כשמדובר בבירות אני בן אדם פשוט. גולדסטאר קרה או גינס מהחבית מסדרות אותי מצויין. לא מחפש לנסות בירות אדמדמות בטעם תות. לא מחפש להתחבר לבירות אנגליות בייבוא אישי. לא מתלהב מהבלגית האחרונה שהגיעה לבר. צריך בירה. קרה. זורמת. מחליקה. ותביא עוד אחת, לפני שזאת נגמרת לי. אני יודע שבירה זה בראש ובראשונה עניין של image (עם איזה בירה אני יושב, איך אני תופס את עצמי איתה, ואיך רואים אותי) והרבה פחות עניין של טעם. [אלפי ברמנים מתאבדים. מומחי הבירה קופצים מהחלון. וכמה חברים שלי בפייסבוק מנתקים איתי את הקשר. אבל מה לעשות שזה נכון]. תנסו. שימו שני לאגרים בספל אטום, ותעשו לחברים שלכם מבחן. תראו אם הם יצליחו לזהות בין גולסטאר, היינקן, קרלסברג או טובורג. רוב החברים שלכם שתמיד אומרים שבחיים הם לא ישתו בירה כזאת או אחרת, פתאום יגלו שהם מאוד מתקשים להבדיל בטעם (כן כן, חברי היקרים. נכון, אתם הצלחתם בסוף לזהות. אבל הפרצופים המתייסרים שלכם עד להכרעה, סיפרו את הסיפור כולו). בירה זאת אמירה. בירה זאת פוזה. ואפילו לשבת עם בירה פשוטה (כמוני), זאת פוזה שאומרת שאני לא עושה עניין גדול מעצמי. אז בהינתן שמדובר בעולם שהוא עולם של image, אי אפשר לא להתפעל מהקמפיין הבריטי החדש של Stela Artois 4%. כשהושקה, בנובמבר 08, הבירה מופחתת האלכוהול, החליטו בצדק רב, לא להדגיש כי מדוברת בבירה מופחתת אלכוהול (כן. גם מי ששותה בירה קלה, רוצה להרגיש גבר). היתרון המוצרי שהובלט היה שהבירה מסוננת שלוש פעמים (Triple Filtered), וכתוצאה מכך יש לך טעם חלקלק (smooth). המיצוב היה שהבירה תעזור לך to smooth things up. כשפה פרסומית להשקה, נבחר קו של סרטים צרפתיים משנות ה-60 (סרטי ריבייריה. זאן לוק גודאר וכו'). אלה סרטים רגועים. זורמים. Smooth. כל כך שונים מהאקשן ההוליוודי של היום. בסרט ההשקה רואים את גיבור הקמפיין מצליח לצאת בקלות מסיטאציה בעייתית (להתחמק מגבר שתפס אותו מתחיל עם אשתו), והכל תחת הרעיון שסטלה 4%, smoothes things. בקמפיין האחרון, שעלה לפני כשבוע, לקחו בסטלה (וב-Mother, משרד בפרסום שלהם) את נושא הקולנוע הצרפתי לקצה. בסטלה החליטו להקים באינטרנט את אולם הקולנוע: Triple Filtered Films, ולהחזיר למסך את הסגנון הצרפתי הרגוע. או במילים שלהם (מהאתר): "Ah le cinéma! Remember the days when men were strong and silent, women were chic and sophistiqué, and the action was as smooth as our 4% triple filtered beer? Formidable! At Stella artois, we have gone back in time to rediscover these films – the originals, before Hollywood did to them what Hollywood, sadly, does" באולם הקולנוע 3 סרטים בני ארבע דקות, הנושאים שמות שהם טייק אוף לשמות של של סדרות/סרטים הוליוודים מוכרים (Dial Hard; 9 Kilometers; 24 heures). הסרטים הם למעשה אדפטציות צרפתיות-רגועות-חלקלקות, לאותם סרטים. התוצאה: מצחיקה ביותר, ומעבירה את המסר החלקלק. את הסרטים הויראלים ילווה קמפיין און ליין של חודש, בדגש על אתרים של חובבי סרטים, לרבות השתלטות על כמה אתרים. אין ספק שיש כאן, רעיון אחד גדול: "סרטים צרפתיים משנות ה-60 כסימבול של smoothness" (כוס אמק, אין לי מילה בעברית בשביל זה...). אבל אני לא מצליח להבין למה משאירים את הרעיונות האלה רק במתחם באינטרנט הסגור? למה לא לוקחים אותו לפעילות שטח (להקים את בית הקולנוע הצרפתי הראשון במרכז לונדון; לשטוף את הברים של לונדון בצרפתים וצרפתיות חלקלקים ויפים) למה מסתפקים רק בוידאו, ולא עושים פעילות ברשתות חברתיות? (מתי בפעם האחרונות, בנות יקרות, התחיל איתכם בפייסבוק צרפתי מיומן?), וכן כן... למה לא ממנפים את הדבר בקמפיין טלוויזיוני? זה בעיני כוחו של רעיון גדול. רעיון שבבסיסו הוא נטול מדיה (media neutral) – לא קשור לתסריט, באנר או שלט. אך בכך לא תמה העבודה. לרעיון הזה צריך לעשות 360 מעלות אמיתי. המדיה הדיגיטלית מביאה אותנו לייצר פרסום אחר, חדש, מעניין. אבל, בעיני פריצת הדרך מתרחשת, כאשר הפרסום החדש הזה יוצא מגבולות המדיה, והופך לקמפיין שלם. |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
1. אם כבר על ההיסטוריה של הגל החדש - הוא נולד קצת לפני גודאר.
2. אישית אני שונאת בירות (זה מר) אבל מכירה את הטעמים - ואין סיכוי להתבלבל בין טובורג למשל להייניקן - אלו מרירויות שונות לחלוטין.
3. איזו בירה אני בכל זאת מעדיפה - את ניו יורק כמובן.
שמח שחשפתי את הצד הפרנקופילי שלך... :-)אחלה סרטון!
גם שפשפתי קצת את הצרפתית :)
ואהבתי את הבדיחות המרומזות על חשבון לה-מונד וקאמי.
וכשחושבים על זה,
תמיד מדברים על זה שהאינטרנט מקצר את הקשב- ושהתרגלנו לצרוך ב-BITS
אבל רק באינטרנט אפשר ליהנות (כן, ליהנות!) מפרסומת באורך 4 דקות.
סה"כ האינטרנט אפשר לנו: תוכניות קצרות יותר ופרסומות ארוכות יותר,
והפרסומות התארכו עד שהן כבר לא חייבות להיות "פרסומות". הן יכולות להיות פשוט תוכן שתורם למותג.
הקמפיין הזה מצטרף למה ש-BMW עשו עם סרטים מתח קצרים בני 4 דקות,
בכולם מככב הנהג (קלייב אוון) במכונית שלהם. כדי לרענן את תדמית המותג.
מה שיוצא דופן כאן זה שלקחו תובנה, שהייתה עלולה ללכת למקום מאד אמריקני - "אתה יכול להחליק כל אי נעימות".
למקום אחר לחלוטין, כשהם נשענים על התובנה שאנשים רוצים לאט יותר (ושהעולם מתקדם מהר מדי)
בצירוף עם גל הנוסטלגיה ששוטף אותנו (בעיקר בימי מיתון, מי אמר אספקיזם ולא ברח).
בעיני מה שחשוב כאן זה לא החלקלקות - זה הקצב.
חלקלק = רגוע.
אני חושב שצריך להסתכל על המהלכים כמהלכים. השיחה היום (שאתה מייצג בתשובה שלך) לוקחת מאוד כיוון לשיחה של "דיגטל נטו" - המבחן הוא מבחן הויראליות האינטרנטית, ומהלך (כלשונך) שצריך מדיות נוספות הוא מהלך לא טוב מספיק.
לדעתי דיגיטל נטו רע בדיוק כמו טלוויזיה נטו.
המבחן בסופו של דבר אינו מבחן המדיה - הוא מבחן הרעיון.
וזה מה שניסיתי להגיד בחלק האחרון של הפוסט.
ולגבי בירות, אני מסכים שיש טעמים שונים בבירות, אבל לא שיש הבדלים מהותיים בין גולדסטאר להיינקן למשל. יש הרבה חכמים שיסבירו לך כמה זאת בירה מעולה, והשניה גרועה ועם זה אני מתקשה להסכים.
.
אני קצת מתקשה להבין את ההתפעלות שלך מהקמפיין הזה.
כן, ניכרת בו חשיבה, יצירתיות והשקעה, בהחלט.
לא, אין בו למיטב שיפוטי את ה"משהו" הזה שיהפוך את החומרים האלה לויראליים במובן האינטרנטי.
אתה שואל למה לא עושים בסטלה פעילות אופליין במקביל לאונליין? אתה צודק, הם חייבים, כי אם זו כל הפעילות באינטרנט, ספק אם החשיפה המשמעותית תושג וגם תהיה אפקטיבית.באינטרנט משתמשים בכלי נשק אונלייניים ולא בתותח מעולם האופליין.
הנה דוגמה לקמפיין שעושה שימוש ב"דמויות" מעולם האינטרנט והופך אותם לשגרירי המותג:
http://refreshing.co.il/quicksilver_it_girls
והנה דוגמה לקמפיין לא מושקע ומאוד מחתרתית שכולו התנהל רק באינטרנט והצליח בגדול:
http://www.youtube.com/watch?v=0oAi_WbzZ-I&feature=related
ולגבי הבירות: נישאר חלוקים. לך תטעם בירה כנען, ישראלית, בוטיקית, פשוטה וזולה. עולמות אחרים מכל הגולדסטארים-לאגרים.
וכן, אתה תבדיל בטעם ובארומה שלה ביג טיים.
< br
מרתק ומהנה אלון.....
(האמת, הפעם היחידה שיצא לי להיות בגרמניה,
לא במסגרת טיול חלילה, יצא לי לשתות בירה,
ואני חייב להגיד לך שהרגשתי הבדל גדול בטעם,
יודעים לייצר אחלה בירות החארות האלה....
).
אולי כי הבריטים לא ממש סובלים את הצרפתים.
ניהלנו על זה הערב דיון מעמיק...
כשהם יכתבו בלוג, אני ארשה להם לכתוב מחדש את ההיסטוריה. כל עוד שזה הבלוג שלי, אני אצמד לעובדות :-)
חושב שהבירות מצ'כיה , הכי טובות ממזרח אירופה.
ממערב אירופה אולי הבלגיות.
ידעתי שמישהו יחכים אותי בענייני קולנוע צרפתי :-)
"הגל החדש" זה השם של הסגנון הצרפתי.
אין את הבומבסטיקה ההוליוודית, גם הקצב
והאווירה עושים זאת היטב אחרת.
מסכים אתך, אין על גולדסטאר. אולי הלוקלפטריוט,
שמדבר מתוכי, או "תנו לגבר....גולדסטאר..
get up and boogy
כל כך הרבה מותגים של בירה חדרו למדפים.
על הטעם ועל ריח אין מה , נראה לי ששלום חנוך
הכי מתאים להוביל קמפייין {מעולם לא פרסם}
בכל זאת רוק ישראלי, כמו הגל החדש הצרפתי.