ג.

הצלחת לבלבל אותי כשנפגשנו לפני חודש בערך.

משהו מאוד מוזר קרה בנינו. רמת הקרבה והחברות שנוצרה בנינו תוך זמן כ"כ קצר היתה אדירה.

אבל אני עשיתי טעות...

הייתי עסוקה מידי בשאלת ה"למה לא", ועד שהבנתי את זה וראיתי שיש לי בחור מדהים מול העיניים, זה כבר נהיה מאוחר מידי.

גם אחרי שהחלטנו שזה לא הולך למקום רומנטי, ויצאנו בהצהרה ש"אין בנינו מתח מיני", 

המשכנו לדבר 17 פעמים ביום, המשכנו להתקשר בבוקר להגיד בוקר טוב, והלכנו לישון יחד בטלפון כל יום.

המשכנו לשלוח SMSים אחד לשני כל שעה.

זה עוד יותר בלבל אותי.

לא הבנתי מה קורה. מצאתי את עצמי יושבת ומחכה לשיחות איתך ולהודעות שלך.

ואז הבנתי כמה אני רוצה אותך בחיים שלי. או לפחות רוצה לנסות.

כן, הייתי טיפשה. אני מודה....

אז הצפתי את הדברים למעלה, וביקשתי ממך לתת לי תשובות. ביקשתי לדעת מה אתה רוצה ממני ומה קורה בנינו.

כנראה שזה היה קצת גדול עליך בשלב זה.

כנראה שגם אתה מבולבל... אפילו בטוח....

אבל עכשיו, ממישהו שעד לפני יומיים היה חבר שמדבר איתי כל שעה בערך, הפכת להיות מישהו שלא מדבר איתי בכלל כבר 3 ימים,

ואני מתגעגעת.

התקשרתי אתמול להגיד לך את זה, אבל היית קצת קר אלי...

ואני יכולה להבין אותך. לא התנהגתי יפה.

אני מבקשת סליחה, ומקווה שתתן לי הזדמנות לתקן את מה שהרסתי..

(ועוד יותר מקווה שאגיד לך את כל הדברים האלה, כי את הבלוג הזה אתה לא ממש קורא....)

שלך,

אני.