המסע לשאסטה

חלק ג

חוץ מההכנות המנטאליות והאנרגטיות ליום שבת היו לי גם מספר דברים לתכננן כמו האם העלה רגלית?מה מצב השלג?מתי,איפה,מה שבטוח ידעתי למה (-:

בימים שקדמו לשבת מזג האוויר היה חורפי וגשום ומאוד קרררר.ראשית לא ידעתי איפה אמדוט.לכן עליתי לרכב ונסעתי במעלה ההר.10 קילומטר של עליה שמתחילה בחורש אורנים כמו ביער בן שמן ונגמרת בשלושה מטר שלג וכביש חסום.חניתי בחלק הכי עליון של הכביש שנקרה "מדף הארנב".וכשיצאתי הבנתי שהקור ממש קר(-:.

החלטתי לבצע את מה שצריך בחלק התחתון של ההר ואת האנרגיה אנתב מהפסגה למורד.

למחרת בחנתי את כישורי ההליכה והטיפוס כשצעדתי הלוך וחזור (במעלה ההר)במשך כשעתיים.ממה שהרגשתי טוב שהעשה אם אקום בבקר ופשוט העלה רגלית וניחוחית להר.

במקביל הכנתי את "הציוד",ראשית כמו שהזכרתי הבאתי איתי את גושי המלח מים המלח כ"מתנה" להר עבור השימוש בשרותיו.הדבר השני שהבאתי הוא צעיף.את הצעיף המיוחד הזה קניתי לפני הרבה שנים בפסטיבל "בראשית" שנערך ביער מגידו.הצעיף שימש אותי בעיקר ב"הליכות מלאכים" שארגנתי והשתתפתי בהן במהלך השנים.למי שאינו מכיר את העניין בסדנה זו חווים מגע של אור ואהבה בנתינה וקבלה של אהבת חינם.סדנה זו אהובה עלי מכולן ואני מנחה אותה בפסטיבל "אדמה הקרוב 

 http://www.mevma.com/manhim/index.files/Page354.htm 

בנוסף צרפתי את כדור הזכוכית העוצמתי שקניתי קודם.

יום שבת בבקר הגיע והחלטתי לקפוץ לעיירה סמוכה ולתדלק את האנרגיה בסנדויץ טרי.לאחר שאכלתי ניסיתי להתקשר הביתה ורשת הטלפון המקומית לא שיתפה איתי פעולה.התחלתי לינסוע עד שלפתע "יש קליטה".עצרתי וחייגתי הביתה.ואז כשאני מדבר עם בני משפחתי האהובים דמעות של אושר ואהבה הציפו אותי ולא יכולתי להוציא מילה חוץ מיבבה בכיינית...בעודי מנסה לדבר כל משפחתי שרו לי "היום יום הולדת" ואני מתרגש מהאהבה ופתאום מביט ורואה שעצרתי בדיוק במקום שרואים את כל ההר במלא הדרו ותפארתו.

יש רגעים בחיים שאנצור בליבי לעולמים והרגע הקסום הזה אכן נחרט באהבה רבה על לוח ליבי.

לאחר שסיימתי את הקטע הבכייני התארגנתי ויצאתי לסיים את המסע שהתחיל בשמיעת המילה "שאסטה" חצי שנה קודם.

שמח וטוב לבב צעדתי במעלה העיירה לכיוון ההר...וטיפסתי...וטיפסתי...במשך כשעתיים...עד שראיתי קרחת יער מוארת וישר ידעתי שכאן זה המקום.

התמקמתי בנוחות והגשתי להר והאנרגיות שבמקום את מתנתי (גושי המלח) לאחר שהודתי לכולם מראש על העזרה פרשתי את הצעיף והתחלתי להתכוונן לתדרים המיוחדים שיזרמו דרכי.

עצמתי את עיניי וראיתי בעיני רוחי עוצמות מדהימות של אהבה מעלי...רוכנות ומחכות לי ש"אפתח" את השער שעליו אני יושב...המשכתי בהתמקדות למרכז כדור הארץ...ואז כמו בקסמים ראיתי אותי יושב במרכזה של אלומת אור בוהקת שמגיעה מלמעלה...עוברת דרכי וסביבי וחודרת דרך האדמה עד למרכז כדור הארץ...כאשר הגיעה האלומה המדהימה למרכז "הרחבתי" את תודעתי ל"אין סוף" בעודי אוחז בשתי ידי את כדור הארץ שהמילה שלום רשומה בתוכו בשפות שונות...ראיתי אנרגיה עצומה שמתחילה לנוע בליבת כדור הארץ ויוצרת אדוות של אור שמתרחבות מהמרכז למעטפת...רטט מדהים אחז את גופי ודמעות של אור ניגרו מעיניי...לאחר זמן מה הצלחתי לייצב את האנרגיה והתחלתי להיתקרקע ולחזור לכאן ועכשיו.נשארתי במקום עוד מספר דקות שלאחריהן קיפלתי את הפקלאות...הודתי לכל האנרגיות שתמכו בתהליך שעברתי והודתי על "מתנות יום ההולדת" שהרגשתי שקיבלתי.

עזבתי את המקום שחיוך של אור נסוך על ליבי ובראשי המחשבה "עשיתי את זה !!!"

ירדתי מההר והבחנתי שהייתי שם יותר מחמש שעות!!! אני זוכר רק שעתיים עלייה שעה וחצי ירידה וחצי שעה של ה"חגיגה".לאן נעלמה שעה?

המשכתי את היום בקירקוע ואיזון שבסופו נפגשתי שוב עם בברלי ומייקל וכשהתחברנו לאנרגיות שנוצרו ראינו שבמרכז כדור הארץ נוצרה אנרגיה של אור שמתפשטת ברחבי הפלנטה פותחת ופוקחת את צפני האור שמוצפנים בDNA  ה"רוחני" שיש בכל אחת ואחד.

נדהמנו מהחוויה המשותפת ואושר מיוחד הציף אותנו מבפנים...רק מגע של חיבוק הצליח לתת לנו את ההבנה הארצית של האושר והעושר הרוחני שחווינו.

נפרדתי מהם לשלום בידיעה ואראה אותם שוב.

למחרת התחלתי את המסע חזרה.

שהיתי בסן-פרנסיסקו עוד יומיים וחזרתי ארצה עם חניית ביינים באמסטרדם.בשדה התעופה שמחתי לראות את משפחתי האהובה והמאושרת(אלו שהתעוררו ב 2 בלילה) וביחד חזרנו הביתה והלכתי לישון מאושר כשהמסע הנפלא והמיוחד הזה עדיין ממשיך להניע את האור שזכיתי לחוות.

להנאתכם צרפתי גלריה עם התמונות שצילמתי במסע

יום קסום

פיצפון