שנים על שנים כרועה צאן במדבר, ופתאום, באמצע החיים, משה מקבל הוראה מלמעלה - "הגיע הזמן לשינוי קריירה" - לא עוד רועה צאן. מנהיג.

משה, באופן טבעי, לא לגמרי נלהב לרעיון. למה שיקשיבו לי? ואני בכלל בקושי מדבר, כבד פה וכו'. אבל המשבר הכלכלי, סליחה, אלוהים, לא נותן לו להתחמק כל כך בקלות. בלי תירוצים, צועק המאמן - הנה - אני מצייד אותך באחד אהרון וכמה ניסים, לך והוצא את עמי ממצרים.

ובכלל, משה לא נדרש רק לשינוי קריירה, אלא למעשה נדרש ליצור את הג'וב החדש בעצמו. בני ישראל לא בדיוק פרסמו מודעת דרושים ב"קול הפירמידות". נראה שהביקוש למנהיגים יהודיים שמתכוונים להסתכסך עם השלטון היה די זניח בתקופה הזו. זאת אומרת, לא רק שמשה נדרש להמציא את המוצר "מנהיג", הוא גם נדרש ללמד את הלקוחות הפוטנציאליים את הצורך במוצר בו בזמן שהוא מוכיח היתכנות ומנסה את האבטיפוס של המקל חצי רגע לפני שהוא נדרש להיכנס לארמון ולשכנע את פרעה.

אז נכון, זה לא היה קל. עשר פעמים נדרש משה לטפס במדרגות הבורסה ולהדגים את היכולות לפני שההנפקה שלו התרוממה מהרצפה. אפשר רק לדמיין מה חשבו במשפחה על הטירוף הזה, על חודשים בלי הכנסות (כלומר, חלב עזים טרי) והסתובבות ברחובות. כיף זה בטח לא היה. אבל מואיז התמיד, וניצח.

אז בפעם הבאה שמישהו שורף לכם את הסנה, מקצץ את תפקיד רועה הצאן המחלקתי ומשאיר אתכם לבד במדבר, אל תתייאשו, ותחשבו בגדול. אולי עוד יכתבו עליכם רב-מכר בסוף.