בכל לילה לפני שאני הולכת לישון בשעות שאתה בכלל לא מכיר אני עושה סיבוב בבית... בודקת.... אוספת את הצעצועים שלך האם שטפתי את הבקבוקים שלך? כן. האם הרמתי דברים שעשויים להיות מסוכנים עבורך? כן. אני מתפקדת יופי. אני חושבת. אתה נותן לי להרגיש ככה. אתה ילד מאושר. אני מכבה את כל האורות בבית ומשאירה רק אור קטן במסדרון שלא יהיה לך חשוך אם תתעורר. אני מכסה אותך בפעם העשרים וחושבת לרגע - אולי אתה יודע יותר טוב ממני...מה טוב בשבילך. אולי זה שלי קר לא אומר שקר לך. אני כל כך מקווה שלא אעשה טעויות איתך שלא אניח עליך מבלי לשים לב...את אמונות החיים שלי שתמיד אזכור לתת לך מקום להיות אתה עם הרצונות שלך, הדעות שלך, האמונות שלך.
מקווה שכשתיגדל תרגיש גאה בי ויותר מזה - תרגיש גאה בעצמך שתאהב אותך...לפחות כמו שאני אוהבת אותך.
אתה הדבר הכי יקר לי, ילד קטן. אתה עוגן של יציבות בחיים שסוערים לא פעם...קצת יותר מידי. אתה מראה נהדרת שלי...והמורה הגדול בחיי. אני אוהבת אותך כל כך.
מה נשאר? שטפתי את הבקבוקים? סידרתי את הצעצועים? בישלתי לך אוכל למחר? הרמתי כל מה שמסוכן? כיביתי את האורות? כיסיתי אותך? נתתי לך עוד נשיקה? כן...הכל בסדר. ואני? גם אני בסדר. משלימה עם עצמי אט אט אוהבת גם אותי.
|