בימי הביניים יש שהיו שופטים אנשים לא עלינו במבחן "האש והמים". הכניסו את החשוד לשק מלא אבנים וזרקו אותו למים. אם האיש היה צף במקרה והיה נס, הוא יצא זכאי. במבחן האש, היה על החשוד ללכת על גחלים לוחשות וכד'. אם עבר את המבחן ללא פגע - הוכרז כזכאי.
בתקופתנו, כדי להרשיע אדם יש להציג הוכחות לבית המשפט. אך מה קורה בזמן הארוך שבו התקשורת והקוראים שופטים את החשוד קודם לעשיית הצדק?
אין ספק שהמידע שהתפרסם על מנהל עמית עמל, ד"ר שיבר, אם הוא אכן נכון, הוא מזעזע, אבל עדין, קיים אחוז מזערי שאולי האיש חף מפשע
אני מציעה לכולנו ובמיוחד לעיתונאים שלא לנקוט בעמדה חד משמעית (כפי שעשתה יעל דן),עד לסיום המשפט כי אחרת, גם אנחנו חורצים גורלות באופן שאין מהם חזרה. |