צטט: קו עיתונות 2009-04-07 02:05:11

ביעור חמץ

שלושים יום לפני הפסח דהיינו מפורים ועד פסח מתחילה ההיסטריה,של עם ישראל לנקות,לסדר מחדש,לזרוק ישן-להכניס חדש,הכל נושם אווירת אבק עם אופק של פרשיות מתקדמת, כולם מיחלים תוך כדי שיפשוף וקירצוף שהכל יהיה בוהק ונקי ונשב לשולחן ליל הסדר,ונתרווח בהסבה ונאמר את ההגדה ונאכל בכיף את החסה הטריה עם המרור ונרגיש בני חורין,אמיתיים,אבל בכל התהליך הזה עד שמגיעים לדקה ה-90 עוברים כל מיני החלטות בדרך, לקנות או לא לקנות,לזרוק או לא לזרוק,לנסוע להורים שלו או שלה,ללכת השנה למלון בצפון או בדרום,בישראל או בכרתים,וזה משגע אותי החוסר ודאות,החוסר החלטיות,הלהיות תלוי בכל מיני גורמים,שבעבודה ההייתי מקבל עליהם החלטות במהירות של אפיית מצה-ח"י רגעים,ולפעמים התחושה של לא להחליט היא ההחלטה הכי טובה,וזה מזכיר לי יהודי שבא לרב ואומר לו שהוא רוצה להתגרש,הרב אומר לו אוי חבל הילדים יהיו בלי אבא,אומר היהודי אז אני ישאר,יופי שמח הרב,והיהודי אומר אני סובל מהאישה ולא יכול להשאר איתה,אז תתגרש אומר הרב נחרצות,אז אני יתגעגע לילדים וככה הלוך וחזור,פתאום נעמד הרב ואומר לו אז תתנצר !!! מה ?? צועק היהודי זה מה שהרב מציע לי ?! כן אומר הרב ככה תבלבל את המוח לכומר ולא לי.....



חג שמח ל כ ו ל ם