חשבתי שהגיע הזמן למשהו אביבי יותר, אולי עם יותר שלווה או שמחה. רציתי להביא היום שיר כזה, ששרים, ורוקדים. אבל הבלוג סירב לקבל אותו. כמה שניסיתי – זה יצא משובש. הבנתי שאולי עדיין לא הגיע הזמן וצריך שיר ביניים, אני מנסה את השיר הזה, שכל נימי נפשי מחוברים אליו
צחוק זאבות
אֲנִי רוֹצָה לָלֶכֶת עִם הַכַּלְבָּה הַמוּפְרָעַת שֶׁלִי אֶל הַמִדְבָּר הִיא תִגְמָע עֲבוּרִי אֶת מֶרְחֲבֵי הַחוֹל שֶׁאֵין בַּין הַגַרְגֵרִים שֶׁלָהֵם אֲפִילוּ גַרְגֵר מַרְגִיעַ אֶחָד אֲנִי אֶרְחַץ אוֹתָה בְּאוֹקְיָנוֹס אַהֲבָתִי שֶׁאֵין בֵּין הַטִיפּוֹת שֶׁלוֹ אֲפִילוּ טִיפָּה אַחַת שֶׁהִיא לֹא דְמָעוֹת.
וּבַלַיְלָה עַל גֶלֵי הַגְבָעוֹת הַנוֹדְדוֹת עֵת הַלְבָנָה הַסַהָר תַטִיל בֵּיצַת אוֹר
נִדְגוֹר עָלֵיהָ בְּחוֹם גוּפֵינוּ
וְנִצְחַק וְנִצְחַק צְחוֹק זְאֵבוֹת בְּעֵירוּת וּבְשֵׁינָה - - -
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר
|