כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שושי שמיר

    0

    שירי מקום לתיקון: צחוק זאבות

    47 תגובות   יום שבת, 4/4/09, 13:35

     

    חשבתי שהגיע הזמן למשהו אביבי יותר, אולי עם יותר שלווה או שמחה. רציתי להביא היום שיר כזה, ששרים, ורוקדים. אבל הבלוג סירב לקבל אותו. כמה שניסיתי – זה יצא משובש. הבנתי שאולי עדיין לא הגיע הזמן וצריך שיר ביניים, אני מנסה את השיר הזה, שכל נימי נפשי מחוברים אליו

     

    צחוק זאבות

     

    אֲנִי רוֹצָה לָלֶכֶת

    עִם הַכַּלְבָּה הַמוּפְרָעַת שֶׁלִי

    אֶל הַמִדְבָּר

    הִיא תִגְמָע עֲבוּרִי אֶת מֶרְחֲבֵי הַחוֹל

    שֶׁאֵין בַּין הַגַרְגֵרִים שֶׁלָהֵם

    אֲפִילוּ גַרְגֵר מַרְגִיעַ אֶחָד

    אֲנִי אֶרְחַץ אוֹתָה בְּאוֹקְיָנוֹס אַהֲבָתִי

    שֶׁאֵין בֵּין הַטִיפּוֹת שֶׁלוֹ

    אֲפִילוּ טִיפָּה אַחַת שֶׁהִיא לֹא דְמָעוֹת.

     

    וּבַלַיְלָה

    עַל גֶלֵי הַגְבָעוֹת הַנוֹדְדוֹת

    עֵת הַלְבָנָה הַסַהָר תַטִיל בֵּיצַת אוֹר

     

    נִדְגוֹר עָלֵיהָ בְּחוֹם גוּפֵינוּ

     

    וְנִצְחַק

    וְנִצְחַק

    צְחוֹק זְאֵבוֹת

     

    בְּעֵירוּת וּבְשֵׁינָה - - -

     

     

     

     

    ©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (47)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/2/12 06:30:
      שמעון היקר, אין לך מושג כמה משמעותית הקריאה שלך , דווקא היום, כשהכלבה הזאת כבר כמה ימים לא יכולה ללכת, ואני מחכה להשפעת הקורטיזון שתלך קצת כדי שאוכל להמשיך לחיות איתה ולטפל בה. מכל הכלבות/ים שהכרתי היא הכי פחות אנושית, היא חיה, והיא קוראת אותי לפני שאני קוראת אותי. לפעמים אני מסתכלת עליה ואני מבינה איפה אני נמצאת או מה אני מרגישה. אז כן, מכשפה..
        6/2/12 23:28:

      נפלא
      ויש בו משהו המזכיר לי את רחל חלפי.

      זאבות/מכשפות?

        8/4/09 00:49:

      בונבונייטה חומד, לא קראתי את הספר הזה והוא נשמע לי מעניין ובוודאי נוגע... סינדי ודאי הייתה אוהבת אותו.

      שושי

        7/4/09 22:21:

      כשקראתי מה שכתבת עברה בי התחושה של אהבתך החזקה לכלבה, והקשר אליה.

      זה הזכיר לי מיד ספר שקראתי  the plauge dogs

      המספרים אותו הם שני כלבים שברחו מחוות ניסויים, ואיך הכל נראה דרך העיניים שלהם.

      שובה את הלב.

      יש שם פרק שלם איך זאב מקריב עצמו במודע כדי להציל את שני הכלבים מרודפיהם ומעניהם "החלוקים הלבנים"....

      מישהו במקרה קרא זאת?

        6/4/09 22:18:


      בתור אב מסור לכלבה מופרעת,

      מאוד התחברתי..

      *

        6/4/09 21:16:

      * וחג שמח :))

        6/4/09 20:57:


      שושי,

      פשוט נפלא

      אני אשטוף אותה באוקינוס אהבתי

      שאין בין הטיפות שלו

      אפילו טיפה אחת שאיננה דמעות.

      חג שמח

      אסתי

        5/4/09 16:54:

      אהבתי מאוד.

       

      חג שמח!

        5/4/09 16:26:

      מאד יפה

      אהבתי!!

      חג שמח יקירתי

      *


      רוצה שאצטרף אלייך עם הכלבה המופרעת שליחיוך

      שיר נהדר פשוט נהדרררררררר******

       

        5/4/09 02:15:

      שיר מקסים.

      שבוע טוב וחג שמח חברה יקרה.

       

        5/4/09 01:20:

       

       

        5/4/09 00:12:


      שושי,

      התיאורים בשיר נפלאים.ומרגשים.

      שאין בין הגרגרים שלהם

      אפילו גרגר מרגיע אחד

      אני אשטוף אותה באוקינוס אהבתי

      שאין בין הטיפות שלו

      אפילו טיפה אחת שאיננה דמעות.

        4/4/09 23:37:
        4/4/09 23:29:


      שיר  מלא עוצמה.

      הדימויים עם הדימדומים, מדהים.

      נטולת *

        4/4/09 23:26:

      לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות
        4/4/09 22:35:

      שיר פועם. הפעימות של שתיכן, בבין לבין הטיפות והגרגירים, בבין לבין של הפרטים הכי הכי קטנים.

      ואני אוהבת צחוק זאבים.

        4/4/09 22:21:

      צטט: am7art 2009-04-04 21:29:01

       כל כך ציורי

       

      שלוש תמונות:

       

      הראשונה:את וסינדי רצות במדבר, את עם השמלה שצלמה אותך הבת של חגית לעבודת הגמר שלה

       

      השניה: שקיעה, את יושבת ,מחבקת את סינדי, שתיכן בצלליות שחורות,הדמעות כחולות בצבע העיניים שלך,יורדות ונקווה אגם קטן

       

       השלישית: לילה,ירח לבן בשמיים, את יושבת על ביצת האור, סינדי לידך, ידיך פרושות לצדדים,את צוחקת, סינדי צוחקת.


      כמו תמיד, אני קוראת את כתיבתך ורואה את הסרט...

      ענת יקרה,

      אני, כמובן, רואה את הציורים האלה תלויים אצלי. מתי?

      חיבוק

      שושי

       

      מקסים שושי..... אבל כל כך הרבה דמעות.....

      תודה לך

      *

        4/4/09 21:55:


      רעב כמו זאב?

      ולמה לא כמו לביאה

      או ברדלס

       

       אוכל כמו א

      ו ציפור, חזיר

       

      צוחק כמו או סוס

       

       

       

        4/4/09 21:53:


      אני באה איתכן אל המדבר*

      ניילל יחדיו אל הירח,

      ונרקוד לאורו הזורח...

      אהבתי רק עם דמעות של שמחה בבקשה!

        4/4/09 21:34:

      שושי, אם לא תמצאי את הרוגע במדבר, חזרי אל הכרך הסואן, שם בתוך כל ההמולה לא תוכלי לרוץ עם זאבים.

      תודה יקירה ו*

      לאה

        4/4/09 21:29:

       כל כך ציורי

       

      שלוש תמונות:

       

      הראשונה:את וסינדי רצות במדבר, את עם השמלה שצלמה אותך הבת של חגית לעבודת הגמר שלה

       

      השניה: שקיעה, את יושבת ,מחבקת את סינדי, שתיכן בצלליות שחורות,הדמעות כחולות בצבע העיניים שלך,יורדות ונקווה אגם קטן

       

       השלישית: לילה,ירח לבן בשמיים, את יושבת על ביצת האור, סינדי לידך, ידיך פרושות לצדדים,את צוחקת, סינדי צוחקת.


      כמו תמיד, אני קוראת את כתיבתך ורואה את הסרט...

        4/4/09 21:27:

      כתוב נפלא

      *

        4/4/09 21:26:

      ונצחק,

      ונצחק,

      נפלא ומשחרר

      נזכרתי, לפתע בכלב הזאב

      שהיה לי, כלב מדהים ואהוב

      הקדשתי לו פוסט אפילו..

      ועכשיו אני מתגעגעת...

        4/4/09 21:19:


      *האנשה יפה,

      וסיום מפתיע,

      חברות נפלאה.

        4/4/09 21:05:

      צטט: forte nina 2009-04-04 16:51:30


      ואם יש מושג האנשה .איזו מילה בעברית,

      באה לבטא את יכולת האדם להפוך לחיה ולחוות אותה?מופתע

      תמצאי אותה ,כי ממש נכנסת לעורה.מופתע

       

       אם להפוך דבר לאנושי זה האנשה, אז אולי להפוך אנוש לחיה זה החיאה????צוחקרגוע

      שושי

       

        4/4/09 21:03:

      צטט: שושי1 2009-04-04 19:29:33

      צטט: רוח האדם 2009-04-04 19:19:31

      יופי שהוא לא קיבל -

       הרווח כולו שלי.

       את השורה האחרונה -

      בְּשֵינָה וּבְעֵירוּת - - -

       לא הבנתי את הקשרה.

       

       ונצחק

       ונצחק

      צחוק זאבים

      בשינה ובעירות

       

      זה ההקשר. בעצם זו אשמת המחשב, כי הוא הוציא את שתי המלים האלה מהקשרן - גם אות שונה וגם מרחק גדול מהבית הקודם.

       אבל יש עוד סיפור כאן - כי הפעם הראשונה ששמעתי את הקול של הכלבה שלי, היתה כשצחקה צחוק זאבים מתוך חלום.

      שושי 

      תודה

      אני אוהב זאבים על פני מחשבים.

       

        4/4/09 20:26:


      כאילו שכתבת גם עלי

      ככה על הדרך...

      גם אני מחוברת למדבר

      בגופי ובנשמתי

      תודה

      לולי

        4/4/09 20:25:

      מקסים שושי שיר חזק מאוד .. וגם עצוב . נוגע ללב .
        4/4/09 19:40:


      בדיוק אני קוראת את "רצות עם זאבים"

      שירך הקסום הולם את רוח-הספר...

      חג-שמח, חברה!

       

        4/4/09 19:31:

      צטט: אריאלה ארדיטי 2009-04-04 18:14:26


      צחוק הזאבים,

      נשמע מעניין,

      תנים ושועלים,

      פגשתי אצלנו בישוב,

      אולי היה גם זאב,פעם בדרך...

      בפעם הבאה אמתין לקולו.

      *

      תודה

      אריאלה באהבה

       

       יש לי דיסק של זאבים, אולי אצליח להביא ממנו צחוק לכאן...

      שושי

       

        4/4/09 19:29:

      צטט: רוח האדם 2009-04-04 19:19:31

      יופי שהוא לא קיבל -

       הרווח כולו שלי.

       את השורה האחרונה -

      בְּשֵינָה וּבְעֵירוּת - - -

       לא הבנתי את הקשרה.

       

       ונצחק

       ונצחק

      צחוק זאבים

       

      בשינה ובעירות

       

      זה ההקשר. בעצם זו אשמת המחשב, כי הוא הוציא את שתי המלים האלה מהקשרן - גם אות שונה וגם מרחק גדול מהבית הקודם.

       אבל יש עוד סיפור כאן - כי הפעם הראשונה ששמעתי את הקול של הכלבה שלי, היתה כשצחקה צחוק זאבים מתוך חלום.

      שושי 

        4/4/09 19:19:

      יופי שהוא לא קיבל -

       הרווח כולו שלי.

       את השורה האחרונה -

      בְּשֵינָה וּבְעֵירוּת - - -

       לא הבנתי את הקשרה.

       

        4/4/09 19:04:
      הכי אוהבת בין שינה לעירות...
        4/4/09 19:00:

      לכי למדבר מרגוע לנפשך

      הוא יעניק.

        4/4/09 18:37:

      שושי יקרה,

      כתיבתך נהדרת!

      רב הנסתר על הגלוי...?

      גרטה*

        4/4/09 18:25:

      יפה...

      חג שמח וכשר מלא אור ואהבה...♥

        4/4/09 18:14:


      צחוק הזאבים,

      נשמע מעניין,

      תנים ושועלים,

      פגשתי אצלנו בישוב,

      אולי היה גם זאב,פעם בדרך...

      בפעם הבאה אמתין לקולו.

      *

      תודה

      אריאלה באהבה

       

        4/4/09 18:07:


      מזכיר לי את המדר הצחיח בטקסס

      ובכלל הזאבים הללו וכלבה

       

      מעניין השיר


      היי שושי

      שירך לקח אותי רחוק מאוד לערבות הבוכיות במינסוטה, ואף להרי הרוקי בקנדה. שם התאים לי מאוד להיות צופה במסעך עם הכלבה שלך. שיר אוירה תחושתי מעניין.*

        4/4/09 17:28:


      צחוק הנקבות הבודדות

      יבכה הירח ויקנא.

        4/4/09 16:51:

      שושי

      זהו השיר הכי מדהים שלך שקראתי עד כה.

      הדימויים העוצמות הרגשיות,הכאב מטלטלים.

      ואם יש מושג האנשה .איזו מילה בעברית,

      באה לבטא את יכולת האדם להפוך לחיה ולחוות אותה?מופתע

      תמצאי אותה ,כי ממש נכנסת לעורה.מופתע

       


      יפה וכתוב נפלא *
        4/4/09 15:19:

      עם הכלבה שלך גם אני רוצה לרוץ במרחב המדבר.

      שיר נהדר ממלא בתחושה של חופש ומרחב ונותן לאהבה מרקם מורכב ונוגע.

      נשיקות קופצות.

        4/4/09 14:00:


      שיר ארכיטיפי משהו, של מרחקים:

      המדבר, האוקיינוס, הלבנה והזאב...

      הזכרת לי את "רצות עם זאבים", אני מניחה שקראת.

      תודה :)

        4/4/09 13:53:


      כל זמן שהשמש זורחת,

      אף אחד לא מתעניין בירח.

      מעניין למה