כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לבי, הגיגיי.

    ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
    את המטען - פרקתי כאן.
    וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.

    פוסטים אחרונים

    0

    מצבה

    11 תגובות   יום שישי , 3/4/09, 18:44


    ריק בנשמה

    והגוף מלא.

    האבן ממתינה לי

    ואני מתבוננת בה בזרות.

    המשפט האחר שחרוט - שלי הוא, וכל כך את,

    אך אינך עוד, אלא בתודעתי,

    ברמ"ח איבריי, בנימי נפשי

    ומה יותר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/4/09 17:05:


      נוגה

      ונוגע כל כך..

      זועף

      תמים

        5/4/09 11:54:
      .
        5/4/09 10:32:

      מה שנשאר הוא מה שבלב, והסיפורים, וכל מה שאת, בזכותה.
        5/4/09 08:07:


      כמה חשובים הטקסים השונים: שבעה וקימה משבעה, גילוי מצבה, אזכרה.

      גם ולמרות שהיא נמצאת אצלך בנשמה ובדם כל הזמן כל השנה.

       

      }{

        4/4/09 15:25:


      היא תמיד תהיה בלבך.

       

        4/4/09 13:40:
        4/4/09 12:48:

      כון מאד. היא בך. כך גם אני חשה עם אבי ז"ל.
        4/4/09 01:19:


      אדם לא ממש מת כל עוד זוכרים אותו, גם אם "עבר דירה".

      אני ואחותי באות לבקר את אבי ז"ל, שואלות לשלומו, מספרות לו דברים, מטפחות את מקומו החדש, מתגעגעות, כואבות - וזה מה שאפשר לעשות.

      עדיין אוהבות.

      אהבה אינה נגמרת לעולם, ואינה "עוברת דירה".

        3/4/09 21:55:


      המצבה היא הבית האחר לבוא ולבקר בו.

       

      איך הולך בלימודים ועם הלומדים ?

        3/4/09 19:48:

      אין עוד חוץ מזה.... וזה הרבה!!!

       

       

        3/4/09 19:12:

       

       

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      *תמר*
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין