היה זה יום קיץ לא אופייני, השמש משום מה התעכבה בשמים והכול היה מאובק, ואני לא אשכח את השיחה האחרונה שהתנהלה בין בן זוגי לביני. כן, ניחשתם נכון הוא זה שיזם את השיחה. זה בד"כ מתחיל ב"אני צריך לדבר איתך" וזה אף פעם לא נשמע טוב, ברור שהוא הולך להעביר עליך סוג של ביקורת אבל לא מצפים למכה הניתכת באחת לאחר 3 שנות זוגיות אינטנסיבית במיוחד. זה התחיל במחמאות אינספור, "כמה כיף לחיות במחיצתך", "את שופעת חיוניות" שעד היום אני מנסה בכוח לתרגם את המשמעות למשהו מוחשי יותר אבל משום מה לא כ"כ הולך לי, "את חכמה", קביעה שאני די מסכימה לה, מודה, אבל כשהוא התחיל עם ה "אני לא יודע איך לבשר לך את זה" והוא עוד איך ידע, הפכתי לזיקית משוכללת כי תוך שניות, צבע פניי הפך מאדום לירוק ומירוק לצהבהב וכשהוא הנחית את המכה "יש לי מישהי אחרת" הראש שלי החל להסתחרר ...לא אכחיש כי האירוע הותיר אותי הלומה ודואבת. איבדתי את הביטחון בדייטים. התחייבות לטווח ארוך מפחידה אותי, החשש כי ינטשו אותי בסוף, רודף אותי. חברה המליצה לי להרחיב את מעגל החברות, לצאת הרבה ולנסות לשכוח את האירוע הטראומתי. לאחרונה התוודיתי לאתר שידייט המתמחה בהיכרויות ל לסביות, אבל הוא בהחלט מאפשר גם הכרויות למטרת ידידות מופלאה. במסגרת האתר נחשפתי לנשים מסוגים שונים ומרקעים שונים. כיום אני מנהלת מערכת יחסים עם לסבית ואני מאושרת. |