מְנַסֶּה לבצוע אַדְמָתֵךְ

לִזְרוֹעַ אֶת זִרְעֵי מילותיי

בַּאֲדָמָה מלוחה.

דמעותייך זולגות אַל בֵּין תלמים

שנחרצו עַל יְדֵי שֶׁלֶּהָבוֹת חוֹל הַנִּשְׁפָּךְ לְגַן קוֹצִים,

זֶרַע נִפְגַּשׁ בְּגַרְגִּיר אֶבֶן גִּיר

מְחַפֵּשׂ טַל פּוֹעֵם שֶׁיָּמֵס מֶלַח מִּלָּה אַחֲרוֹנָה,

עָנָן תָּלוּי באוויר־מחכה לְהַמְטִיר

מְסָרֵב לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ

לַמְרוֹת רוּחַ סוֹעֶרֶת.