מסופר על ילד,
שלא היה חסר לו כלום מלבד תשומת ליבו של אביו.
אביו היה חסר סבלנות וטרוד בענייניו, והילד כל הזמן מנסה למשוך את תשומת ליבו...
מנדנד לו ורוצה לשחק איתו: "אבא בבקשה אני אוהב אותך תשחק איתי",
אך האבא עסוק בענייניו: "לא עכשיו! אני עסוק!"
"נו אבא בבקשה בבקשה אני אוהב אותך תשחק איתי",
אך האבא נשאר בשלו: "אמרתי לך לא עכשיו! עזוב אותי בשקט!"

יום אחד
נמאס לאבא מנידנודיו של הילד,
קרע דף מתוך ספר,
על הדף היה מצויר- הגלובוס.
קרע אותו לחלקיקים קטנטנים,
נתן לילד את החלקיקים,
ואמר לו: "הנה לך משחק, נסה להרכיב את החלקים לגלובוס שלם כפי שהיה."

ישב הילד והחל להרכיב...
האבא חשב, הנה עכשיו יהיה לי שקט מהנודניק הזה!

כעבור כ-10 דקות...
אומר הילד: "אבא, סיימתי!!!"
האבא נידהם, לא מאמין
הילד הזה גאון!
ושואל: "איך עשית את זה?"
אומר לו הילד: "בזמן שקרעת את ציור הגלובוס, שמתי לב שמצידו השני של הציור נמצא ציור של אדם,

כשניסיתי לתקן את העולם- לא הצלחתי, אך כשתיקנתי את האדם- תיקנתי גם את העולם!"