נכון. הוא בן שמונים. נכון, קשה לו ללכת. נכון, קלינט איסטווד מדבר על הנושאים הכי חשובים באמריקה ועושה את זה באומץ לב ובנחישות. אבל הפעם, היתה לי אכזבה לא בגלל שהוא זקן. לא בגלל שבני ההמונג ( השכנים שלו לשכונה האמריקנית המתבלה) הוצגו בצורה הכי סטריאוטיפית שאפשר. התאכזבתי כי הוא לא שיחק טוב. כי הוא הזכיר לי את המערבונים שלו מפעם, כשהיה רק חתיך. ועכשיו הוא כבר לא חתיך. אין מה לעשות. אז ממנו מצפים לאיכות. אחרת יש אכזבה. התסריט ממש עלוב. גם המשחק לא משהו. של אף לא אחד מהמשתתפים. חוץ מסדר מופתי במחסן שלו - אין שם כלום. הוא מדבר לכלב שלו. זה פחות או יותר העומק שאליו הוא מגיע.
ואולי אני כל כך מאוכזבת כי אין שם, בסרט, כל תקווה. ורק המוות מחכה, במוקדם או במאוחר. אין משמעות למשפחה. לחברות. לכללים. ואפילו יחסים טובים שמתפתחים בין אנשים, הם רק זמניים. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בכייף
הרי אנחנו לא בעניין של לשלם , רק בשביל לראות קמטים ולנפץ סימבולים גבריים...
מה אהבת?
יש המלצות?
לא חתיך. וכמה חבל, כי יש כאלה שמזדקנים מדהים (שון קונרי, למשל)
הוא לא
שמחה שהצלתי אותך מביאוס
נראה שזה עניין מורכב
כי היה שם גם קסנופוביה. גם הרס התרבות הלבנה והזרה. גם ניתוץ הדת והמשפחה. מה נשאר חוץ מפסימיות?
אבל גם את זה צריך ליצור בחן וברמה, לא?!
ראיתי את הסרט לפני כמה ימים.
לא יצירת מופת, אבל גם לא כל כך נורא....
את צריכה חוויה מתקנת,
לכי לראות סרט ישן שלו שאת אוהבת
ותזכרי לו חסד נעורים.
דרורית
למטיילת היקרה!
שבת שלום!
אז מה את אומרת ? חתיך? או לא חתיך? אם הוא לא חתיך אין סכוי שאלך. לא חסר סרטים בטלביזיה...נשאר בבית.
ושיהיה חג שמח וכשר עם הרבה אהבה.
אסתר
שמחה שלא רציתי ללכת
תודה על הביקורת!
איסטווד לא יוצר גדול, הוא יוצר מעניין.
אולי הפסימיות הכניעה אותו.
והאמת... מה שכתבת דווקא מעורר עניין בסרט. (: