום אלוהים סולח-

      הסייגים האלה הם רק סימבוליים-

      למסר:

      תנקו את החמץ מהחיים שלכם, תנקו כבר את הציניות שלכם, את הלעג שלכם, את השיפוטיות שלכם, את הזלזול שלכם, את ההתמקדות רק בשלילי-

      לכתוב עוד?

      אז הלוואי שהנושא הזה היה הבעיה היחידה בחיינו.

       

      תסתכל איך אנשים מפרקים קשרים, מערכות יחסים עם היקרים להם, עם החשובים להם, בגלל כזאת קטנוניות!! תראה איך זוגות רבים בבתי הדין ועל מה! ועל גב הילדים!

       

      אז הדברים הקטנים הטיפשיים האלה, שממש אגב אין צורך להתייחס אליהם בכובד ראש, באים להעביר מסר אחד- תהיו יותר דקדקניים בחיים האישיים שלכם- וכך גם תצרו יותר אושר בחיים הפנימיים שלכם.

      כמה חטאים למשל אנחנו חוטאים- בין אדם לחברו?? למה לזה אתה לא מתייחס??

       

      וחוץ מזה צחקתי. גם לי יש את הביקורת שלי על היהדות. (היהדות אגב היא הליכה בשביל הזהב- הזרם המרכזי, ולא החרדי...)

      ומעניין איך הציבור החילוני מאד משקיע בחג הזה, טורח, מנקה, כן מקפיד על פסח כשר (מה קרה?? אי אפשר להתאפק 7 ימים?? אז אל תתפלאו שיש חזירות גם בממשלה 30 שרים!!)

      אף אחד לא כפה עליהם לחגוג את הפסח.

      ושיהיה רק חג שמח לך!

       

        6/4/09 15:31:

      צטט: תומר קרמן 2009-04-06 10:37:31

      צטט: benya 2009-04-06 00:41:01

      צטט: תומר קרמן 2009-04-06 00:34:48

      צטט: benya 2009-04-05 23:54:28

      ועל זה נאמר: "בובה, את תדאגי לפיצה ואני אבער לך את החמץ"

       

      וזה מוריד לי את האסימון:

      וזה מדהים, כי אם סופרים את הרווחים ק' פעמים ומכפילים בשם המפורש ואז מסבים לאנגלית, יוצא: Osama Bin-Laden Loves Pizza.

       

      אשרי שכיוונתי לדעתם של גדולים!

       

       

       

      צוחקצוחקצוחק

       

      אגב, אם יום אחד יהיה לי בלוג, אקרא לו:

      "אשרי שכיוונתי לדעתם של גדולים"

      ואתן לך אחוזים עליו

       

      זה יהיה נהדר - ממש כמו להביא ילד לעולם, רק בלי האחריות

        6/4/09 10:37:

      צטט: benya 2009-04-06 00:41:01

      צטט: תומר קרמן 2009-04-06 00:34:48

      צטט: benya 2009-04-05 23:54:28

      ועל זה נאמר: "בובה, את תדאגי לפיצה ואני אבער לך את החמץ"

       

      וזה מוריד לי את האסימון:

      וזה מדהים, כי אם סופרים את הרווחים ק' פעמים ומכפילים בשם המפורש ואז מסבים לאנגלית, יוצא: Osama Bin-Laden Loves Pizza.

       

      אשרי שכיוונתי לדעתם של גדולים!

       

       

       

      צוחקצוחקצוחק

       

      אגב, אם יום אחד יהיה לי בלוג, אקרא לו:

      "אשרי שכיוונתי לדעתם של גדולים"

      ואתן לך אחוזים עליו

        6/4/09 00:41:

      צטט: תומר קרמן 2009-04-06 00:34:48

      צטט: benya 2009-04-05 23:54:28

      ועל זה נאמר: "בובה, את תדאגי לפיצה ואני אבער לך את החמץ"

       

      וזה מוריד לי את האסימון:

      כנראה שבזמן שבית המקדש היה קיים היו משתמשים בחמץ כדי להבעיר את פח השמן או מה שלא הדליקו שם, ומכן המנהג לשרוף את החמץ! כבר אז היו מדענים שידעו שפחממות הם חומר בעירה מצוין. המילה "פחממות" מופיעה בכתבי הקודש מאות פעמים בדילוגי אותיות!

       

      וזה מדהים, כי אם סופרים את הרווחים ק' פעמים ומכפילים בשם המפורש ואז מסבים לאנגלית, יוצא: Osama Bin-Laden Loves Pizza.

       

      אשרי שכיוונתי לדעתם של גדולים!

       

        6/4/09 00:34:

      צטט: benya 2009-04-05 23:54:28

      ועל זה נאמר: "בובה, את תדאגי לפיצה ואני אבער לך את החמץ"

       

      וזה מוריד לי את האסימון:

      כנראה שבזמן שבית המקדש היה קיים היו משתמשים בחמץ כדי להבעיר את פח השמן או מה שלא הדליקו שם, ומכן המנהג לשרוף את החמץ! כבר אז היו מדענים שידעו שפחממות הם חומר בעירה מצוין. המילה "פחממות" מופיעה בכתבי הקודש מאות פעמים בדילוגי אותיות!

       

        6/4/09 00:31:

      צטט: ranbo3 2009-04-05 23:43:35


      ההגיון שלי אומר שאם בלאפה אני שם שווארמה מבשר של חתול (כשר, בטח כשר )

      אני מכוסה בסוגיה של העכברים .

       

       

      זה תלוי אם אתה ממוצא של אוכלי קטניות או ממוצא של אוכלי חתולים.

      ואגב כך, שאלה מעניינת: דוד המלך אכל קטניות או לא?

       

        6/4/09 00:29:

      צטט: רונשה 2009-04-05 23:25:02


      תומר, נחמד מצידך לפרסם את הפוסט הזה במדור אוכל ומסעדות.... מאוד נחמד... מאוד מאוד נחמד!

       

       

      מה יש, עכברים זה לא אוכל?

       

        5/4/09 23:54:

      ועל זה נאמר: "בובה, את תדאגי לפיצה ואני אבער לך את החמץ"

        5/4/09 23:43:


      ההגיון שלי אומר שאם בלאפה אני שם שווארמה מבשר של חתול (כשר, בטח כשר )

      אני מכוסה בסוגיה של העכברים .

        5/4/09 23:25:

      תומר, נחמד מצידך לפרסם את הפוסט הזה במדור אוכל ומסעדות.... מאוד נחמד... מאוד מאוד נחמד!
        3/4/09 18:12:

       

      צטט: סנה בוער 2009-04-03 14:00:13


      אני לא מבין את הסיפור של החמץ.

      מניסיון אני יודע, שלפני פסח מוכרים בכאילו את כל החמץ לערבי, פעם היה לי עסק וכך היה,

      והסבירו לי שבכך אני פטור מביעור חמץ!

       

      למה לא לעשות אותו דבר בבית?

      מה איכפת לערבי, באותו מחיר, לקנות בכאילו יותר חמץ?

       

      הבנת את זה ברוך?

       

      פסחבלוף שמח!

       

       

       

       

       

       

      צטט: לי-את 2009-04-03 17:00:45


      שנים אני מדמיינת איך בני ישראל נקרעים עלינו מצחוק, ישבו כמה חברה במדבר, הקימו מיזם, מן פטנט כזה של לחם דרך במקביל לפתית או קרקר, וכל זה כי באותם ימים בשביל ללכת לבקר אצל סבתא או דוד היו גומעים מרחקים, וצריך משהו לכרסם בדרך,

      ואנחנו כמו תמיד  "יצרני טלנובלות" מתרגמים את זה לעוד איסור חסר כל קשר לכלום.

       

      בעניין העכברים, אותי הם היו מדאיגים מעצם היותם נקודה! אבל אם כבר, אז בטח יקום איזה רב לענייני הצקות ויחליט שאפשר למכור להם את החמץ או משהו שטותי דומה... 

       

      סנה ולי-את,

      פקחתם את עיני והארתם נתיבי אל הדרש הנכון של הסוגייה:

      העכבר משול כנראה לגוי הרוכש את החמץ בערב החג. הוא נכנס עם החמץ הביתה, כדי לחתום על החוזה (לשם כך יש לראות בעיניים את הסחורה) ויוצא מהבית עדיין עם החמץ בפה, ולכן אין צורך לבדוק שוב (אלא אם כן יש חשש של פירורים שנפלו משפמו של הגוי).

      החולדה שאוכלת את העכבר בהמשך הפרשייה משולה לאליהו הנביא, אשר יאכל בבוא היום את הגויים בלי מלח.

       

        3/4/09 17:00:


      שנים אני מדמיינת איך בני ישראל נקרעים עלינו מצחוק, ישבו כמה חברה במדבר, הקימו מיזם, מן פטנט כזה של לחם דרך במקביל לפתית או קרקר, וכל זה כי באותם ימים בשביל ללכת לבקר אצל סבתא או דוד היו גומעים מרחקים, וצריך משהו לכרסם בדרך,

      ואנחנו כמו תמיד  "יצרני טלנובלות" מתרגמים את זה לעוד איסור חסר כל קשר לכלום.

       

      בעניין העכברים, אותי הם היו מדאיגים מעצם היותם נקודה! אבל אם כבר, אז בטח יקום איזה רב לענייני הצקות ויחליט שאפשר למכור להם את החמץ או משהו שטותי דומה... 

        3/4/09 14:00:


      אני לא מבין את הסיפור של החמץ.

      מניסיון אני יודע, שלפני פסח מוכרים בכאילו את כל החמץ לערבי, פעם היה לי עסק וכך היה,

      והסבירו לי שבכך אני פטור מביעור חמץ!

       

      למה לא לעשות אותו דבר בבית?

      מה איכפת לערבי, באותו מחיר, לקנות בכאילו יותר חמץ?

       

      הבנת את זה ברוך?

       

      פסחבלוף שמח!

       

       

       

       

       

       

        3/4/09 00:56:

      צטט: danniell 2009-04-03 00:09:25


      עכשיו שהעמקתי והתיעצתי עם רבנים, זה לא כל כך פשוט.

       

      א. יכול להיות שיש שני עכברים, אבל אין חמץ בבית. הכיצד? נכנס עכבר פלוני לבית ישראל וחמץ בפיו, העביר את החמץ לפיו של עכבר אלמוני. פלוני נשאר בבית, אלמוני יצא עם החמץ בפיו. ראה כי עכבר נכנס, עכבר אחר יוצא- ואין חמץ בבית.

       

      ב. יכול גם להיות שזה אותו עכבר, ונשאר חמץ בבית. הכיצד? שנכנס עם חמץ בפיו (נניח במבה), השאירו בביתו ויצא עם חמץ אחר בפיו (נניח רוגלך מהקטנים).

       

      ג. מחר נמשיך.

       

      זה כלל וכלל אינו פשוט.

      בהתחלה סברתי לתומי שכאשר כתוב עכבר, הכוונה בהשאלה לכל משפחת המכרסמים (בדומה לדרשה על ההר בסרט חיי בריאן, שבה היו שדרשו שבמונח "יצרני הגבינות"* הכוונה היא בהשאלה לכל תעשיית מוצרי החלב), אבל אז המשכתי והעמקתי קרוא ונוכחתי שנשאלות שאלות מהותיות גם לגבי חולדות, ואז הבנתי שלא ייתכן שמדובר מלכתחילה בכל משפחת המכרסמים, כי נעשתה הבדלה בין עכברים לחולדות (וטבען של החולדות הוא לשאת בפיהן עכברים)

      תמהתי, שהרי דרכם של חז"ל להמשיל משלים. אי לכך ייתכן מאוד שהעכבר שבסיפור אינו עכבר כי אם משל היה. והנמשל הוא האיפיקורוס להכעיס אשר מכניס בכוונה צלם חמץ להיכל, אבל אז מיהו העכבר היוצא? שאלות שאלות וגשם אין.

       

        3/4/09 00:09:


      עכשיו שהעמקתי והתיעצתי עם רבנים, זה לא כל כך פשוט.

       

      א. יכול להיות שיש שני עכברים, אבל אין חמץ בבית. הכיצד? נכנס עכבר פלוני לבית ישראל וחמץ בפיו, העביר את החמץ לפיו של עכבר אלמוני. פלוני נשאר בבית, אלמוני יצא עם החמץ בפיו. ראה כי עכבר נכנס, עכבר אחר יוצא- ואין חמץ בבית.

       

      ב. יכול גם להיות שזה אותו עכבר, ונשאר חמץ בבית. הכיצד? שנכנס עם חמץ בפיו (נניח במבה), השאירו בביתו ויצא עם חמץ אחר בפיו (נניח רוגלך מהקטנים).

       

      ג. מחר נמשיך.

        2/4/09 23:51:

      ואם אחרי שקיימנו "ודרשת וחקרת ובדקת היטב" מתברר שמדובר בעכבר מעבדה בחופשה, האם יש חובה לבצע מחדש בדיקה וביעור חמץ במעבדה?

      פרופיל

      תומר קרמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ספרים ויצירות אחרות