פסח הוא ראש השנה עפ"י התורה. נשאלת השאלה, האם אנשים לכבוד השנה החדשה, מבערים גם את הדיעות הקדומות, החרדות, משקעי העבר, אשר הם עבדים להם ואשר עומדים כגבול בינם ובין הארץ החדשה, "ארץ זבת חלב ודבש".
האם הם מוכנים לצאת אל הדרך, לשירת הים, לעבור את המדבר השומם, שבו העבר הוא אדון הארץ אל הארץ החדשה, אשר בה יוכלו לזכות בבמה/ מסגרת חדשה ליצירה בכל המישורים: האישי, הזוגי, הבין אישי, הלאומי, הבין לאומי, או שמא יסתפקו הם שוב בריטואל, יבערו את החמץ מקרבם אך ברוח ישארו משועבדים ללבנים, לפירמידות החומריות, לעולם הסוגד לחומר, לאגו, לחרדות, לביקורת העצמית, למעגלים בלתי פוסקים אשר מנציחים את העבר בעתיד ומונעים מאתנו להתחבר אל שלל צבעי היקום...
אין ספק שניקוי הבית, הסביבה האנושית, הוא ניקוי אנרגטי, הווה אומר שניקוי ברמה הפיזית מביא לניקוי ברמה הרוחנית, אך לא די בכך בכדי ליצור דף חדש בחיינו.
היהדות נתנה לנו מס' מועדים בשנה בהם ניתנת לנו ההזדמנות לערוך שינוי מהותי וחיובי בחיינו. יום כיפור למשל, שנמצא באמצע השנה עפ"י חודשי התורה, משמש אותנו לעצירה זמנית של חיינו וללקיחת פסק זמן בו, אנו עושים חשבון נפש על כל מה שעברנו עד כה במהלך השנה האחרונה, במסגרתו אנו מבקשים מחילה מהאנשים אשר פגענו בהם.
בפסח, אנו בוחרים שוב לקבל מחדש את התורה, לפתוח דף חדש, לעשות ולשמוע... לצאת מהמדבר ולהכנס אל הארץ החדשה ולשדרג את הדור הישן של רוחנו.
ניתן לומר באופן גס, שבעוד יום כיפור הוא ניקוי רוחני, פסח הוא דף חדש במישור הרוחני והפיזי, שנה חדשה על פי התורה בעוד שראש השנה הוא פתח לשנה חדשה עפ"י היהדות. אין ספק שזאת הבחנה גסה כיון שהגבולות בין החומרי והרוחני מתערבבים זה בזה ולא תמיד ניתנים להפרדה מוחלטת!
זאת ההזדמנות שלנו במישור האישי לקבל בחג זה משמעות חדשה לחיינו. במישור הזוגי למשל, להחזיר עטרה ליושנה וליצור רוח חדשה של אינטימיות ומיניות בזוגיות שלנו ע"י קרוב הפער בין התפיסה המינית והאינטימית של כל אחד מבני הזוג ולפרוץ אל זוגיות חדשה מורחבת יותר שבו המין חוזר להיות משולב באינטימיות והמיניות הזוגית זוכה לעדנה מחודשת. מיניות ואינטימיות לא אינסטנט כשם שהקידמה מכתיבה אלא מיניות ואינטימיות המשולבות זו בזו כשם שאין רוח בלי חומר ואין חומר בלי רוח.
יחדיו נסב אל הסעודה משפחות שלמות, נקרא את ההגדה נשאל את הקושיות, נמצא את האפיקומן ונפתח את דלת מגורינו ובעיקר את ליבנו לאליהו, שמא יחליט השנה לבוא, ולשתות מגביע היין ולבשר על בוא משיח בן דוד בעת הקרובה...
פסח כשר ושמח! רונן. |