אהבה יומיומית
פוסטים אחרונים
- סקריפט ליצוא קבצי jpeg, eps, pdf מאינדזיין 29/5/13
- רפאו עצמכם - פרחי באך - תורתו של ד"ר באך 9/12/12
- הרקדן ריקרדו דה סילבה 13/9/12
- פנינה 9/9/12
- ציפור בים הגדול 30/8/12
- סרטן צוואר הרחם - מנסיון אישי 16/8/12
ארכיון
לא נימצאת
אני לא נמצאת אני לא נמצאת, בעצם, בשום מקום. בחגים דבר זה מורגש באופן חד יותר. עוד מעט פסח. אני לא מהנמצאים. אני מהמצטרפים, המוזמנים, האלה שהם לא ממש בפנים. גדלתי בקיבוץ. ליד שלושה אחים, אבל לבד. כמשפחה אין לנו פנים. אין לנו קמטים. אין לנו סימני זיהוי. אין טקסים. אפילו אלבומים אין. עוד מעט פסח. ואני מצטרפת. קשה לי לבחור איפה אני רוצה להיות כי בכל מקום אני מהמוזמנים ולא מאלה שנמצאים. אני מצטרפת לאחותי או להורים שלי שמצטרפים לאישה של אחי ולמשפחתה. יש לי אח אחד שבכלל לא חוגג. ויש אותי. לי אין משפחה. עד היום, בגיל 37 אני לא מבינה את המילה הזו – משפחה. |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי איציק
אה, זה בסדר, לא חשבתי שניסית להרגיז ועדיין הרשה לי להציע לך לא להציע לאנשים לצאת מהמייצרים שלהם, הרי מלבד העובדה שהם בודאי מנסים לעשות זאת, שמתי לב שהצעה מסוג זה תמיד מתקבלת כהצעה מתנשאת, גם אם היא באה מרצון טוב.
מקווה שאתה נהנה בחג
מסתבר שתמר צדקה והנימה קריטית , מאחר ואני לא כתבתי ביקורת.
אני שאלתי שאלות והזמנתי אותך לצאת ממצריים שלך.
בכל אופן אין לי עניין לצאת צודק, או לחלופין להיות הילד הרע,
שמח מאד שמצאת שמחה בחג ובאמת תמר היא מותק:-)
איציק.
תמר-
את מותק את!
אגב איציק.. וכולם
בסוף הלכתי לאחד האירועים
ממש נהניתי
היה חג שמח
תודה לכולכם!
איציק היקר
סליחה, אבל זה נורא מצחיק אותי לקבל תגובה כמו "קחי אחריות על החיים שלך"
אני אפילו לא יודעת איך להגיב לזה...
ומה הקשר ללהיות "מזוייף"?
הרי אני בעמדת חשיפת רגש
על מה אתה מבקר אותי? אל רגשותיי?
הא! שוקי! כמה מקסים מצידך!
תודה תודה
לגבי השם של הסלוג- חשבתי לשנותאותו
אבל אני כל כך אוהבת את השיר של תרצה...
ועוד משהו - אמנם התכנים שלי מאוד כואבים
אך אני גם יודעת לצחוק ולהנות בחיים
היית מאמין?
חש שמייח
ושוב תודה
הי מותק
כמה מקסים מצידך!
תודה.
אני לא מרגישה פגומה
אבל חסרה
זה שונה.
אל נא תשכח שאני - במשפחת הקיבוץ גדלתי
זו משפחה מאוד משונה...
חג שמח
חג שמח איריס
אני אכן מכירה ומוקירה צד זה בי
אך צד זה יכול להתקיים גם בתוך משפחה...
אצלי זה עוד לא קורה
אני פשוט מרגישה את החוסר...
זה מבעבע בחגים כמו ראש השנה ופסח
אני חושבת שמשפחה גורמת לנו להרגיש שייכים
זו הרגשה נעימה להיות שייך, להיות קרוב, גם כשאתה אואטסיידר באישיותך, במהותך
:)
הנימה נעדרת מן הטקסט לצערי:-)
לו היו הדברים נשמעים היה נמזג בהם רוך עד אין קץ :-)
איציק.
איציק, איש יקר. תרשה לי לא להסכים לחלק מדבריך. אפשר גם אפשר להשמיע השתתפות בצער מבלי להיות מזוייף. ומכל מקום, האם כנות וישירות הן תמיד ערך עליון?
לטעמי, הנימה שבה נכתבה ההזמנה שלך מקשה על ההענות לה. והרי זו הזמנה חשובה מאין כמוה.
ולמה שלא יהיה ההיפך?
מדוע שאת לא תזמיני במקום להיות מוזמנת?
מדוע שאת לא תצרפי אלייך את האהובים עלייך במקום להצטרף?
היכן לקיחת האחריות על חייך שלך?
סליחה על שאני אומר דברים קשים, אבל לא הייתי יכול להחריש או להשמיע השתתפות בצער מבלי להיות מזוייף.
בחג הזה מצווה כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יוצא ממצרים ומהטקסט נתת לנו לראות מהו ה"מצריים" שלך - אני מזמין אותך לצאת לחירות ממנה:-)
איציק.
רותם יקרה
אולי כעת תשני כינוי ל - "עם עלות השחר"
כי הנה מתגובות החברים למדת שאינך
לבד. ישנן אזנים קשובות לך וישנם אלו
הדומים לך מאד אשר בכוח רב הדחיקו
מעט התאמצו לחייך למדו לחייך ולאט לאט
החליפו ערב לבוקר אני כותב לך מהמקום
הדומה מאד לשלך אך זה כבר עבר.
חג שמייח לך חברה ברוכת כשרונות.
שוקי
הי
משפחה זה לא משהו שצריך להבין. חוקרים חקרו אותו. סופרים כתבו עליו וכו'
זה פשוט שכאן אצלנו, בתוך הישראליאדה הדביקה, זה נראה הדבר הכי נורמטיבי, ולמי שאין אותו, אז נראה כאילו הוא סובל מאיזה פגם, נכות. אבל יש הרבה משפחות גם כן נכות, גם כן פגומות.
בעצם, מה עניין בכלל לדבר על משפחה? אבל זוגיות, קשר, זה משהו אחר. בעיקר אצל כאלה שלא מבינים מה זה משפחה. כי תכלס רוב אלה שחיים במשפחתיות לא נזקקו להגדיר מה זה. וצריך להודות, רובנו פשוט נעים לאורך התלם, וכפי שההיסטוריה מלמדת לא שואלים שאלות.
אל תתני לשום דבר לחסום אותך. תשברי קירות. תמשיכי ליצור.
http://www.deezer.com/track/177399
חג חרות שמח.
זאת באמת "חשיפה פרועה" אם את מכוונת לקודים החברתיים והנורמטיביים.
אז עכשיו תורי, בתמורה: מגילאי העשרה ועד תחילת שנות ה-30 הייתי כאן לבד בלי משפחה. עד עכשיו אני זוכרת היטב את האורות מבצבצים בחגים מחלונות השכנים. באופן קבוע סרבתי להצטרף לחגים של אחרים. הרגשתי בדיוק כמוך, לא רוצה להצטרף.
אח"כ לא הצלחתי למקד לעומק את ההרגשה: האם העונג הוא מהכוח שהיה לי לסרב או מהההכרה וההוקרה שיש צד נון-קונפורמי באישיותי.
תמר יקירתי
אני מסכימה איתך.
כמובן אין גבול לעולמות הפנימיים שלנו, אם כי אחרי שנים של יצירה ועוד יצירה ועוד יצירה אני שמחה לומר לך שלדעתי אין דבר גדול יותר בחיים מהתקרבות לאדם שהוא לא אני
זה המסע הכי מפותל ומרתק
ושום יצירה לא משתווה לזה.
חג שמח
אה...
אולי איפשהו כולנו יחידים
ואני בכלל התלבטתי אם לכתוב כל זאת
כי חשבתי - אולי זו חשיפה פרועה מידי
אבל אם זה נוגע במישהו הרי זה כדאי לא?
תודה עודד
מאחלת לך חג שמח
חזק. עצוב. אבל ההמצאות הכי חשובה היא ההמצאות בתוך עצמך. ובתור אחת שכותבת כל כך יפה ומבפנים, נראה לי שאת נמצאת בך. וזה טוב. ושיהיה חג שמח. ברוכים הנמצאים, וברוכים הבאים, המוזמנים וגם המצטרפים...
תמר (:
וואו, רותם - לא מבין בכלל את המילה הזו משפחה - הוצאת לי את המילים מהפה... שמח להיות ראשון המגיבים