כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חצי הוכחה

    מי נתן לך את הזכות?

    8 תגובות   יום רביעי, 8/4/09, 11:42


    הם יושבים אחד מול השני בחדר.

    הנמוך - בכסא עור של מנהלים

    הגבוה - בכסא רגיל, מצידו הפחות חשוב של השולחן.

     הנמוך חושב על זה שהוא מכיר את הגבוה כבר חמש שנים,

    שהיה בחתונה שלו לעזאזל.

    הגבוה חושב על זה ששכח להזמין כרטיסים לסרט בערב.

    הנמוך חושב על זה שלגבוה כבר נולדו שני ילדים מאז שהתחיל לעבוד אצלו.

    שאשתו של הגבוה לא אוכלת מאכלי חלב.

    מאיפה דווקא הפרט הזה נתקע לו בראש עכשיו?

    הוא חושב על זה שלגבוה יש עדיין אור בעיניים,

    שתכף יכבה.

    הוא חושב על זה שאין לו אומץ.  

     

    מה קורה צ'יף? שואל הגבוה

    וחושב שאולי הוא הזמין אותו לחדר בקשר ללקוח החדש.

    תשמע, אומר הנמוך, הידיים שלו רטובות לגמרי,

    חשבנו על זה הרבה...

    הוא יודע שכל מילה שיגיד תיצרב עכשיו בזיכרון

    והחלטנו שצריך להיפרד. 

     

    האור בעיניים של הגבוה כבה. 

     

    הנמוך חושב על הצייד שיורה בראשה של האיילה,

    משלוש מאות מטר, עם כוונת טלסקופית.

    היא אפילו לא יודעת מאיפה זה בא לה.

    הגבוה לא מצליח לחשוב על כלום.

    הראש שלו ריק לגמרי עכשיו.

     

     

    הנמוך ממשיך לדבר. מנסה להסביר, להצדיק, להרגיע

    שופך את הנאום שהתכונן אליו, בלילה של חוסר שינה.

    המוח של הגבוה חוזר לעבוד פתאום

    והדבר הראשון שהוא חושב זה שהוא שונא אותו.

    הוא שונא את הבן זונה הנמוך הזה שפיטר אותו עכשיו.

    הנמוך יודע את זה, הוא כבר היה שם יותר מדי פעמים

    ובכל זאת הוא ממשיך,

    אולי כדי לנחם את עצמו.

     

    הגבוה חושב - מי אתה?

    מי נתן לך את הזכות להעיף ככה את החיים שלי ממסלולם?

    וזה בדיוק שחושב הנמוך.

    מי אני?

    מי נתן לי את הזכות הנוראה הזאת

    להעיף את החיים של מישהו אחר ממסלולם?        

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/4/09 03:19:

      האכזריות של הסיטואציה הלא אנושית הזו, שהיא כל-כך שרירותית. אין בה באמת רגשות. יש איזשהו רעיון, כללי, שבא ממקום כלשהו, למעלה, באירגון - ואז חותכים, ואין רגש. אין.
      .
      מי שפיטר אותך היום, יפוטר מחר.
      קוראים לזה "פטרת".  וזה יותר מכוער מהתופעה הדומה שמתגלית אצל אנשים שלא מאווררים לעתים קרובות
      את אצבעות הרגליים.
      .
      מעין רוטינה כזו, שבמהלכה המפטר שוכח שהוא אדם - או שהוא חושב שהוא יותר טוב מהמפוטר שמולו, כי להוא
      כבר אין עבודה, מרגע זה - ולמפטר (עדיין) יש
      הקפיטליזם הדורסני המודרני אכזרי בגלל חוסר הרגש המוחלט שמובנה בו. זה אפילו לא רוע  טהור. זה הרבה מעבר לכך.
        9/4/09 16:06:

      צטט: אורי לברון 2009-04-09 08:35:41

      צטט: twister 2009-04-08 16:39:44


      זה ממש לא מה שהגבוה חושב, לדעתי...

      למיטב זכרוני ונסיוני, זו מחשבה רציונלית מידי לסיטואציות האלה. בד"כ מתחילה מיד לפעול

      אזעקת ה"יהיה בסדר. אני בטח מדמיין. לא, אני כנראה לא. אוי. אבל יהיה בסדר". משהו כזה.

      אף פעם לא הייתי סיטואציה של הגבוה.

      עכשיו כשאני חושב על זה, זה די לא יאומן

      אני רק מדמיין.

      זה מה שקורה כשכותבים על משהו שלא עבר עליך

       

      exactly

      (הצלחת לקרוא יפה את בין-השורות שלי.)

       .

       

       

        9/4/09 08:35:

      צטט: twister 2009-04-08 16:39:44


      זה ממש לא מה שהגבוה חושב, לדעתי...

      למיטב זכרוני ונסיוני, זו מחשבה רציונלית מידי לסיטואציות האלה. בד"כ מתחילה מיד לפעול

      אזעקת ה"יהיה בסדר. אני בטח מדמיין. לא, אני כנראה לא. אוי. אבל יהיה בסדר". משהו כזה.

      .. 

      וחוץ מזה, אני בטוחה שהגבוה (או כל גבוה בסיטואציה דומה) לא בדיוק נמצא

      בסיטואציה שהוא לא יודע מאיפה זה בא לו. בד"כ מרגישים את זה באוויר, בדקויות הקטנות

      של ה"בוקר טוב" או של שיחות המסדרון.

      .

      .

       

      אף פעם לא הייתי סיטואציה של הגבוה.

      עכשיו כשאני חושב על זה, זה די לא יאומן

      אני רק מדמיין.

      זה מה שקורה כשכותבים על משהו שלא עבר עליך

       

        9/4/09 08:32:

      צטט: galkremer 2009-04-09 00:04:55


      הגבוהה :)

      קבל כוכב על זהנשיקה

       

      אוי גבוהה גבוהה,

      אם כל הגבוהים שלי היו טובי לב וסלחנים כמוך...

        9/4/09 00:04:


      הגבוהה :)

      קבל כוכב על זהנשיקה

        8/4/09 16:39:


      זה ממש לא מה שהגבוה חושב, לדעתי...

      למיטב זכרוני ונסיוני, זו מחשבה רציונלית מידי לסיטואציות האלה. בד"כ מתחילה מיד לפעול

      אזעקת ה"יהיה בסדר. אני בטח מדמיין. לא, אני כנראה לא. אוי. אבל יהיה בסדר". משהו כזה.

      .. 

      וחוץ מזה, אני בטוחה שהגבוה (או כל גבוה בסיטואציה דומה) לא בדיוק נמצא

      בסיטואציה שהוא לא יודע מאיפה זה בא לו. בד"כ מרגישים את זה באוויר, בדקויות הקטנות

      של ה"בוקר טוב" או של שיחות המסדרון.

      .

      .

       

        8/4/09 14:24:

      צטט: האדם הקד המון 2009-04-08 14:12:20


      יצרת אוירה מלאת מטען. ראיתי את התמונה בראש.

       

      במחילה מכבודו, היו לו פוסטים יותר מוצלחים (מתנצל על הכנות)

       

      חג שמח וזה.

       

      צעקה

       

      מודה על הכנות

      הוא די טרי, גם אני עוד לא החלטתי מה אני חושב עליו

      לוקח זמן להחליט עד כמה אתה שונא את מה שכתבת.

      היו לי פוסטים יותר שמחים, זה בטוח

        8/4/09 14:12:


      יצרת אוירה מלאת מטען. ראיתי את התמונה בראש.

       

      במחילה מכבודו, היו לו פוסטים יותר מוצלחים (מתנצל על הכנות)

       

      חג שמח וזה.

       

      צעקה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אורי לברון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין