בכל דור ודור

חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.....

השבוע ישבתי לראות שוב את הסרט "עשרת הדברות",

הפקה מצויינת שהקדימה את זמנה.

הפעם ראיתי אותו ממקום אחר, ממקום של הקשבה,

לטקסטים, לעצמי,

דרך תובנות השנה האחרונה.

משה, האיש שנבחר להביא את השינוי,

עומד מול האש במדבר,

אלוהים מדבר אליו

ואז הוא שואל אותו: איך קוראים לך,

לאלוהי המצרים יש שמות ואיך אני אקרא לך:

ואלוהים עונה

I AM WHO I AM

לכאורה נשמע מסתורי, כאילו אלוהים אינו רוצה לגלות את שמו,

אלא רוצה שמשה יגלה אותו לבד, אך בעצם, זהו שמו:

אני מי שאני.

זה בשלוש מילים, הסוד האלוהי שנמסר לנו ואותו אנחנו מגלים במדבר.

האמת הפשוטה.

אני מי שאני. כך אני מקבלת את עצמי וזה מה שאני מעבירה לעולם.

מעט מילים,

אמת שקטה, נקייה ופשוטה.

זה מה שאני רוצה, זה מה שאני אומרת, זה מה שאני עושה.

ללא מסכות,

ללא כלי מלחמה. בשלווה. אלוהים אחד.

בתחילת הדרך במדבר אלוהים נותן את עמוד האש, להראות את הדרך.

עמוד האש הוא חיצוני, הולך לפנינו.

אחר כך הוא מבקש מהם את אמונם באל יחיד, מבקש שיסמכו על עצמם

ונותן להם את 10 הדיברות, כדי שיהיו להם לאור מוביל פנימי.

אדם מגיע אל עצמו דרך עצמו.

העם, הקבוצה, החברה, הם שיקופים וקבוצת תמיכה,

מי שבוחר לחיות באחריות במקום באשמה,

מגיע כל יום, כל דקה, עוד קצת, אל הארץ המובטחת, אל לחיות בשלום עם מי שהוא.

עם החוזקות שלו, עם החולשות שלו,

עם רגעי העצב ועם רגעי השמחה. זה האושר.

מאחלת לכולנו, שנמשיך כך, להיות חברים, אור גדול האחד בשביל השני,

גם ברגעי החושך.

חג שמח וחיבוק גדול,

גילה.