ברוב במקרים ניגוב חומוס (במיוחד כשזה נעשה בבית) נובע מעצלות להכין משהו אמיתי. מה יותר פשוט מלשים בצלחת כמה כפות חומוס (קנוי), לסובב את החומוס באלגנטיות בצלחת ליצירת שקע במרכז ולמלא שם במעט סחוג ושמן זית. אפילו כמות הכלים שיש לשטוף לאחר מעשה קטנה (במיוחד כשתא בודד זוכר לא לשים את הכף מהחומוס בכיור ולוקח מהסחוג עם הקצה השני שלה). אז מה כל הסיפור ?

הסיפור הוא שלפעמים, אבל באמת לפעמים, קיים באמת רצון לנגב חומוס ולא כתחליף למשהו אחר שאין כח להכין. השלב של להכין את החומוס לבד כבר מתבשל בראשו של תא בודד מזה שמן רב ועדיין לא יושם. מצד שני, הסחוג (הקנוי) נגמר וזכרון מעורפל משיחה עם אמא של מישהו שהיה חבר שלו עדיין מהדהד לו בראש. "פילפלים חריפים, שום שמן זין וכוסברה, הרבה כוסברה". בניגוד להרגלו, תא בודד לא טרח לבדוק ברשת ולחפש מתכונים שיאמתו את הזיכרון. מה כבר יכול להיות ? במקרה הגרוע ..... תמיד אפשר לעשות נסיון נוסף.

הפלפלים (האדומים) נחתכו ונכנסו למעבד המזון ביחד עם שאר המצרכים. מה שיצא בסופו של דבר זו עיסה ירוקה (כנראה שהרבה כוסברה של תא בודד זה הרבה מידי) עם ריח חריף שהוכנסה ברוב כבוד לכלי למקרר. מתישהו האצבע תיטבל והעיסה תטעם למרות שתא בודד די סקפטי לגבי התוצאות - ולכן הכותרת.

תא בודד - תוהה עם נשאר חומוס