
אַתָּה וַאֲנִי בְּעֵינֵי כּוֹכָבִים רְכוּסִים לְמִשְׁעִי בְּשַׂקֵּי הַשֵּׁנָה נוֹגְעִים לֹא נוֹגְעִים בַּקְּצָווֹת כְּצֶמֶד בֵּיצִים עָלוּמוֹת בְּטֶרֶם יִתְגַּלֶּה תּוֹכָן הָרַךְ אֲנִי חוֹשֶׁבֶת "אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ" וּמְסַפֶּרֶת לְךָ הַכֹּל אוֹדוֹת גָּלַקְסְיוֹת שְׁכֵנוֹת הַשּׁוֹלְחוֹת אֶת אוֹרָן זוֹ לְזוֹ שָׁנִים בִּדְמָמָה וּלְבָנָה בּוֹדְדָה הַקּוֹרֵאת אֵלֶיהָ אֶת הַיָּם הַגּוֹאֶה בְּכֹחַ הַכְּמִיהָה אֲנִי עוֹטֶפֶת אוֹתְךָ בְּרֹךְ בְּקוֹלִי אַתָּה מִתְכַּרְבֵל בּוֹ מְמַלְמֵל "דַּבְּרִי אֵלַי עוֹד" נִרְדַּם |
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, רותי! שמחתי (:
וחג שמח גם לך
תמר
כלכך אינטימי ורך.
מקסים!
* וחג שמח,
רותי.
אם אוכל לעשות גם את הלילה, על אחת כמה וכמה (:
מצחיקה אחת, את עשית לי את היום...(ונקווה שגם את הלילה)
אוי תודה מתוקה (: עשית לי את היום!
גם אני רוצה להירדם ככה, בדיוק כמוהו
כמה רוך ואהבה במילים שלך יקירתי
גררר... מיקי! את עושה אותי חלמון רך (:
תודה על ההקשבה וההתבוננות (:
תמר
תמרה יקרה.
שיר יפהפה התופס בדיוק רב רגע אינטימי, רומנטי ורך.
ההתכרבלות במרחב פתוח - נפלא, ההתקשות כשפנים הכל רך ונוזלי, והביצה כסימבול לרכות,
למשהו שצריך לבקוע, אוהבת את ההתבוננות למעלה ואת מרחב השמיים באנאלוגיה לרגשותיהם של השניים
והמילים שמאחורי המילים, הקול האומר את המילים שאינן נהגות בקול, ההבנה של הרגש דרך צליל הקול,
וההירדמות בחיקו של הקול העוטף כמסמל את השלב הינקותי, שם הרגש נקי, טהור, רך ומכיל.
כל הרעיונות האלה, כל הרגשות הרכים עוברים בצורה מושלמת ורציפה בשיר, ההתכרבלות על כל רבדיה,
הרכות באופנים שונים, הרומנטיקה הרכה ועוד ועוד. נהניתי מאוד מוכשרת, תודה!
גם אתה
תודה, עודד (:
מקסים*
אני לא יכולה להעיד, אבל נראה לי שיבושם (:
סופונה? מבצעים? הנחות בהנחה?
ועכשיו הדרש
התארים לסוגם התיחסו לכתוב (לא למכותב)
ויבושם למי שאת איתו
א. יותר מדי הנחות: מה אמר שזה אני? מי אמר שאני איתו?
ב. תודה! ((:
תמר
עדין, עשיר, אנין, יפה
טוב לו איתך
לפעמים זה הכיטעים ביצים מקושקשות עם חריף... או שקשוקה. או סביח. כן. סביח. עם עמבה! (:
תודה, שוקי, על הביקור הזה במזנון הדרכים שלי (:
תמר
תמרה יקירתי
מבלי להתקשקש הרבה
כשתי בייצים מקושקשת עם חריף
במזנון שבצד הדרך
השיר הזה כולו חן, חכמה, אהבה ונעימות.
שוקי
זו תמיד דילמה שלי בכתיבה. אני מאוד רוצה להיות מובנת, אבל כמובן שלא בנאלית... ולכן אני מאוד שמחה בתגובתך זו.
תודה, איציק (:
תמר נהניתי מאד מהשיר:-)
מה שאני אוהב בכתיבתך (בין השאר, אבל הפעם אני מציין דווקא את זה)- זה את היכולת להעביר משהו מאד פרטי, אבל לא מתוך עולם מושגים פרטי ולא מתוך שפה פרטית. השירים שלך מאד תקשורתיים וזה נהדר בעיניי!
תמשיכי להסב עונג:-)
איציק.
איזה כיף לי! תודה, מאיר וחג שמח.
תמר
על מה היא מדברת באמת... (:
יפה בעיני שראית אם וילד ויפה שהבנת שכנראה לא. הוספת לי, תודה!
כמובן חג שמח. תמר.
זה משהו בתקשורת, לא ברור אם אצלם הבעיה או אצלנו... (:
חג שמח (:
תמר"
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת
"אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ"
וּמְסַפֶּרֶת לְךָ
הַכֹּל
אוֹדוֹת
גָּלַקְסְיוֹת שְׁכֵנוֹת
הַשּׁוֹלְחוֹת
אֶת אוֹרָן זוֹ לְזוֹ
שָׁנִים
בִּדְמָמָה
וּלְבָנָה בּוֹדְדָה
הַקּוֹרֵאת אֵלֶיהָ
אֶת הַיָּם הַגּוֹאֶה
בְּכֹחַ הַכְּמִיהָה "
יופי של כתיבה. אהבתי לקורא.
תמרה,
איזה יופי.
והגם שהיא מדברת,
על מה היא מדברת?
על גלקסיות שכנות.
על הירח.
יפה שהקול מופשט מתוכנו
ונותר רק הקול, ונעשה מוחשי עוד יותר,
להתכרבל בו.
האמת היא שזה יכול להיות אם וילד.
אבל כנראה שלא.
חג שמח,
מירה
מזכיר לי ציטוט מתוך Ready To Wear על סרט אחר בכלל שסופיה לורן ומרצ'לו מסטוריאני כיכבו בו בעלומיהם (עפ"י סיפורים של אלברטו מוראביה). ב-Ready To Wear הוא גם נרדם...
הססנות. וצימאון. "באותה שפה" - כן... אוי, אילו זה רק היה יותר פשוט... אבל אני מניחה שיש גם חן וקסם בסיבוך הזה (אופטימיות זה השם השני שלי. אבל רק השני...)
תודה ליאורה. שמחתי שאהבת ושמחתי בתגובתך (:
חג שמח כמובן ותודה
תמר
תמר יקרה,
נוֹגְעִים לֹא נוֹגְעִים בַּקְּצָווֹת
כְּצֶמֶד בֵּיצִים עָלוּמוֹת
בְּטֶרֶם יִתְגַּלֶּה תּוֹכָן הָרַךְ
שורות המבטאות לי הססנות במרחק במה שה"אני" צמא להתקרב ובאמת"לגעת"
לבין הקיים/הקושי של הצד שליד. גדעון ממש צודק. במקרים רבים הגברים צריכים ללמוד ל ד ב ר , "באותה שפה".
שיר טעון כתוב היטב. אהבתי
*
אני יכולה כמעט לשמוע אותה לוחשת, אבל זה לא חוכמה, אני כתבתי... אז מאוד משמח אותי שגם את (:
תודה
תמר
מעניין. אבל גם כשאנחנו מדברות, על מה אנחנו מדברות? לא תמיד אתם יודעים... (:
תודה
תמר
איזה כיף לי (: תודה, פרח.
אוי הבישולים... בערב החג אפילו אמא חפפנית כמוני מבשלת מבשלת מבשלת (:
תודה על התגובה הזו על הבוקר! בוקר טוב. חג שמח (:
תמר
התכרבלתי בשירך המקסים. אַההה כמה נעים לי.
עכשיו אני יכולה להמשיך לבשל לפסח:)
" אֲנִי חוֹשֶׁבֶת
"אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ"
וּמְסַפֶּרֶת לְךָ
הַכֹּל
אוֹדוֹת
גָּלַקְסְיוֹת שְׁכֵנוֹת
הַשּׁוֹלְחוֹת
אֶת אוֹרָן זוֹ לְזוֹ
שָׁנִים
בִּדְמָמָה
וּלְבָנָה בּוֹדְדָה
הַקּוֹרֵאת אֵלֶיהָ
אֶת הַיָּם הַגּוֹאֶה
בְּכֹחַ הַכְּמִיהָה "
מילותייך ממיסות...!
פשוט יפייפה השיר הזה
חלום של שיר..
(:
תמיד אתן מדברות ואנחנו שותקים, מעניין....:)
מאד אהבתי את רוח השיר -
את מבנהו ומקצבו - מעט פחות הפעם.