אֲנִי הָאִישׁ בַּבּוּעָה הַמְּרֻבָּעָת אֲנִי הָאִישׁ בְּמִגְדָּל הַזְּכוּכִית אֲנִי שֶׁלֹּא אוֹמֵר שָׁלוֹם לְעוֹבֵר אֹרַח אֲנִי שֶׁנִּשְׁאַר לְבַד־אוֹחֵז בְּתוֹרַת מילותי.
לְעִתִּים עוֹבֶרֶת לִפְעָמִים מְצִיצָה מַשְׁאִירָה לִי פֶּרַח הָאַחַת וְהַיְחִידָה, בְּיָמִים אֲחֵרִים מְשַׁרְבֵט לִי מִלִּים כְּמוֹ אוֹתָם אֲבָנִים בשפת הנחלים.
אֲנִי שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לְבִקּוּר אֲנִי אֶת הָאֵשׁ חוצֵב בְּמִלִּים אֲנִי בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה צוֹבֵעַ יָמִים אֲנִי שֶׁנִּשְׁאַר לְבַדִּי. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צודקת...הלבד הוא מבחירה, לבד זה טוב לזמן קצוב...אך לפעמים מחכים לחיבוקון קטן....
בדרך כלל הלבד הוא מבחירה.
ואישית, אני ממש נהנית מהלבד הזה שמביא עימו שקט ושלווה.