שכבת במיטה מחובר למכשירים עיניך עצומות למחצה ורק קול נשימתך הכבדה עלה מן המיטה התבוננו בך וחיפשנו את עקבותיו של אבא התקיף, הפעלתן והידען חיפשנו את האיש החזק שאנחנו מכירים כל חיינו האיש והאבא הדאגן, השארת אותנו לבד קשה לדבר עליך בלשון עבר ..... איך כותבים עליך וכל כך הרבה ממך חי בתוכנו, היית חבר שלנו, חיקינו אותך, למדנו ממך, שאלנו לדעתך, ביקשנו את עזרתך ועצתך. כל אחד מאיתנו הרגיש שהוא אהוב במיוחד עליך מילאת אותנו בגאווה אנחנו הולכים לישון כל לילה עם כל מה שהיית עבורנו וקמים עם כל מה שנשאר לנו ממך הספקנו הרבה, כואב שהחמצנו לא מעט השארת לכולנו הרבה מהכוח שלך...
גם אנחנו לומדים כאן כל יום מחדש איך ממשיכים בלעדיך נר חוכמתך ואהבתך יאיר את דרכינו לא ניתן לתאר עד כמה אתה חשוב ומשמעותי בחיינו הטבעת את חוכמתך בצורה ייחודית על כל אחד מאיתנו השפעה מכרעת לך בעיצוב אישיותנו שזור אתה בכל נימי נפשנו כל מה שיצקת בנו מופנם בתוכנו ועוזר לנו למלא את החלל שנפער פתאום בחיינואנחנו מודים לך שליווית אותנו לחופותינו, שהיית לצידנו כשנולדו ילדינו כל כך כואב שאינך כאן להמשיך ולראות את מה שזרעת מלבלב
איך אתה טבוע בנו שאתה ממשיך לחיות בתוכנו. אבא לא מצאנו מנוח ולא מצאנו שלווה, מאז אותו יום בו הלכת אין לנו נחמה את החלל איש לא יוכל למלא אפילו לא הזמן, אפילו הוא לא יוכל להביא מעט נחמה ללב
הערב בדיוק לפני שנה, אבי נפטר כתבתי לא מעט עליו כאן אך היום זה קרה, ערב חג פסח בשנה שעברה פסח זה כבר לא חג שמח בשבילי, חג הפסח הפך ליום זיכרון עבורי
|