0
חרשנו בקניון בין החנויות במטרה למצוא חולצה לחג לו ולה. ה"חרשנו" שלנו משתנה לפי הנוכחים. לשמחתי, היינו בראש דומה, ודהרנו די מהר על פני החנויות ה"זקנות" והמיותרות, מתמקדים באלו שיש בהן עניין. כשסיימנו, הגיע זמן מזון ובדרך הביתה עצרנו בחנות נוספת לבונוס של עוד חולצות. יצאנו לכיוון האוטו ומצאתי את עצמי מתייפחת בדומיה, שלא יבחינו. איך אני יכולה שלא להתקשר אליה עכשיו, לספר לה בפרוטרוט את עלילות הקטנים בעיר הגדולה, ומה בדיוק קנינו ולמי וכמה עלה ומה אמר למוכרת, ואיך לא אשמע אותה עונה לי "יופי, נהדר. זו מתנה ממני". עכשיו יהיו הרבה דברים שאעשה פעם ראשונה אחרי. חג שמח אמא. אני עושה כאילו. |