כמה פעמים מצאנו את עצמנו אומרים את המשפט "אני לעולם לא אעשה את זה ,בחיים לא!!!" ,ואז מתישהו,איפשהו,איכשהו,אנחנו מוצאים את עצמנו עושים בדיוק את אותו הדבר שאמרנו שלעולם לא נעשה אותו.אני לא יודע מה מביא אותנו לזה,אצל כל אחד זה מגיע ממקום אחר,צורך אחר,חוויות אחרות,עבר אחר,אבל בסופו של דבר נפרץ לו עוד "קו אדום" עוד "גבול" ששמנו לעצמנו וחצינו אותו. פעם היו לי המון "קווים אדומים", היו לי כל כך הרבה קוים אדומים שהייתי יכול להכין מהם רשימת מכולת,והם היו ברורים לי מאוד,מה אני לא אעשה לעולם,אני תמיד הצבתי את אותם קווים אדומים כדי "להגן" עלי,כדי למנוע ממני מראש לא לעשות דברים שנראו לי לא מתאימים,שעלולים לפגוע בי,מדהים כמה אנחנו מסוגלים לעשות דברים שפוגעים בנו,דברים הרסניים אפילו,דברים שאפילו שאנחנו יודעים שהם מזיקים לנו אנחנו עדיין ממשיכים לעשות אותם,לא תמיד אנחנו שולטים בעצמנו,ולא תמיד אנחנו מספיק חזקים כדי להפסיק את זה. אחרי שעשיתי דיאטה(לפני 14 שנה) לא הצלחתי להפסיק לרדת במשקל,זה אף פעם לא היה מספיק,תמיד אמרתי לעצמי עוד קילו אחד וזהו,הגעתי אז למשקל של 60 ק"ג,הלחיים היו שקועות,סימנים שחורים מתחת לעיניים,אמא שלי חשבה שאני חולה,ולא הייתה לי אנרגיה לכלום,ואפילו בגינס לבשתי מידה 28 (יכולתי ללבוש את הגינס של החברה שלי) ועדיין זה לא היה מספיק,לא שלטתי בעצמי,אם הייתי אוכל יותר מדי הייתי צם במשך ימים אחרי זה או שמיד הייתי רץ לשירותים ומקיא את כל מה שאכלתי,אחרי תקופה של הקאות עברתי לתקופה של בולומסים בלילה,הייתי אוכל כל מה שבא ליד,מתוק עם מלוח,לא משנה מה הכול ובטרוף,כל אותם דברים שאמרתי לעצמי שאני לא לעולם לא אתן לעצמי לעשות,שאני לעולם לא אגיע למצב הזה,והיו לפעמים ימים שהייתי מסתכל על עצמי מהצד,ידעתי מה אני עושה לעצמי ולא יכולתי להפסיק,כאילו זה מישהו אחר לגמרי עושה את הדברים,אצלי זה במקרה הפסיק אחרי שיום אחד לקחו אותי לבית חולים,יום אחד היו לי כאבים בצד שרק הלכו והחמירו עם הזמן עד שיום אחד לא יכולתי לעמוד יותר ואז איבחנו אצלי אבנים בכיס המרה מכל שינוי התזונה הללו,אני רק יכול להודות שזה לא היה משהו חמור יותר,אחרי זה החלטתי שאני לא עושה את זה לעצמי יותר.אני לא יכול לומר שהיום הכול בסדר ב100% אצלי בנושא התזונה,אבל הכל בשליטה היום.(שמן בגוף פעם=שמן בראש תמיד) פשוט כאשר יגיע רגע מסוים או מצב מסוים אני אחליט באותו הרגע אם אני רוצה לעשות את זה או לא אולי זה לא כל כך קשור ולא מובן,למה שבדיוק סיפרתי לכם,לי זה קצת יותר ברור,אבל כל אותם "קוים אדומים" שנועדו "להגן" עלינו כולאים אותנו בפנים,הם יוצרים חומות בינינו לחוויות ואנשים אחרים,זה כלא שאנחנו יוצרים לעצמנו. אני החלטתי שאצלי אין יותר קווים אדומים "never say never" אני לעולם לא אומר מראש, את זה אני לא אעשה לעולם,אני פתוח לכול,לשמוע להקשיב,לראות ולהרגיש, זה לא שאני אעשה כל דבר אלא,אני לא אסגור את עצמי לחויות ואנשים חדשים. הערה: מישהי אמרה לי שלא כל כך ברור לה מה הקשר בין הקווים האדומים ומה שסיפרתי על עצמי,כשכתבתי את זה זה היה לי די ברור,בקריאה שנייה לא כל כך,ולא תמיד אני הכי ברור לעצמי,אבל כל אחד לוקח מכל פוסט משהו אחר לגמרי וזה מה שחשוב. |