0
את יודעת...כבר כמה שנים שאני רוצה לומר לך. נראה לי שאת סתם. אומרת. מילים. יורקת. מחשבות. לא אכפת לך איפה זה פוגע לא איכפת לך כך לירות. ולפגוע.
את מסתובבת לך עם אקדח טעון את פצצה שמתקתקת. את יורה לכל הכיוונים איפה שפגע את מתרפקת.
ואם אין מי שיאמר לך אז בשביל זה אני כאן תמיד אמרת - מאזנת.... מחזירה ימים אל שם.
אני מתגעגעת אלייך לפעמים. תמיד. מתגעגעת לכולם וכולם נמצאים פעם יותר. פעם פחות. פעם באמת. פעם רק צל. אבל אצלי...הגעגוע מתעצם.
ראיתי אותך חוצה רחוב סואן כמו רולטה כמו עושה זאת בעיניים קשורות מה שיקרה יקרה מה שיוצא אני מרוצה יכולת להעלם ברגע אך במקום - העלמת פעימה בלב הנהגים סביבך. מבטם כעס...ואחר התרכך את רק גוזל קטן...פצוע... איך אפשר להתרגז?
את אישה יפה שלא יודעת את כוחה האמיתי מה הדביק אותי אלייך.אז....לעולמים? עינייך מדברות, השתיקה שלך רועמת הכל גלוי, הכל נסתר את כל כך מבלבלת.
ואני? אני מתגעגעת אלייך. המון.
|