כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חן הקוקייה

    \"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
    ז'אן ז'אק רוסו

    ארכיון

    אי סדר

    148 תגובות   יום רביעי, 8/4/09, 20:36

    לרגל הרגל, שיתוף פעולה בין-בלוגי עם דבורית שרגל

     

    דבורית: אז מה את אומרת, שבע וחצי, המוני בית ישראל עושים, את יודעת מה, ואילו אנחנו, שתי מיזנתרופיות עמיתות, יושבות בדד עם שני חתולים מתקוטטים ו...?

     

    מיא: מה קרה לך? טופי לא מתקוטט. זאת אמה שמציקה לו.

     

    ד: אוקיי, לא רק בני אדם אני לא מחבבת, גם לחתולים אני לא נקשרת. חוששתני שלא אדע להבדיל בין השניים, למגינתך.

     

    מ: נכון, את צודקת. קשה להבדיל בין חתול ג'ינג'י ששוקל עשרה קילו לבין חתולה צנומה מפוספסת שחור לבן על רקע לבן.

     

    ד: טוב, יש לי דיסלקציית חתולים. אבל תגידי, איך הגענו עד הלום? מילא אני, ידועה בנטיות ההתבודדות המוזרות שלי, אבל את? אישה מיושבת, אם לשניים וגרושה למופת, איך מצאת את עצמך איתי הערב?

     

    מ: ילדיי הלכו עם בעלי-לשעבר למשפחתה החמה של החברה שלו, ואילו אני עמדתי כחומה בצורה בפני הזמנותיהן של אמי הביולוגית ושל אמי החורגת יבדל"אהההה.

     

    ד: שמעי, עם כל הכבוד לאירוח המופתי (על השולחן יוגורט עם גרנולה), אני שנמכתי את מצבי השנה לעומת פסח דאשתקד, עת ביליתי בפריז, כןכן, בפריז. אז עם כל הכבוד לתל אביב, אני ממש מרגישה שגורלי התאכזר אלי השנה.

     

    מ: קודם כל אל תזלזלי בגרנולה היוקרתית של ההולנדי החתיך משוק האוכל בדיזנגוף סנטר שמכין אותה במו ידיו הסקסיות. שנית, פסח זה לא תירוץ לחפף בבריאות ובסגפנות, ומצות זה רעה חולה - גם ערך גליקמי גבוה בטירוף וגם עצירות מובטחת. שלישית, אני לעומתך שודרגתי, כי זה סדר ראשון שלי מזה מספר שנים בלי הילדים וזה כיף, היכולת להיות מסוגלת לא-לחגוג בלב שלם.

     

    ד: אבל אני חיה את האקסטרים כבר המון שנים. בשבילי לא לחגוג את לילהסדר זה לחם חוק. מאוד יוז'ואלי. אני פשוט משתדלת לא לקיים טקסים ואירועים שאני לא מאמינה בהם. ואת דעתי על המשפחה הישראלית ועל משפחות בכלל כתבתי כבר חמישים אלף פעם. אבל מה הסיפור שלך?

     

    מ: אני תמיד תיעבתי חגים וחגיגיות ובכלל טקסים כקונספט, למרות שבמשפחתי הסדר ממש היה אירוע נחמד. ואין מצב אחרי שיש לך ילדים, לא לחגוג, כי את כאילו מחבלת בחייהם. אז רק אחרי הגירושים נפתח לי חלון הזדמנויות. טקסים זה קטע מגוחך, כאילו, לא? למרות שאמי האנתרופולוגית כמובן תרצה לך שעות על חשיבותם וגם על הימצאותם בכל חברה, גם בחברות חילוניות ומתקדמות. לי זה נראה מלאכותי, ולא יעזור בית דין. לא מתאים לי שיגידו לי מתי לשמוח, ואיזה שטויות לדקלם ולעשות, בגלל אירוע היסטורי מפוברק. אני מוכנה ללמוד את ההיסטוריה וזה לא אומר שאני צריכה לקפוץ שמונה פעמים על רגל אחת ולהניף תרנגולת מעל הראש או להחביא חתיכת מצה בין כריות הספה לכבוד הנמלים שבדרך. כל הסיפור עם הנקמה בגויים נראה לי פאתט. נקמנו בהם מספיק. הסדר הזה הפך בעיניי מין פארודיה על הסדר.

     

    ד: אני לא רוצה לפגוע חלילה באושיות החברה בשום פנים ואופן, ומצדי יתחברתו להן החברות עם אלפי טקסים וטקסין כאוות נפשן עד קץ הדורות, אלא שאני לא רוצה לקחת חלק בזה. אחת הסיבות, באמת, שלא חשקתי בילדים עד היום היא כדי שלא אצטרך להיות שבויה של חגי ומועדי ישראל. סיבה זוטרה, אבל מאחר שבסדרים ואי סדרים עסוקות אנו כעת, אני טורחת לציין אותה.

     

    מ: המשפחתיות החונקת של החברה הישראלית שגובה קורבנות באינספור זוגות אומללים שלא מתגרשים, ואינספור אנשים שמתחתנים כדי לרצות את הוריהם, ואינספור אנשים, בעיקר גברים, שמולידים כדי לרצות את המשפחה, או מולידים יותר ילדים ממה שהם רוצים, באה לביטוי ביג טיים בחגים ובפרט בליל הסדר שהוא החג המשפחתי ביותר. הרי אם אתה כסינגל, משתתף באחד מאותם סדרי-ענק משפחתיים, מופעל עליך מכבש לחצים, וגם אם לא ייאמר דבר, אתה כבר תיכתש שם. להמון אנשים, לכן, הסדר הוא חוויה רעה.

     

    ד: סינגליותי לא הפריעה לי אף פעם ובשום מצב, ולא הופעל עלי אפילו רבע מכבש, כך שלא זו הסיבה שאני לא משתתפת בכנסים רבי משתתפים. ולידיעתך, אפשר לחנך כל אחד, גם בני משפחה קרובים מדרגה ראשונה לא להתערב לך בחיים ולהניח לך לחיות כרצונך. אני חושבת שהבעיה מתעוררת כשאנשים לא ממש בטוחים בעצמם ובדרכם, וחשים ומקרינים את חוסר הביטחון, סלש מצוקה, סלש אומללות לא שמחה בחלקה בעוון גלמודיותם הארעית, הפרמננטית, הממשית או המדומה. בכל מצב אחר, אין שום סיבה שהזולת יפשפש בתשמישך או במצבך בעולם, וירמוז רמזים שונים ומשונים, שהרי, כמו שכתבת למעלה, אנחנו שומעים ורואים מדי יום מצוקות קשות עוד יותר של מי שחיים במסגרות שאינם מחבבים, כך ש, לסיכום הסיכומים של הסינגליות, מבחינתי זו לא עילה לדיכאון חגים כזה או אחר. בכלל, דיכאון זו מלה שאני משתדלת להוציא מהלקסיקון שלי, אף שהיא הייתה בת בית בחיי ובכתביי ובנפשי שנים ארוכות. אבל די, חאלס, האייטיז נגמרו, ימוגר הדיכאון!

     

    מ: יפה. גם אני מיא החדשה והעולזת (אופס, כבר שמונה? צריכה לקחת את הכדור). רק אזכיר שכעובדה בליל הסדר יותר אנשים, בודדים, מתאשפזים בחדר מיון ופונים לפסיכיאטרים. איי רסט מיי קייס. ויש לי עוד נקודה. פעם, בעבר, היה לכולם פחות-או-יותר אותו כסף. אחרי סדרת ממשלות עם מדיניות חברתית-כלכלית מהתחת, הפערים פה גדלו עד כדי כך, שכשהמשפחה המורחבת יושבת לשולחן - והסדר הוא החג היחיד שמצליח לכנס את המשפחה המורחבת - יש כאלה מתחים מאחורי הקלעים וכאלה מאבקים על ירושות עתידיות וכעסים על ירושות שכבר חולקו (כי הרי במדינה המדאימה שלנו בנאדם לא יכול לקנות דירה ממשכורת), שפשוט האווירה מזעזעת. תקניני אם אני טועה.

     

    ד: אה, מזה אני פטורה, לשמחתי: אין כסף, אין דאגות. רוצה לומר, אין בסביבתי הקרובה שום ירושה עתידית כזו או אחרת, כך שאין סיכוי שאריב עם מישהו על משהו. את רואה, דווקא כיף להשתייך למעמד העני (כן, יש דבר כזה, יוצאי מז' אירופה שלא מקבלים שילומים, ושאין למשפחתם קרקעות לא מופשרות ברישון או בפאתי נס ציונה). כך שבאמת, ריבים על כסף וירושות לא מדברים אלי. הפערים החברתיים גדלו? יכול להיות, אם כי תמיד ידעתי שנולדתי, איך אומרים, לא משו בכלל, מהבחינה הזאת, אני מתכוונת (מבחינה גנטית, תודה לאל אין טענות).

    כשרי אריסון, גם אני לא נולדתי עם כפית זהב בפה (היא התבלבלה קצת עם הכסף), וזה, כנראה, הדבר היחיד המשותף לשתינו. חוץ מזה שהיא הצליחה, בינתיים, למלא את המזווה בעשרות סכו"מי זהב, ואני - לא.

     

    מ: יאללה, תביאי את הכפית, גמני רוצה גרנולה עם יוגורט. שלא תחמיץ לנו חלילה לפני שתזרח השמש ואנחנו לא נגמור לקטר כאן כמצוות המפלצת מלוך נס, אלוהות הבלוג. 

     

    ד: רגע, אולי נפתח את הדלת, אולי ייכנס איזה מישהו, יש פה כיסא פנוי.

     

     

    בתמונה: וסילי קנדינסקי, הפוגה, 1910. האמת, אי-סדר זה להעליב את קנדינסקי 

     

    פוסט מצוין של מיכל קציר בדיוק על העניין הזה, על הסדר שהוא לא לכולם חוויה טובה

     

    וגם הפוסט הזה של אהוד אמיר על אמונות טפשיות קשור בעקיפין 


    דרג את התוכן:

      תגובות (143)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/4/09 07:55:


      מיא,

      ריעננתי את הכרטיס אחרי תקופת הקפאה לא קצרה וכמובן נכנסתי לקרוא אותך.

      מלכה - כרגיל.

       

      אמנם פסח מאחורינו, אבל כיוון שאנחנו פולניות טובות ועוד נזכה לשנים ארוכות ונקבור את כולם, אז עוד נכונו לנו חגים רבים, פסחים ו"ראשָשָנוֹת" לרוב.

       

      חקשמח.

       

       

        15/4/09 21:57:

      מזל טוב ויומולדת שמח

      (קצת באיחור, אבל אולי מתאים לאיזה לוח פאגאני..)

      פוסט מצויים לשתיכן, ובמיוחד אהבתי את "לחם חוק" והסלשים...

      שיהיה לך המון הצלחה ב"את", ותעדכני מתי ואיזה מספר הגיליון, גמני רוצה לראות.

        15/4/09 21:23:
      תודה נשיקה
        15/4/09 21:12:


       יום הולדת שמח, מותק, המון נשיקות ממני! 

      נשיקהנשיקהנשיקה

        13/4/09 18:52:

      יום הולדת שמח מותק

        13/4/09 08:50:
      מעולה עד שנון!!
        12/4/09 11:25:
      אני לא סוכנות תעסוקה.
        12/4/09 11:05:

      צטט: מיא 2009-04-11 21:45:40

      צטט: חילול הקודש 2009-04-11 21:19:10

      יא אללה, כמה בלבולי מוח.....כמות כזו של מזוייפים נפוחים מחשיבות עצמית לא ראיתי מאז טקס חלוקת פרסי האוסקר הישראלי.

       

       אז למה אתה חוזר לפה לסבול, נשמה?

       

       

      הסירי דאגה מלבך, אני לא סובל.

      סתם היה לי משעמם.

        12/4/09 09:02:


      תודה על ההזמנה צוחק

       

      אוותר על התענוג הפעם מאחר שאין אין את זקוקה לניחומים, בטח לא ממני,

      ובטח ובטח לא בדרך הזו.

       

      אבל אשמח מאוד להכירך

      מותק אתן.

       

      אני עשיתי את הסדר בניו-יורק, כמה שנאמר: סדר עושים בחוץ או לא עושים בכלל.

      וקנדינסקי מציג עכשיו בגוגנהיים, הוא קצת עושה לי אלרגיה. לא נכנסתי.

        11/4/09 21:45:

      צטט: חילול הקודש 2009-04-11 21:19:10

      יא אללה, כמה בלבולי מוח.....כמות כזו של מזוייפים נפוחים מחשיבות עצמית לא ראיתי מאז טקס חלוקת פרסי האוסקר הישראלי.

       

       אז למה אתה חוזר לפה לסבול, נשמה?

        11/4/09 21:39:


      כתבת מצוין. לתפיסתי, זה גם מיותר, ואם זה היה תלוי בי, היה אפשר לוותר על זה. המשפחה שלי התעקשה שנעשה זאת למרות הכול. אני הרבה פעמים מרגיש לא בנוח כשאני באירועים כאלו.

      התייחסת לעניין, שאנשים מקימים משפחות כדי לרצות את הוריהם. אני באופן אישי, חושב שאני לא רוצה להקים משפחה כשאהיה מבוגר יותר. אבל בטח המשפחה שלי מאוד לא תאהב את העניין.

        11/4/09 21:19:

      יא אללה, כמה בלבולי מוח.....כמות כזו של מזוייפים נפוחים מחשיבות עצמית לא ראיתי מאז טקס חלוקת פרסי האוסקר הישראלי.

        11/4/09 19:25:

       מצחיק ועצוב יחד.

       

       

        11/4/09 15:26:

      אני נגד מסורת,סתם האחזות במשהו טיפשי ולא מציאותי.
        11/4/09 13:40:

      ענק(-: חג שמח
        11/4/09 12:02:

      צטט: מיא 2009-04-11 10:22:16

      צטט: אורה לב-רון 2009-04-11 10:10:46

      צטט: מיא 2009-04-10 16:18:34

      מכל העלילה הנפתלת הזאת התחברתי בעיקר לחתולה ולשוקולד הבלגי. אחותי את.

      אחותי היא אופציה שאינה נוכחת בחיי. אני בת יחידה, אמא לבת יחידה, ויש לי אמא יחידה, וגם אחד אלוהינו, אלא שהמסכן לא ממש קיים.

       

       בשם המפלצת היוקרתית מלוך נס - אני מוחה!

       

      אכן עוול היסטורי לציונות, שלא להביא לעולם סט של בנים חסונים לסיירת מטכ"ל, ובמקום זה ליצור שושלת של פרינצסות מפונקות. אבל בלוך נס (וגם שאר הלוכים הם נס לא קטן) היה כיף ולא באו איתי חשבון. ובאתי לציון גואל.

       

        11/4/09 10:22:

      צטט: אורה לב-רון 2009-04-11 10:10:46

      צטט: מיא 2009-04-10 16:18:34

      מכל העלילה הנפתלת הזאת התחברתי בעיקר לחתולה ולשוקולד הבלגי. אחותי את.

      אחותי היא אופציה שאינה נוכחת בחיי. אני בת יחידה, אמא לבת יחידה, ויש לי אמא יחידה, וגם אחד אלוהינו, אלא שהמסכן לא ממש קיים.

       

       בשם המפלצת היוקרתית מלוך נס - אני מוחה!

       

        11/4/09 10:21:

      צטט: חיימוטי 2009-04-11 09:58:55


      אני דווקא חשתי הרבה בדידות, כאב וויתור בכתיבה שלך

      ואת זה עטפת במלל נאה ואידיאולוגיה (בגרוש ?)

       

      לאחרונה נתקלתי בלא מעט "יתומי ליל הסדר"

      אם מבחירה ואם בגלל נסיבות כאלו ואחרות.

      אני מזמין אותך לחגוג את הסדר הבא עימי,

      אוותר על ליל סדר בחיק המשפחה (קשה אבל אפשרי)

      ונקיים סדר שמח ומדליק לבודדי ת"א

       

       

      המון. המון בדידות, יגון, עצב וכימהון.

      למעשה כרגע אני שוכבת במיטה, יתומה, עירומה, ובוכה על מר גורלי.

      יש מצב להקדים את המפגש בינינו ושתבוא לנחם אותי? 

       

        11/4/09 10:10:

      צטט: מיא 2009-04-10 16:18:34

      מכל העלילה הנפתלת הזאת התחברתי בעיקר לחתולה ולשוקולד הבלגי. אחותי את.

      אחותי היא אופציה שאינה נוכחת בחיי. אני בת יחידה, אמא לבת יחידה, ויש לי אמא יחידה, וגם אחד אלוהינו, אלא שהמסכן לא ממש קיים.

       

        11/4/09 09:58:


      אני דווקא חשתי הרבה בדידות, כאב וויתור בכתיבה שלך

      ואת זה עטפת במלל נאה ואידיאולוגיה (בגרוש ?)

       

      לאחרונה נתקלתי בלא מעט "יתומי ליל הסדר"

      אם מבחירה ואם בגלל נסיבות כאלו ואחרות.

      אני מזמין אותך לחגוג את הסדר הבא עימי,

      אוותר על ליל סדר בחיק המשפחה (קשה אבל אפשרי)

      ונקיים סדר שמח ומדליק לבודדי ת"א

       

        11/4/09 00:48:

      צטט: טאיה 2009-04-10 19:43:11

      צטט: שמעון מאיר 2009-04-10 18:22:36

      צטט: טאיה 2009-04-10 16:37:39

      צטט: שמעון מאיר 2009-04-10 09:31:22

      צטט: nicolasux 2009-04-10 09:15:28

      ........זהו, ונראה לי ששנה הבאה לא אשתתף בכלל. קצת דוחה לראות את עמישראל מדבר על חג החרות בעודו משעבד שני מיליון פלסטינים. כמו הציניות גם לצביעות יש גבול.


      ומה שנכון נכון - שיעזור לנו. ולך במיוחד.

      חג שמח. לשנה הבאה.

       

       תודה מאיר

       

       אני לא חושבת שלצביעות יש גבול - ולראייה הממשלה שנבחרה, בת המיליון שרים. אני לא חושבת שלשחיתות ולבזבוז יש גבול. אני חושבת שהחירות היא מושג נלעג בעת הזאת. חג שמח לא יהיה פה. לא למי שהפנסיה שלהם נאכלה ולא למי שפוטרו מעבודתם ולא למי ששכרם קוצץ ולא למי שהולכים לישון רעבים ולא למי שמחפשים את הצדק ולא מוצאים אותו. לכל אלה זה ממש לא משנה אם עושים סדר או לא. קטן עליהם.

      ושמעון, הקטן את האות בבקשה. 

        11/4/09 00:42:

      צטט: אינה בר 2009-04-10 20:39:41


      אני איתכן. כלומר, לא ממש. כולי עוד לא סגורה על העניין. כי מצד אחד, בתור אנתרופולוגית חובבת, יש בי רצון לשמר מסורות, לא משנה איזה. מצד שני - לא אני אעשה את זה. מממ... כן, זו בעיה, חחח, לרצות שהמסורת או התרבות תישמר, אבל לא אני, הדתיים או אנאערף מי. בהחלט נושא לא סגור, אין ספק.

      כבר פסח שני שאני נאלצת לנסוע עם אמי לבקר את אבי שעובד וחי בנכר. יש פה עוד ישראלי אחד (אנחנו בעיר מוסלמית אדוקה, כ-45 ק"מ צפונית לסוריה) אבל הוא גם כופר. גם ההורים שלי. אז בגלל הקטע האנתרופולגי שלי (חח) אני כאילו מצרה על כך שהארוחה שעשינו פה לא כללה אפילו סממן אחד של סדר כהלכתו, חוץ מחזרת, מרק עוף וגפילטע.

      לא רק זה, אני אוהבת טקסים. בערך כמו שאני אוהבת משחקים. בעיקר אם אני ממציאה אותם. ובהקשר זה, כיוון שאני לא אוהבת את הטקסים המסורתיים המקובלים, חשבתי אם כברל התחתן, להמציא לי טקס חתונה חדש ומקורי, שיסמל כל מיני דברים חשובים לי. סקס אהבה שיוויון. אנאאערף. לא משנה.

      התכוונ תי לומר, אחלה פוסט.

       חשבתי באמת, כמו שעשו פעם טקס קיבוצי אלטרנטיבי, להכין סדר חילוני אלטרנטיבי, ולקרוא בהגדה של  ערוץ E למשל, עם פריס הילטון בתור הרשעית, וויקטוריה בקהם הטמבלית או ההיפך... פשוט גם זה עלול להיות כל כך מייגע...

       

        11/4/09 00:39:

      צטט: רני שהם 2009-04-10 18:59:28

      צטט: מיא 2009-04-09 18:22:06

      יומולדת זה לא חרא נושא, זה אחלה נושא אהוד. ואם אתה דווקא כאן אני חייבת להוסיף עוד משהו של אמי אמאממת. 

      יומולדת זה לא היום שבו הזדקנת בשנה, כי כל השנה מזדקנים, לא רק ביום הזה, אז אין מה להיבהל מהמספר. יומולדת לפיכך זה לא איזה פאקינג מונה שנים.

      יומולדת זה היום שבו חוגגים לך כל האנשים שמברכים את היום שבו נולדת, כי אילולא כן היה חסר משהו בעולמם. כל האנשים שאוהבים אותך, שאתה חביב עליהם, שאתה מוסיף איזשהו משהו לחייהם.

      לכן למספר אין משמעות וזה יכול להיות יומולדת 14 ויומולדת 74. זה עצם ציון יום הולדתך.

      ואני, עם כל חוסר צניעותי, מרגישה שיש כמה וכמה אנשים שממש שמחים שנולדתי ושאני בחייהם, או שעברתי בחייהם. שלא לדבר על זה ששמחה מרובה אופפת אותי על עצם העובדה שנולדתי ושאני חיה, למרות מחשבות לא מעטות שהיו לי בכל מיני שלבים בחיי, שממש לא בא לי על החיים האלה. 

      ויומולדת שמח לך, נשמה, ותודה שאתה בחיי!

       

       

      ולו רק בזכות ההרצאה הקטנה הזו היה שווה להגיע אל הפוסט...

      אנחנו כנראה חולקים לא רק תאריך הולדת, אלא גם כמה דעות.

      ואגב, ליל הסדר הכי הכי שחגגתי היה בפרובאנסלשון בחוץ

       מזל טוב!

       

        11/4/09 00:36:

      צטט: jessielove 2009-04-10 18:10:45


      אחיי ואני כבר לפני שנים רבות פרשנו מלחגוג את ליל הסדר (למעשה כל חג) עם הדודים והדודות והסבתות למיניהן והשכנים והשכנות. במקום אנו מתכנסים לארוחה חגיגית עם עצמנו וילדינו (נו טוב, ילדיהם) הכלבים והחתולים, הרבה, הרבה יין ומצב רוח טוב ומבלים את הלילה בהמון צחוקים והשתטות (יין אמרתי?). חג אביב שמח מיא.

       

       נשמע כיף גדול. חג שמח - מסרי גם לכלבים ולחתולים! 

        10/4/09 20:39:


      אני איתכן. כלומר, לא ממש. כולי עוד לא סגורה על העניין. כי מצד אחד, בתור אנתרופולוגית חובבת, יש בי רצון לשמר מסורות, לא משנה איזה. מצד שני - לא אני אעשה את זה. מממ... כן, זו בעיה, חחח, לרצות שהמסורת או התרבות תישמר, אבל לא אני, הדתיים או אנאערף מי. בהחלט נושא לא סגור, אין ספק.

      כבר פסח שני שאני נאלצת לנסוע עם אמי לבקר את אבי שעובד וחי בנכר. יש פה עוד ישראלי אחד (אנחנו בעיר מוסלמית אדוקה, כ-45 ק"מ צפונית לסוריה) אבל הוא גם כופר. גם ההורים שלי. אז בגלל הקטע האנתרופולגי שלי (חח) אני כאילו מצרה על כך שהארוחה שעשינו פה לא כללה אפילו סממן אחד של סדר כהלכתו, חוץ מחזרת, מרק עוף וגפילטע.

      לא רק זה, אני אוהבת טקסים. בערך כמו שאני אוהבת משחקים. בעיקר אם אני ממציאה אותם. ובהקשר זה, כיוון שאני לא אוהבת את הטקסים המסורתיים המקובלים, חשבתי אם כברל התחתן, להמציא לי טקס חתונה חדש ומקורי, שיסמל כל מיני דברים חשובים לי. סקס אהבה שיוויון. אנאאערף. לא משנה.

      התכוונ תי לומר, אחלה פוסט.

        10/4/09 19:43:

      צטט: שמעון מאיר 2009-04-10 18:22:36

      צטט: טאיה 2009-04-10 16:37:39

      צטט: שמעון מאיר 2009-04-10 09:31:22

      צטט: nicolasux 2009-04-10 09:15:28

      ........זהו, ונראה לי ששנה הבאה לא אשתתף בכלל. קצת דוחה לראות את עמישראל מדבר על חג החרות בעודו משעבד שני מיליון פלסטינים. כמו הציניות גם לצביעות יש גבול.


      ומה שנכון נכון - שיעזור לנו. ולך במיוחד.

      חג שמח. לשנה הבאה.

       

       תודה מאיר

        10/4/09 18:59:

      צטט: מיא 2009-04-09 18:22:06

      יומולדת זה לא חרא נושא, זה אחלה נושא אהוד. ואם אתה דווקא כאן אני חייבת להוסיף עוד משהו של אמי אמאממת. 

      יומולדת זה לא היום שבו הזדקנת בשנה, כי כל השנה מזדקנים, לא רק ביום הזה, אז אין מה להיבהל מהמספר. יומולדת לפיכך זה לא איזה פאקינג מונה שנים.

      יומולדת זה היום שבו חוגגים לך כל האנשים שמברכים את היום שבו נולדת, כי אילולא כן היה חסר משהו בעולמם. כל האנשים שאוהבים אותך, שאתה חביב עליהם, שאתה מוסיף איזשהו משהו לחייהם.

      לכן למספר אין משמעות וזה יכול להיות יומולדת 14 ויומולדת 74. זה עצם ציון יום הולדתך.

      ואני, עם כל חוסר צניעותי, מרגישה שיש כמה וכמה אנשים שממש שמחים שנולדתי ושאני בחייהם, או שעברתי בחייהם. שלא לדבר על זה ששמחה מרובה אופפת אותי על עצם העובדה שנולדתי ושאני חיה, למרות מחשבות לא מעטות שהיו לי בכל מיני שלבים בחיי, שממש לא בא לי על החיים האלה. 

      ויומולדת שמח לך, נשמה, ותודה שאתה בחיי!

       

       

      ולו רק בזכות ההרצאה הקטנה הזו היה שווה להגיע אל הפוסט...

      אנחנו כנראה חולקים לא רק תאריך הולדת, אלא גם כמה דעות.

      ואגב, ליל הסדר הכי הכי שחגגתי היה בפרובאנסלשון בחוץ

        10/4/09 18:22:

      צטט: טאיה 2009-04-10 16:37:39

      צטט: שמעון מאיר 2009-04-10 09:31:22

      צטט: nicolasux 2009-04-10 09:15:28

      ........זהו, ונראה לי ששנה הבאה לא אשתתף בכלל. קצת דוחה לראות את עמישראל מדבר על חג החרות בעודו משעבד שני מיליון פלסטינים. כמו הציניות גם לצביעות יש גבול.

      צודק. אין לך סיבה לחגוג כי אתה עדיין עבד !

      הפלסטינים משועבדים ?

      זה אתה המשועבד.

      אתה המשועבד, כאן בארצך, על ידי שני מליון פלסטינים שמונעים ממך את היציאה מעבדות לחרות, ואת היציאה לחופש.

       נכון, שמעון, כל הכבוד! או מאיר...לא חשוב

      תגיד לו גם שאין לו לא רק סיבה גם זכות....

      תבקש  ממנו שיציג תעודת זהות,,,,

      אולי הוא ערבי...

      או אפילו סוכן של ערבים שזוממים לגזול מאיתנו את החופש

      וזה מאד מפריע לך לצאת מעבדות לחרות....שני מליון...זה לא צחוק

      למה אני אומרת את כל זה ...

      זה כי יש לי דחף בלתי נשלט להגיד לך

      שאתה.....נו...איך אני אגיד לך את זה......

      שאתה לא איש חכם במיחד....

      אבל בטח בן חורין...אופס, סליחה ... חורים

      שמחתי להכיר אותך שמעון...או מאיר

      נשיקות....

      אלוהים שיעזור לך

      חג עבדות שמח!

       

      1- לא ברור לי מדוע את לועגת לשמות עבריים קדומים כגון שמעון ומאיר ? ניקולאסוX יותר טוב.

      אם היית טורחת אז ... שמי שמעון חזן. ולא כפי שכתבת "שמעון או מאיר" . שזה הכנוי שלי כאן באתר.

      2- הבנים שלך לא יכולים לצאת לטיול בארצם בלי שניים או שלושה ואולי ארבעה מאבטחים צמודים עם נשק אוטמוטי. הם בהחלט בני-חורים.

      3- הדבורים על "סוכן של...." ותעודת זהות........    לא בשבילי.

      4 - יש הרבה רעבים בעולם, שאין להם 5% מהמזון של ניקולאסוX  אז שיפסיק לאכול !!!

      5- אם הייתי מפרסמת את הפוסט המחורבן הזה (שכל שנה חוזר על עצמו בכל העיתונים כמו מסטיק לעוס) כשעה (שהיא זמן נסיעה ברכב פרטי מתלאביב לחיפה) לפני ליל הסדר הייתי טורח להתקשר ולהזמין אותך ואת שני ילדייך. משפחה אחת: משפחת חזן 4 נפשות כאן אצלנו בבית בלי "טקסים" ו"משפחתיות" ו..."דביק" שבאמת יצאו לנו מכל החורים שלנו שאנחנו הבני חורין.

      לא נורא. שנה הבאה.

      ומה שנכון נכון - שיעזור לנו. ולך במיוחד.

      חג שמח. לשנה הבאה.

        10/4/09 18:10:

      אחיי ואני כבר לפני שנים רבות פרשנו מלחגוג את ליל הסדר (למעשה כל חג) עם הדודים והדודות והסבתות למיניהן והשכנים והשכנות. במקום אנו מתכנסים לארוחה חגיגית עם עצמנו וילדינו (נו טוב, ילדיהם) הכלבים והחתולים, הרבה, הרבה יין ומצב רוח טוב ומבלים את הלילה בהמון צחוקים והשתטות (יין אמרתי?). חג אביב שמח מיא.
        10/4/09 18:09:

      צטט: מיא 2009-04-10 16:20:53

      צטט: guitarwoman 2009-04-10 13:37:53

      צטט: מיא 2009-04-10 11:54:29

      צטט: guitarwoman 2009-04-10 01:18:24


      רק עכשיו...באמצע הלילה שאחרי...חזרתי מליל הסדר ונספחיו.

      נהניתי מכל רגע, בהתכנסות אינטימית של שתי משפחות, בלי לחץ.

      ותמיד תמיד מעניין אצלך. אין דברים כאלה!  (כמו שאומר הדור הצעיר) וכמובן

      יומה"ש!!!

       

       שיהיה ברור - אני ממש לא פוסלת את ההתכנסות המשפחתית ואת הביחד הנעים והכיפי. פשוט (אפשר לקרוא בפוסט של מיכל קציר, נתתי לינק למעלה), אני קודם כל רוצה להפנות את תשומת הלב לכאבים שמפעפעים מתחת לפני השטח במשפחות לא מעטות, ושנית באמת להדגיש את הריטואל הדתי הזה שפג תוקפו.

       

      וגם, כמו שאת אומרת, לכל נורמה יש את החריג שלה, והחריג מספק לנו הזדמנות לבחון מחדש, או אף בפעם הראשונה, את סולם הערכים שלנו ואת נורמות ההתנהגות - שהן הרבה פעמים אוטומטיות, והן לא צריכות להיות כאלה, כי לא תמיד יש להן הצדקה.

       

      מסכימה איתך, מיא. אני ממש מסתייגת מההליכה העיוורת בתלם, לערוך ליל סדר רק משום היותו אקסיומה שהטביעו בנו מאז ומתמיד, וכמובן "המשפחתולוגיה" המאוסה, כי חייבים. ומה זה משנה שסובלים.

      שניים מילדיי עשו את הסדר עם אביהם. שלושה סביב השולחן והם נהנו מכל רגע.

       

       

       ספרתי נכון? חמישה ילדים? כל הכבוד.

       

      אוי, לא.

      3 ילדים. הגרוש עם שניים ואני עם השלישית.

       

       

        10/4/09 17:52:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-04-10 17:03:54

      צטט: מיא 2009-04-09 18:22:06

      יומולדת זה לא חרא נושא, זה אחלה נושא אהוד. ואם אתה דווקא כאן אני חייבת להוסיף עוד משהו של אמי אמאממת. 

       

      יומולדת זה לא היום שבו הזדקנת בשנה, כי כל השנה מזדקנים, לא רק ביום הזה, אז אין מה להיבהל מהמספר. יומולדת לפיכך זה לא איזה פאקינג מונה שנים.

       

      יומולדת זה היום שבו חוגגים לך כל האנשים שמברכים את היום שבו נולדת, כי אילולא כן היה חסר משהו בעולמם. כל האנשים שאוהבים אותך, שאתה חביב עליהם, שאתה מוסיף איזשהו משהו לחייהם.

       

      לכן למספר אין משמעות וזה יכול להיות יומולדת 14 ויומולדת 74. זה עצם ציון יום הולדתך.

       

      ואני, עם כל חוסר צניעותי, מרגישה שיש כמה וכמה אנשים שממש שמחים שנולדתי ושאני בחייהם, או שעברתי בחייהם. שלא לדבר על זה ששמחה מרובה אופפת אותי על עצם העובדה שנולדתי ושאני חיה, למרות מחשבות לא מעטות שהיו לי בכל מיני שלבים בחיי, שממש לא בא לי על החיים האלה. 

       

      ויומולדת שמח לך, נשמה, ותודה שאתה בחיי!

       

      מרחיבת נשימה ונשמה, את.

       

      אני צריך להדביק לי את הטקסט הזה במקום גלוי. שאראה תמיד. אולי גם משהו מזה יידבק אלי.

       

      אין לי מה להגיד מלבד

      נשיקה

      ולמה אין אייקון לחיבוק, למה.

       

      קנו לי מלא ספרים.

      לא חוכמה. מראש אמרתי שכל מה שייקַנה לי ואינו ספר, יושלך אחר כבוד מהבית.

       

       נשיקה

      חחחחחחח נשמה אינטלקטואלית טהורה שאתה,

       

      אני הכרזתי שכל מה שלא ייקנה בחנות ג'ינג'ר בדיזנגוף סנטר (חנות סטייליסטית לכריות ולקנקנים קווקזיים ובלקניים בדגמי פרחים וציפורים בשלל צבעי הקשת) ייזרק!

       

      עוד הבדל קטנטן בינינו...

        10/4/09 17:05:

      צטט: iditologia 2009-04-10 16:38:51

      נשים חכמות, מטבע הדברים הגעתם לתובנות הנכונות כמה שנים אחריי קריצה

      בשנה שעברה אמרתי לצאצאים שלי שאני עם הוריי, ולהוריי פיברקתי שאני עם אחד מצאצאיי

      ובפועל טיפחתי את בדידותי המזהרת ללא שום זכר לעבדות או ליגון, נהפוכו, ללא הכנות היסטריות וללא המפגש המלאכותי הזה.

      .

      השנה נכנעתי לילדים שבאו לחגוג גם עם הוריי, ולהתארח אצלי, בלי לשאול אם זה נוח לי, חייבת להודות שגם זה היה נעים.

      בלי שום קשר לאירוח שהיה נעים כאמור, משום מה לצאצאים יש תחושה של "שפיות-משפחתית" כשמתגודדים ומצטופפים תחת הפינוק ההורי - מן מסורת הישרדותית שכזאת. 

      (אגב, מצות לא נכנסו אליי הביתה כבר כ-10 שנים, למגינת ליבם השנתית של הוריי, ולשמחת ילדיי שזכו לחמץ יקר-המציאות הפיסחית)

       

       תראי כמה וכמה אנשים 'יוצאים מהארון' אצלי בפוסט הזה - ולמעשה כמעט כל חבריי הווירטואליים, מה שמוכיח לי שוב שלא במקרה נבחרו אותם חברים. שמחה שסיפרת. 

        10/4/09 17:03:

      צטט: מיא 2009-04-09 18:22:06

      יומולדת זה לא חרא נושא, זה אחלה נושא אהוד. ואם אתה דווקא כאן אני חייבת להוסיף עוד משהו של אמי אמאממת. 

       

      יומולדת זה לא היום שבו הזדקנת בשנה, כי כל השנה מזדקנים, לא רק ביום הזה, אז אין מה להיבהל מהמספר. יומולדת לפיכך זה לא איזה פאקינג מונה שנים.

       

      יומולדת זה היום שבו חוגגים לך כל האנשים שמברכים את היום שבו נולדת, כי אילולא כן היה חסר משהו בעולמם. כל האנשים שאוהבים אותך, שאתה חביב עליהם, שאתה מוסיף איזשהו משהו לחייהם.

       

      לכן למספר אין משמעות וזה יכול להיות יומולדת 14 ויומולדת 74. זה עצם ציון יום הולדתך.

       

      ואני, עם כל חוסר צניעותי, מרגישה שיש כמה וכמה אנשים שממש שמחים שנולדתי ושאני בחייהם, או שעברתי בחייהם. שלא לדבר על זה ששמחה מרובה אופפת אותי על עצם העובדה שנולדתי ושאני חיה, למרות מחשבות לא מעטות שהיו לי בכל מיני שלבים בחיי, שממש לא בא לי על החיים האלה. 

       

      ויומולדת שמח לך, נשמה, ותודה שאתה בחיי!

       

      מרחיבת נשימה ונשמה, את.

       

      אני צריך להדביק לי את הטקסט הזה במקום גלוי. שאראה תמיד. אולי גם משהו מזה יידבק אלי.

       

      אין לי מה להגיד מלבד

      נשיקה

      ולמה אין אייקון לחיבוק, למה.

       

      קנו לי מלא ספרים.

      לא חוכמה. מראש אמרתי שכל מה שייקַנה לי ואינו ספר, יושלך אחר כבוד מהבית.

        10/4/09 17:03:
      קונפורמיות למסלול החיים המקובל בחברה - ללימודים, לצבא, לעבודה 'מסודרת', ל'זוגיות', ל'הקמת משפחה', ולכל הטקסים המלווים את הדרך הזאת.
        10/4/09 17:00:

      צטט: מיא 2009-04-10 16:23:39

      צטט: arana 2009-04-10 13:49:22

       

      זהו,

      שהמשפחה שלי היא בכלל לא משפחה אומללה,

      היא משפחה שאין בה חיכוחים ומריבות על כספים ורכוש ומעמד המאוכלסת על ידי אנשים העוסקים בהצטיינות וזוכים להכרה בתחומים ה"חמים" והמתקדמים ביותר ודבקים בערכים הליברלים והמתקדמים ביותר ופתוחים ועוזרים לגר ולזר

      משפחה לדוגמה

      רק אני כבשה שחורה אבל מעולם לא היו לי שום חיכוכים עם המשפחה כי הם גם מאוד סובלנים והומנים ואני מספר את זה רק בשביל לדחוף עוד קצת את הנקודה שהתגובה שלי ניסתה להאיר לא מצוקה מקומית אלא עד כמה,

      לפחות מזווית הראייה שלי,

      הנורמה חולה.

       

      אני משער שהעובדה שיש לך אוזן קשובה לאירווזיון קצת מפריעה לך לשמוע צלילים של אנשים כמוני.

       

       

       לא אמרתי שמשפחתך אומללה. דיברתי בכללי.

      ואני יודעת שאתה אוהב, כמוני, את תווית החריג והמורד במוסכמות, אבל במקרה הזה לא יעזור לך. אין לי כל בעיה לשמוע את צליליך. כל בנאדם שפועל באופן אינדיבידואלי ולא קונפורמי, ולא כרובוט בהקשר הזה, מקובל עליי.

       

       

       את לא יודעת,

      כי אני לא אוהב את התווית הזאת,היא לא רלוונטית לחיי והיא לא רלוונטית לקיומי ולזהותי והיא מדכאת אותי לאללה כי חלק מ"חריגותי" לכאורה נעוץ בכך שאין לי צורך לרדוף אחרי ולהבליט את יחודי ואני גם לא תופש קונפורמיות כרעה בפני עצמה אלא רק מעלה את השאלה, קונפורמיות למה ?.

       

       

        10/4/09 16:38:

      נשים חכמות, מטבע הדברים הגעתם לתובנות הנכונות כמה שנים אחריי קריצה

      בשנה שעברה אמרתי לצאצאים שלי שאני עם הוריי, ולהוריי פיברקתי שאני עם אחד מצאצאיי

      ובפועל טיפחתי את בדידותי המזהרת ללא שום זכר לעבדות או ליגון, נהפוכו, ללא הכנות היסטריות וללא המפגש המלאכותי הזה.

      .

      השנה נכנעתי לילדים שבאו לחגוג גם עם הוריי, ולהתארח אצלי, בלי לשאול אם זה נוח לי, חייבת להודות שגם זה היה נעים.

      בלי שום קשר לאירוח שהיה נעים כאמור, משום מה לצאצאים יש תחושה של "שפיות-משפחתית" כשמתגודדים ומצטופפים תחת הפינוק ההורי - מן מסורת הישרדותית שכזאת. 

      (אגב, מצות לא נכנסו אליי הביתה כבר כ-10 שנים, למגינת ליבם השנתית של הוריי, ולשמחת ילדיי שזכו לחמץ יקר-המציאות הפיסחית)

        10/4/09 16:37:

      צטט: שמעון מאיר 2009-04-10 09:31:22

      צטט: nicolasux 2009-04-10 09:15:28

      ........זהו, ונראה לי ששנה הבאה לא אשתתף בכלל. קצת דוחה לראות את עמישראל מדבר על חג החרות בעודו משעבד שני מיליון פלסטינים. כמו הציניות גם לצביעות יש גבול.

      צודק. אין לך סיבה לחגוג כי אתה עדיין עבד !

      הפלסטינים משועבדים ?

      זה אתה המשועבד.

      אתה המשועבד, כאן בארצך, על ידי שני מליון פלסטינים שמונעים ממך את היציאה מעבדות לחרות, ואת היציאה לחופש.

       נכון, שמעון, כל הכבוד! או מאיר...לא חשוב

      תגיד לו גם שאין לו לא רק סיבה גם זכות....

      תבקש  ממנו שיציג תעודת זהות,,,,

      אולי הוא ערבי...

      או אפילו סוכן של ערבים שזוממים לגזול מאיתנו את החופש

      וזה מאד מפריע לך לצאת מעבדות לחרות....שני מליון...זה לא צחוק

      למה אני אומרת את כל זה ...

      זה כי יש לי דחף בלתי נשלט להגיד לך

      שאתה.....נו...איך אני אגיד לך את זה......

      שאתה לא איש חכם במיחד....

      אבל בטח בן חורין...אופס, סליחה ... חורים

       

       

      שמחתי להכיר אותך שמעון...או מאיר

      נשיקות....

      אלוהים שיעזור לך

      חג עבדות שמח!

       

       

       

       

        10/4/09 16:23:

      צטט: arana 2009-04-10 13:49:22

        

      זהו,

      שהמשפחה שלי היא בכלל לא משפחה אומללה,

      היא משפחה שאין בה חיכוחים ומריבות על כספים ורכוש ומעמד המאוכלסת על ידי אנשים העוסקים בהצטיינות וזוכים להכרה בתחומים ה"חמים" והמתקדמים ביותר ודבקים בערכים הליברלים והמתקדמים ביותר ופתוחים ועוזרים לגר ולזר

      משפחה לדוגמה

      רק אני כבשה שחורה אבל מעולם לא היו לי שום חיכוכים עם המשפחה כי הם גם מאוד סובלנים והומנים ואני מספר את זה רק בשביל לדחוף עוד קצת את הנקודה שהתגובה שלי ניסתה להאיר לא מצוקה מקומית אלא עד כמה,

      לפחות מזווית הראייה שלי,

      הנורמה חולה.

       

      אני משער שהעובדה שיש לך אוזן קשובה לאירווזיון קצת מפריעה לך לשמוע צלילים של אנשים כמוני.

       

       

       לא אמרתי שמשפחתך אומללה. דיברתי בכללי.

      ואני יודעת שאתה אוהב, כמוני, את תווית החריג והמורד במוסכמות, אבל במקרה הזה לא יעזור לך. אין לי כל בעיה לשמוע את צליליך. כל בנאדם שפועל באופן אינדיבידואלי ולא קונפורמי, ולא כרובוט בהקשר הזה, מקובל עליי.

       

        10/4/09 16:20:

      צטט: guitarwoman 2009-04-10 13:37:53

      צטט: מיא 2009-04-10 11:54:29

      צטט: guitarwoman 2009-04-10 01:18:24


      רק עכשיו...באמצע הלילה שאחרי...חזרתי מליל הסדר ונספחיו.

      נהניתי מכל רגע, בהתכנסות אינטימית של שתי משפחות, בלי לחץ.

      ותמיד תמיד מעניין אצלך. אין דברים כאלה!  (כמו שאומר הדור הצעיר) וכמובן

      יומה"ש!!!

       

       שיהיה ברור - אני ממש לא פוסלת את ההתכנסות המשפחתית ואת הביחד הנעים והכיפי. פשוט (אפשר לקרוא בפוסט של מיכל קציר, נתתי לינק למעלה), אני קודם כל רוצה להפנות את תשומת הלב לכאבים שמפעפעים מתחת לפני השטח במשפחות לא מעטות, ושנית באמת להדגיש את הריטואל הדתי הזה שפג תוקפו.

       

      וגם, כמו שאת אומרת, לכל נורמה יש את החריג שלה, והחריג מספק לנו הזדמנות לבחון מחדש, או אף בפעם הראשונה, את סולם הערכים שלנו ואת נורמות ההתנהגות - שהן הרבה פעמים אוטומטיות, והן לא צריכות להיות כאלה, כי לא תמיד יש להן הצדקה.

       

      מסכימה איתך, מיא. אני ממש מסתייגת מההליכה העיוורת בתלם, לערוך ליל סדר רק משום היותו אקסיומה שהטביעו בנו מאז ומתמיד, וכמובן "המשפחתולוגיה" המאוסה, כי חייבים. ומה זה משנה שסובלים.

      שניים מילדיי עשו את הסדר עם אביהם. שלושה סביב השולחן והם נהנו מכל רגע.

       

       

       ספרתי נכון? חמישה ילדים? כל הכבוד.

        10/4/09 16:20:

      צטט: שוקי99שיק 2009-04-10 13:26:02

      פוסט מדהים ביותר, כל מילה פגז

      מכת מצרים פסח הזה וכל החגים

      וחתולים מהווים הקלה גדולה בכל ענייני הדת , החל ממצרים הקדומה ועד ימינו

       

       חתולים הם נזר הבריאה ומתת האל לאנושות. חתולים הם למעשה ההוכחה היחידה לקיומו של אלוהים, אם יש דבר כזה. בטח שלא האדם. פחחחחחחח

        10/4/09 16:18:
      מכל העלילה הנפתלת הזאת התחברתי בעיקר לחתולה ולשוקולד הבלגי. אחותי את.
        10/4/09 15:24:

      גם אני גם אני, בלי סדר אבל עם חתולה.

      נקודה אחת לא הצלחתי לקחת בקלילות כמוך, והיא הנקמות בגויים. כי בהתרחש נקמה מיד אני נדרשת להגיב ולעשות סדר עולמי. ודווקא לקראת הסדר התרחשה נקמה רבתי הקרויה ברכת החמה אבל אצלכם בכפר שיהיה חושך, ונאלצתי לעזוב את השוקולד הבלגי באמצע ולהוקיע לפני כניסת החג, והמשכתי להוקיע ולהוקיע גם אחרי שכבר הודלקו הנרות ו/או הודלקו הכוכבים והטלפון צלצל.

        10/4/09 13:49:

      צטט: מיא 2009-04-10 12:06:26

      צטט: arana 2009-04-10 04:02:55

       

      הדבקות בטקסים וציון תאריכים עומדת ביחס ישר לאטימות לאנשים כיצורים חיים

      משפחה זה מוות לנשמה אבל אני משער שמי שיש לו אגו ענק יכול להתרגש גם מגינונים מזוייפים שעומדים בניגוד מוחלט להתנהגות היומיומית בחיים 

      כל שנה אני מופתע מחדש ממכבש הלחצים העצום שמופעל על ידי אנשים שברור לגמרי וללא כל ספק שאין להם שום הכרות ועניין אמיתי איתי ובחיים שלי וכל יום אני מופתע מחדש שהאנשים האלה אמורים להיות משפחתי,

      אגב,בניגוד לתווית חסרת המחשבה שמדביקים כאן לכל מי שלא פועה בשורה נדמה לי שכל מי שיש לו טיפת עניין ותשוקה למשפחה אמיתית,יצירתית שמרגישה ואכפתית ועוזרת ובונה צריך להחרים את כל החגים והמועדים,

      מי שהולך לסדר הורס את מוסד המשפחה ומקלקל את הסיכוי המועט לקיומה של חברה קצת יותר נאורה.

       

       

      אוולה, כמו שוולרי חברתי אומרת.

      הטקס היחיד שבעלי ואני חגגנו ברוב פאר כשהיינו נשואים, טקס משפחתי למהדרין, היה טקס האירוויזיון, כי אני והוא היכרנו ביום שידור האירוויזיון, וכיוון שאני גם מאוד החזקתי בעבר מאירוע זה (לפני שהתמלא בלהקות מולדביות ומונטנגריות משונות), היינו מזמינים את כל אוהבינו, לחגוג עמנו את אהבתנו המשותפת על רקע צלילי הג'יפה המוזרים, עם הרבה אוכל ואלכוהול. 

      זה היה חג האהבה שלנו.

      שאר החגים מאוסים בעיניי.

      ימי הולדת אני דווקא אוהבת - כמו שהסברתי בתגובתי למעלה  לאהוד אמיר, אבל גם הם כבר בעייתיים-משהו, כי יש מצב שבעל השמחה עצמו מדוכא עקב הגיל המכה בפניו.

      ומשפחה - יש משפחות אומללות וזו צרה בפני עצמה, שהחגים כמובן מדגישים.

      מוסד המשפחה במדינה שלנו הוא עניין כבד במיוחד.

      לאחרונה התוודעתי לכמה סיפורים אומללים.

      לא אצלי, אלא אצל אחרים.

      זה קורה לי הרבה, כי אנשים מוצאים בי אוזן קשבת. 

       

       

      זהו,

      שהמשפחה שלי היא בכלל לא משפחה אומללה,

      היא משפחה שאין בה חיכוחים ומריבות על כספים ורכוש ומעמד המאוכלסת על ידי אנשים העוסקים בהצטיינות וזוכים להכרה בתחומים ה"חמים" והמתקדמים ביותר ודבקים בערכים הליברלים והמתקדמים ביותר ופתוחים ועוזרים לגר ולזר

      משפחה לדוגמה

      רק אני כבשה שחורה אבל מעולם לא היו לי שום חיכוכים עם המשפחה כי הם גם מאוד סובלנים והומנים ואני מספר את זה רק בשביל לדחוף עוד קצת את הנקודה שהתגובה שלי ניסתה להאיר לא מצוקה מקומית אלא עד כמה,

      לפחות מזווית הראייה שלי,

      הנורמה חולה.

       

      אני משער שהעובדה שיש לך אוזן קשובה לאירווזיון קצת מפריעה לך לשמוע צלילים של אנשים כמוני.

       

       

        10/4/09 13:37:

      צטט: מיא 2009-04-10 11:54:29

      צטט: guitarwoman 2009-04-10 01:18:24


      רק עכשיו...באמצע הלילה שאחרי...חזרתי מליל הסדר ונספחיו.

      נהניתי מכל רגע, בהתכנסות אינטימית של שתי משפחות, בלי לחץ.

      ותמיד תמיד מעניין אצלך. אין דברים כאלה!  (כמו שאומר הדור הצעיר) וכמובן

      יומה"ש!!!

       

       שיהיה ברור - אני ממש לא פוסלת את ההתכנסות המשפחתית ואת הביחד הנעים והכיפי. פשוט (אפשר לקרוא בפוסט של מיכל קציר, נתתי לינק למעלה), אני קודם כל רוצה להפנות את תשומת הלב לכאבים שמפעפעים מתחת לפני השטח במשפחות לא מעטות, ושנית באמת להדגיש את הריטואל הדתי הזה שפג תוקפו.

       

      וגם, כמו שאת אומרת, לכל נורמה יש את החריג שלה, והחריג מספק לנו הזדמנות לבחון מחדש, או אף בפעם הראשונה, את סולם הערכים שלנו ואת נורמות ההתנהגות - שהן הרבה פעמים אוטומטיות, והן לא צריכות להיות כאלה, כי לא תמיד יש להן הצדקה.

       

      מסכימה איתך, מיא. אני ממש מסתייגת מההליכה העיוורת בתלם, לערוך ליל סדר רק משום היותו אקסיומה שהטביעו בנו מאז ומתמיד, וכמובן "המשפחתולוגיה" המאוסה, כי חייבים. ומה זה משנה שסובלים.

      שניים מילדיי עשו את הסדר עם אביהם. שלושה סביב השולחן והם נהנו מכל רגע.

       

        10/4/09 13:26:

      פוסט מדהים ביותר, כל מילה פגז

      מכת מצרים פסח הזה וכל החגים

      וחתולים מהווים הקלה גדולה בכל ענייני הדת , החל ממצרים הקדומה ועד ימינו

        10/4/09 12:14:

      צטט: dubby133 2009-04-10 11:07:20

      בתמונה: וסילי קנדינסקי, הפוגה, 1910. האמת, אי-סדר זה להעליב את קנדינסקי 
       

      אוי,... איך הצלחתי לא לראות את זה...

      (עוד אינסידנט או שניים כאלה, ואשקול ברצינות להיכנס סופית למשבר-אמצע-החיים...)

       

       ובהזדמנות זאת...תודה, מיא, על הפוסט המצוין!!

       

       

       לא נורא, הנה קיבלת הסבר מורחב.

        10/4/09 12:14:

      צטט: ענתתת 2009-04-10 11:00:41


      האמת, אני מקנאה. כבר שנים שאני מקטרת על החובה המשפחתית הזו ואף פעם לא הצלחתי לחמוק ממנה. השנה סוף סוף אמא שלי שמתקשטת עם חבר חדש ונמרץ ושחיי הסקס שלה, לא נעים להודות, אקטיביים יותר משלי, הלכה לה לחגוג במקום אחר. כל כך שמחתי אבל אז נזכרתי שיש לי זאטוט שכבר חודש מתאמן בשירת "אחד אלהינו " כולל תנועות, יהיה מואד מאוכזב אם נוותר. אז הנה שוב אני מוצאת את עצמי כבולה לטקסים המאוסים האלה.

      יחי חג החירות.

       

      לחיי הסקס בגיל הזהב! 

       

        10/4/09 12:13:

      צטט: dubby133 2009-04-10 10:12:25


      אם יורשה לי לסטות לרגע מהנושא (כן, גם מהנושא...),

      מהו הציור שבראש הפוסט היום??

       (אני יודע שבזאת הסגרתי את העובדה שאפילו רועה-צאן באלבניה הוא סופיסטיקייטד בהשוואה אלי...אבל מה לעשות, כול פוזה ביג' יומה...)

       

      תודה מראש!..(בעצם תודה מלב...)

       

       פוּגָה היא יצירה מוסיקלית - וקנדינסקי חשב שיש קשר ישיר בין ציור למוסיקה וניסה לבטא את הסערה שבמוסיקה, את עושר הכלים - בציור. לכן ה'בלגן', עושר הצבעים, לפי התהפוכות של הפוגה. כך הוא הרגיש אותה, את היצירה. כשמסתכלים על הציור כמקשה אחת רואים אי-סדר, אבל למעשה מה שהכי בולט בו זו התנועה.

        10/4/09 12:10:

      צטט: nicolasux 2009-04-10 09:15:28


      אתן לא לבד. במשך שנים לא הייתי מגיע לסדר. אחר כך חזרתי כי הייתי צריך לתקן כמה דברים בקשרים המשפחתיים שלי, אבל השנה קבוצה קטנה מאיתנו (בני המשפחה) הצליחה להעביר החלטה חשובה על פיה לא קראנו את ההגדה, אפילו לא ערכנו סדר אלטרנטיבי עם קישקושים על חרות וחופש (קצת קשה לי לעשות זאת אחרי לפני כמה שנים מישהו מהנוכחים הקבועים, בעיקבות פיגוע, קרא קריאות "מוות לערבים" - יש גבול לציניות!!!)

       

      זהו, ונראה לי ששנה הבאה לא אשתתף בכלל. קצת דוחה לראות את עמישראל מדבר על חג החרות בעודו משעבד שני מיליון פלסטינים. כמו הציניות גם לצביעות יש גבול.

       

      אני לא רואה כאן את הבעיה הלוגית  - לנו החירות, לא להם!  לשון בחוץ

       

      אכן, מי שמרגיש וחושב, מתקשה להעביר אותה בסבבה. הרוב פשוט לא חושבים. אתה זוכר מיהו האיש שמייצג אותנו בעולם? סליחה שאני גולשת לפוליטיקה, אבל אתה התחלת. קמו על זה הפגנות מחאה? לא. עולם כמנהגו נוהג.  

       

        10/4/09 12:07:

      צטט: שמעון מאיר 2009-04-10 08:47:11

      יא וואראדי איזו קציצות !
       

       

       

       תודה ששיתפת.

        10/4/09 12:07:

      צטט: איירבוס-max 2009-04-10 06:30:21

      זה המשפט המכונן מבחינתי, מיא:

      " ואין מצב אחרי שיש לך ילדים, לא לחגוג, כי את כאילו מחבלת בחייהם."

      שבכל דור ודור מרבים לטמטמנו איתו.

       

       נכון, ומישהי הגיבה בבלוג של דבורית, שכבר 14 שנה שיש לה ילדים ואינה עושה סדר, וטרם נרשמו נזקים נפשיים כלשהם.

        10/4/09 12:06:

      צטט: arana 2009-04-10 04:02:55

       

      הדבקות בטקסים וציון תאריכים עומדת ביחס ישר לאטימות לאנשים כיצורים חיים

      משפחה זה מוות לנשמה אבל אני משער שמי שיש לו אגו ענק יכול להתרגש גם מגינונים מזוייפים שעומדים בניגוד מוחלט להתנהגות היומיומית בחיים 

      כל שנה אני מופתע מחדש ממכבש הלחצים העצום שמופעל על ידי אנשים שברור לגמרי וללא כל ספק שאין להם שום הכרות ועניין אמיתי איתי ובחיים שלי וכל יום אני מופתע מחדש שהאנשים האלה אמורים להיות משפחתי,

      אגב,בניגוד לתווית חסרת המחשבה שמדביקים כאן לכל מי שלא פועה בשורה נדמה לי שכל מי שיש לו טיפת עניין ותשוקה למשפחה אמיתית,יצירתית שמרגישה ואכפתית ועוזרת ובונה צריך להחרים את כל החגים והמועדים,

      מי שהולך לסדר הורס את מוסד המשפחה ומקלקל את הסיכוי המועט לקיומה של חברה קצת יותר נאורה.

       

       

      אוולה, כמו שוולרי חברתי אומרת.

      הטקס היחיד שבעלי ואני חגגנו ברוב פאר כשהיינו נשואים, טקס משפחתי למהדרין, היה טקס האירוויזיון, כי אני והוא היכרנו ביום שידור האירוויזיון, וכיוון שאני גם מאוד החזקתי בעבר מאירוע זה (לפני שהתמלא בלהקות מולדביות ומונטנגריות משונות), היינו מזמינים את כל אוהבינו, לחגוג עמנו את אהבתנו המשותפת על רקע צלילי הג'יפה המוזרים, עם הרבה אוכל ואלכוהול. 

      זה היה חג האהבה שלנו.

      שאר החגים מאוסים בעיניי.

      ימי הולדת אני דווקא אוהבת - כמו שהסברתי בתגובתי למעלה  לאהוד אמיר, אבל גם הם כבר בעייתיים-משהו, כי יש מצב שבעל השמחה עצמו מדוכא עקב הגיל המכה בפניו.

      ומשפחה - יש משפחות אומללות וזו צרה בפני עצמה, שהחגים כמובן מדגישים.

      מוסד המשפחה במדינה שלנו הוא עניין כבד במיוחד.

      לאחרונה התוודעתי לכמה סיפורים אומללים.

      לא אצלי, אלא אצל אחרים.

      זה קורה לי הרבה, כי אנשים מוצאים בי אוזן קשבת. 

       

        10/4/09 11:59:

      צטט: Shahar Ilan 2009-04-10 03:58:24


      גם התחמקת מהסדר וגם שופכת מלח ופלפל על הפצעים של מי שלא.

      ואחר כך את טוענתש את שלא שופכת חמתך על הגויים

      ולא עושה בקוראים שפטים.

       

       

       שחר, ברוך הבא לבלוגי הצנוע!

       

      מלח אטלנטי מובחר מפורטוגל, כן?

       

      הייתי מנצלת את ההזדמנות שנפלה לידי ואומרת משהו עוקצני על חמותי-לשעבר הגויה (באמת!), אבל לא יפה לשפוך את התינוק שנשבה עם  החרוסת שהחמיצה כביצה שהוטלה ביום שישי - או משו (אתה מבין בעניינים האלה, לא?)

        10/4/09 11:55:

      צטט: חילול הקודש 2009-04-10 01:59:51

      נראה לי שאת אדם כזה, שלא היה מסכים להצטרף לשום מועדון שהיה מוכן לקבל אותו.

       

       אני חושבת שטלפון אחד ממועדון דוגמניות-העל יבהיר לנו את התשובה לסוגייה הזאת.

        10/4/09 11:54:

      צטט: guitarwoman 2009-04-10 01:18:24


      רק עכשיו...באמצע הלילה שאחרי...חזרתי מליל הסדר ונספחיו.

      נהניתי מכל רגע, בהתכנסות אינטימית של שתי משפחות, בלי לחץ.

      ותמיד תמיד מעניין אצלך. אין דברים כאלה!  (כמו שאומר הדור הצעיר) וכמובן

      יומה"ש!!!

       

       שיהיה ברור - אני ממש לא פוסלת את ההתכנסות המשפחתית ואת הביחד הנעים והכיפי. פשוט (אפשר לקרוא בפוסט של מיכל קציר, נתתי לינק למעלה), אני קודם כל רוצה להפנות את תשומת הלב לכאבים שמפעפעים מתחת לפני השטח במשפחות לא מעטות, ושנית באמת להדגיש את הריטואל הדתי הזה שפג תוקפו.

       

      וגם, כמו שאת אומרת, לכל נורמה יש את החריג שלה, והחריג מספק לנו הזדמנות לבחון מחדש, או אף בפעם הראשונה, את סולם הערכים שלנו ואת נורמות ההתנהגות - שהן הרבה פעמים אוטומטיות, והן לא צריכות להיות כאלה, כי לא תמיד יש להן הצדקה.

       

        10/4/09 11:49:

      צטט: adi c.g 2009-04-10 00:24:43

      אמיתי וקולע.

      הגעתי ונהנתי.

       

       

       

       תודה. ניסינו להיות אמיתיות וכנות. 

        10/4/09 11:48:

      צטט: -תמר- 2009-04-09 22:48:29


      יומולדת שמח!

      השקעתי 28 ש"ח וקניתי "את", היה כבד נורא!

      אז כל מי שרוצה לקרוא מוזמן לרמת הגולן.

      (אני יודעת שתעדיפו רופא שיניים, אבל בכל זאת ניסיתי)

       

      היה כייף לקרוא  :))

       וואו, מה-זה תודה!

      ראית? חסכת רופא שיניים, וזה יותר יקר!

      ואגב ביומולדת של חברה היה לי ויכוח עם חברה אחרת אם אנשים יקנו בגללי את מגזין את והיא צחקה עליי ואמרה שאין מצב... כך שהצלת את כבודי האבוד באותה הזדמנות! 

       

        10/4/09 11:48:

      צטט: ענתתת 2009-04-10 11:00:41


      האמת, אני מקנאה. כבר שנים שאני מקטרת על החובה המשפחתית הזו ואף פעם לא הצלחתי לחמוק ממנה. השנה סוף סוף אמא שלי שמתקשטת עם חבר חדש ונמרץ ושחיי הסקס שלה, לא נעים להודות, אקטיביים יותר משלי, הלכה לה לחגוג במקום אחר. כל כך שמחתי אבל אז נזכרתי שיש לי זאטוט שכבר חודש מתאמן בשירת "אחד אלהינו " כולל תנועות, יהיה מואד מאוכזב אם נוותר. אז הנה שוב אני מוצאת את עצמי כבולה לטקסים המאוסים האלה.

      יחי חג החירות.

      1- אין חובה להשתתף. החובה אצלך בראש.

      2- קחי דוגמא מאמא שלך.

      3- ליל הסדר אינו טקס ולא מדובר בטקסים. ובטח ובטח שלא מאוסים.

      4- לא כל מה שמיא כותבת הוא נכון.

      5- הפוסט נדוש ולעוס לעייפה ובכמויות. כל שנה יש אלפי פוסטים כאלה.

      והבן שלך זה הכי חשוב. אפילו יותר חשוב מהפוסטים של מיא.

       

        10/4/09 11:46:
      מעניין אם באותו אשר מדובר.
        10/4/09 11:45:

      צטט: יגאל שתיים 2009-04-09 21:09:02

      צטט: מיא 2009-04-09 08:11:52

      צטט: יגאל שתיים 2009-04-08 23:49:23

      אני כבר בסיגריה שאחרי :-)

       

       העיקר שגמרת.

      אל תגידי שלא דאגתי גם לך בשש דקות האלה, ככתוב: "אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם" 

       

       גם כתוב - אשר יגורתי בא לי!

        10/4/09 11:44:

      צטט: ranbo3 2009-04-09 19:57:46

      צטט: מיא 2009-04-09 19:03:49

      צטט: ranbo3 2009-04-09 18:32:28

      צטט: מיא 2009-04-09 11:12:40

      צטט: ranbo3 2009-04-09 09:46:14

      כצאצא ישיר מאוד של אליהו הנביא, אני מתנצל על אי הגעתי אמש, ומבהיר כי העדרותי לא נבעה מהיותכן כופרות- פמיניסטיות- בועלות שמאלנים ושפנים בנידה, אלא אך ורק בשל התקף קצרת פתאומי .

       

      סליחות, ןתמשיכו בעבודכן הברוכה והקדושה, אנחנו מאוד מעריכות אותה כאן למעלה .

      (אולי זה למטה? מי זוכר כבר )

       

       שפן סקסי בהתקף קצרת פתאומי..... המממממ..... זה עוד לא היה לי. אפשר לנסות.

       

      איזה סקסי ,מה סקסי .

      ניסת פעם לכרוך חרוסת עם מרור וסבתא תוך כדי נזלת ושיעולים של 170 דציבל היחידה ?

      סקסי כמו הגבות של יצחק שמיר .

       הסבתא היתה כבר פרוסה?

       

       

      ראית איך הסטתי את הנושא באלגנטיות ?

       

       

      לגמרי

       

        10/4/09 11:07:

      בתמונה: וסילי קנדינסקי, הפוגה, 1910. האמת, אי-סדר זה להעליב את קנדינסקי 
       

      אוי,... איך הצלחתי לא לראות את זה...

      (עוד אינסידנט או שניים כאלה, ואשקול ברצינות להיכנס סופית למשבר-אמצע-החיים...)

       

       ובהזדמנות זאת...תודה, מיא, על הפוסט המצוין!!

       

        10/4/09 11:00:


      האמת, אני מקנאה. כבר שנים שאני מקטרת על החובה המשפחתית הזו ואף פעם לא הצלחתי לחמוק ממנה. השנה סוף סוף אמא שלי שמתקשטת עם חבר חדש ונמרץ ושחיי הסקס שלה, לא נעים להודות, אקטיביים יותר משלי, הלכה לה לחגוג במקום אחר. כל כך שמחתי אבל אז נזכרתי שיש לי זאטוט שכבר חודש מתאמן בשירת "אחד אלהינו " כולל תנועות, יהיה מואד מאוכזב אם נוותר. אז הנה שוב אני מוצאת את עצמי כבולה לטקסים המאוסים האלה.

      יחי חג החירות.

        10/4/09 10:12:


      אם יורשה לי לסטות לרגע מהנושא (כן, גם מהנושא...),

      מהו הציור שבראש הפוסט היום??

       (אני יודע שבזאת הסגרתי את העובדה שאפילו רועה-צאן באלבניה הוא סופיסטיקייטד בהשוואה אלי...אבל מה לעשות, כול פוזה ביג' יומה...)

       

      תודה מראש!..(בעצם תודה מלב...)

        10/4/09 09:31:

      צטט: nicolasux 2009-04-10 09:15:28

      ........זהו, ונראה לי ששנה הבאה לא אשתתף בכלל. קצת דוחה לראות את עמישראל מדבר על חג החרות בעודו משעבד שני מיליון פלסטינים. כמו הציניות גם לצביעות יש גבול.

      צודק. אין לך סיבה לחגוג כי אתה עדיין עבד !

      הפלסטינים משועבדים ?

      זה אתה המשועבד.

      אתה המשועבד, כאן בארצך, על ידי שני מליון פלסטינים שמונעים ממך את היציאה מעבדות לחרות, ואת היציאה לחופש.

        10/4/09 09:24:

      צטט: אלת האש 2009-04-09 10:28:00

      צטט: יגאל שתיים 2009-04-08 23:49:23

      אני כבר בסיגריה שאחרי :-)

       

      כפרה, חשבתי שהפסקת לעשן...

      אכן הפסקתי, ולא בפעם הראשונה :-)

       

        10/4/09 09:15:


      אתן לא לבד. במשך שנים לא הייתי מגיע לסדר. אחר כך חזרתי כי הייתי צריך לתקן כמה דברים בקשרים המשפחתיים שלי, אבל השנה קבוצה קטנה מאיתנו (בני המשפחה) הצליחה להעביר החלטה חשובה על פיה לא קראנו את ההגדה, אפילו לא ערכנו סדר אלטרנטיבי עם קישקושים על חרות וחופש (קצת קשה לי לעשות זאת אחרי לפני כמה שנים מישהו מהנוכחים הקבועים, בעיקבות פיגוע, קרא קריאות "מוות לערבים" - יש גבול לציניות!!!)

       

      זהו, ונראה לי ששנה הבאה לא אשתתף בכלל. קצת דוחה לראות את עמישראל מדבר על חג החרות בעודו משעבד שני מיליון פלסטינים. כמו הציניות גם לצביעות יש גבול.

        10/4/09 08:47:

      יא וואראדי איזו קציצות !
       

       

        10/4/09 06:30:

      זה המשפט המכונן מבחינתי, מיא:

      " ואין מצב אחרי שיש לך ילדים, לא לחגוג, כי את כאילו מחבלת בחייהם."

      שבכל דור ודור מרבים לטמטמנו איתו.

        10/4/09 04:02:

       

      הדבקות בטקסים וציון תאריכים עומדת ביחס ישר לאטימות לאנשים כיצורים חיים

      משפחה זה מוות לנשמה אבל אני משער שמי שיש לו אגו ענק יכול להתרגש גם מגינונים מזוייפים שעומדים בניגוד מוחלט להתנהגות היומיומית בחיים 

      כל שנה אני מופתע מחדש ממכבש הלחצים העצום שמופעל על ידי אנשים שברור לגמרי וללא כל ספק שאין להם שום הכרות ועניין אמיתי איתי ובחיים שלי וכל יום אני מופתע מחדש שהאנשים האלה אמורים להיות משפחתי,

      אגב,בניגוד לתווית חסרת המחשבה שמדביקים כאן לכל מי שלא פועה בשורה נדמה לי שכל מי שיש לו טיפת עניין ותשוקה למשפחה אמיתית,יצירתית שמרגישה ואכפתית ועוזרת ובונה צריך להחרים את כל החגים והמועדים,

      מי שהולך לסדר הורס את מוסד המשפחה ומקלקל את הסיכוי המועט לקיומה של חברה קצת יותר נאורה.

       

        10/4/09 03:58:


      גם התחמקת מהסדר וגם שופכת מלח ופלפל על הפצעים של מי שלא.

      ואחר כך את טוענתש את שלא שופכת חמתך על הגויים

      ולא עושה בקוראים שפטים.

       

        10/4/09 01:59:

      נראה לי שאת אדם כזה, שלא היה מסכים להצטרף לשום מועדון שהיה מוכן לקבל אותו.

        10/4/09 01:18:


      רק עכשיו...באמצע הלילה שאחרי...חזרתי מליל הסדר ונספחיו.

      נהניתי מכל רגע, בהתכנסות אינטימית של שתי משפחות, בלי לחץ.

      ותמיד תמיד מעניין אצלך. אין דברים כאלה!  (כמו שאומר הדור הצעיר) וכמובן

      יומה"ש!!!

       

        10/4/09 00:24:

      אמיתי וקולע.

      הגעתי ונהנתי.

       

       

        9/4/09 22:48:


      יומולדת שמח!

      השקעתי 28 ש"ח וקניתי "את", היה כבד נורא!

      אז כל מי שרוצה לקרוא מוזמן לרמת הגולן.

      (אני יודעת שתעדיפו רופא שיניים, אבל בכל זאת ניסיתי)

       

      היה כייף לקרוא  :))

        9/4/09 22:22:

      צטט: ננטטעע 2009-04-09 18:47:56

      יותר עדיף מארוע משפחתולוגי.

       בהחלט

       

        9/4/09 21:09:

      צטט: מיא 2009-04-09 08:11:52

      צטט: יגאל שתיים 2009-04-08 23:49:23

      אני כבר בסיגריה שאחרי :-)

       

       העיקר שגמרת.

      אל תגידי שלא דאגתי גם לך בשש דקות האלה, ככתוב: "אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם" 

        9/4/09 19:57:

      צטט: מיא 2009-04-09 19:03:49

      צטט: ranbo3 2009-04-09 18:32:28

      צטט: מיא 2009-04-09 11:12:40

      צטט: ranbo3 2009-04-09 09:46:14

      כצאצא ישיר מאוד של אליהו הנביא, אני מתנצל על אי הגעתי אמש, ומבהיר כי העדרותי לא נבעה מהיותכן כופרות- פמיניסטיות- בועלות שמאלנים ושפנים בנידה, אלא אך ורק בשל התקף קצרת פתאומי .

       

      סליחות, ןתמשיכו בעבודכן הברוכה והקדושה, אנחנו מאוד מעריכות אותה כאן למעלה .

      (אולי זה למטה? מי זוכר כבר )

       

       שפן סקסי בהתקף קצרת פתאומי..... המממממ..... זה עוד לא היה לי. אפשר לנסות.

       

      איזה סקסי ,מה סקסי .

      ניסת פעם לכרוך חרוסת עם מרור וסבתא תוך כדי נזלת ושיעולים של 170 דציבל היחידה ?

      סקסי כמו הגבות של יצחק שמיר .

       הסבתא היתה כבר פרוסה?

       

       

      ראית איך הסטתי את הנושא באלגנטיות ?

       

       

        9/4/09 19:03:

      צטט: ranbo3 2009-04-09 18:32:28

      צטט: מיא 2009-04-09 11:12:40

      צטט: ranbo3 2009-04-09 09:46:14

      כצאצא ישיר מאוד של אליהו הנביא, אני מתנצל על אי הגעתי אמש, ומבהיר כי העדרותי לא נבעה מהיותכן כופרות- פמיניסטיות- בועלות שמאלנים ושפנים בנידה, אלא אך ורק בשל התקף קצרת פתאומי .

       

      סליחות, ןתמשיכו בעבודכן הברוכה והקדושה, אנחנו מאוד מעריכות אותה כאן למעלה .

      (אולי זה למטה? מי זוכר כבר )

       

       שפן סקסי בהתקף קצרת פתאומי..... המממממ..... זה עוד לא היה לי. אפשר לנסות.

       

      איזה סקסי ,מה סקסי .

      ניסת פעם לכרוך חרוסת עם מרור וסבתא תוך כדי נזלת ושיעולים של 170 דציבל היחידה ?

      סקסי כמו הגבות של יצחק שמיר .

       הסבתא היתה כבר פרוסה?

       

        9/4/09 18:47:
      יותר עדיף מארוע משפחתולוגי.
        9/4/09 18:32:

      צטט: מיא 2009-04-09 11:12:40

      צטט: ranbo3 2009-04-09 09:46:14

      כצאצא ישיר מאוד של אליהו הנביא, אני מתנצל על אי הגעתי אמש, ומבהיר כי העדרותי לא נבעה מהיותכן כופרות- פמיניסטיות- בועלות שמאלנים ושפנים בנידה, אלא אך ורק בשל התקף קצרת פתאומי .

       

      סליחות, ןתמשיכו בעבודכן הברוכה והקדושה, אנחנו מאוד מעריכות אותה כאן למעלה .

      (אולי זה למטה? מי זוכר כבר )

       

       שפן סקסי בהתקף קצרת פתאומי..... המממממ..... זה עוד לא היה לי. אפשר לנסות.

       

      איזה סקסי ,מה סקסי .

      ניסת פעם לכרוך חרוסת עם מרור וסבתא תוך כדי נזלת ושיעולים של 170 דציבל היחידה ?

      סקסי כמו הגבות של יצחק שמיר .

        9/4/09 18:28:

      צטט: jackyp 2009-04-09 16:05:49


      נשארתי עם התמונה שלך בראש מקפצת שמונה פעמים על רגל אחת עם תרנגולת מעל הראש...חיוך

       

       

       אמנם דימוי ארוטי, אך אין סיכוי שאעולל זוועות כאלה לחיה מסכנה...

        9/4/09 18:27:

      צטט: מר רשתות 2009-04-09 14:54:46

      מצד שני, מחקר אפידמיולוגי הראה שאנשים הנוטים למות "משהים" את מותם עד לאחר החגים ומפגשי משפחה בימי הולדת.

      היות והגעתי  לשלב חיים שאני יכול לבחור האם לחגוג, עם מי לחגוג, ובאיזו ארץ לחגוג, אני מודע לחסרונות והיתרונות של הסדר.

      כשהייתי חייל תמיד ביקשתי לעבוד משמרות לילה בליל הסדר, רק כדי לא להחשף לפוליטיקה של המשפחה.

      אבל כיום אני יותר מחובר למשמעות המקורית : לחימה נגד עבודה זרה, עגל הזהב, תוכניות ריאליטי והשוק.  

       

       זה לא אירוני שהיום עגל הזהב וסיר הבשר רוקדים טנגו ככוכבי התרבות הבלעדיים של החברה שלנו, ואנחנו עדיין מקדשים את הסדר?

        9/4/09 18:25:

      צטט: בדלי 2009-04-09 13:00:17


      אולי ייכנס מישהו

       

      שיתוף פעולה משובח, כן יירבו

       

       

       

       אצל אהוד אמיר נכנס....

        9/4/09 18:24:

      צטט: אלת האש 2009-04-09 12:04:36

      צטט: מיא 2009-04-09 11:11:16

      צטט: חיה* 2009-04-09 09:07:03


      אני רוצה בכל זאת לאחל מזל טוב ליום הולדת. ללדת בערב הפסח זה אחלה תירוץ לבטל את הסדר.

      את רואה, עוד מהבטן החלטת לא להשתתף.

      אז מזל טוב והרבה טוב ואני מתכננת להגיע מוקדם יותר לטיפול שיניים שלי כדי לקרוא את הכתבות שלך ב"את"!

       

       תודה רבה מאוד - ואם הועלתי גם לבריאות שינייך, מה טוב!

      ואני אקדים את ביקורי לרופא נשים כדי לקרוא את הכתבות.

       

       

       

      תזמני בבקשה תור לקראת יום העצמאות!

        9/4/09 18:22:

      יומולדת זה לא חרא נושא, זה אחלה נושא אהוד. ואם אתה דווקא כאן אני חייבת להוסיף עוד משהו של אמי אמאממת. 

       

      יומולדת זה לא היום שבו הזדקנת בשנה, כי כל השנה מזדקנים, לא רק ביום הזה, אז אין מה להיבהל מהמספר. יומולדת לפיכך זה לא איזה פאקינג מונה שנים.

       

      יומולדת זה היום שבו חוגגים לך כל האנשים שמברכים את היום שבו נולדת, כי אילולא כן היה חסר משהו בעולמם. כל האנשים שאוהבים אותך, שאתה חביב עליהם, שאתה מוסיף איזשהו משהו לחייהם.

       

      לכן למספר אין משמעות וזה יכול להיות יומולדת 14 ויומולדת 74. זה עצם ציון יום הולדתך.

       

      ואני, עם כל חוסר צניעותי, מרגישה שיש כמה וכמה אנשים שממש שמחים שנולדתי ושאני בחייהם, או שעברתי בחייהם. שלא לדבר על זה ששמחה מרובה אופפת אותי על עצם העובדה שנולדתי ושאני חיה, למרות מחשבות לא מעטות שהיו לי בכל מיני שלבים בחיי, שממש לא בא לי על החיים האלה. 

       

      ויומולדת שמח לך, נשמה, ותודה שאתה בחיי!

        9/4/09 16:40:

      צטט: מיא 2009-04-09 08:06:51

      צטט: *עדינה* 2009-04-08 23:33:12


      מיא,

      מזל טוב ליומולדת !!!

      נשיקה

       תודהההההה!

      אבל האמת שאני מציינת לפי התאריך הלועזי, ה-13 באפריל, וגם לא ממש חוגגת. כי במסגרת תיעובי חגים וחגיגות נמאס לי גם מהאישיו הזה של יומולדת (אוף, על כל דבר יש לך דעה? כן!) אין לי כוח לכל הטררם, וזה לא מפני איזה בעת-הזדקנות, אדרבא, אני מאוד גאה שגדלתי בשנה - כי בשנה הזאת קרה לי בערך כל הטוב שיכול לקרות לבנאדם. פשוט אני נורא עסוקה כי ב'את' הזמינו ממני כתבה-פיצוץ לגיליון יום העצמאות (היכונו היכונו) ואני שוקדת עליה ועל הצילומים, ויש לי גם העבודה שלי, ועוד כהנה עיסוקים רומנטיים, ובני הבכור שיחיה חייב ללמוד החופש לקראת בגרויות, וחוץ מזה כבר חגגתי וציינתי את יומולדתי בכתבה הקודמת, כך שמספיק זה מספיק. 

       

      ושוב תודה, לך ולמברכים שעוד יבואו! 

       

       אני נולדתי בליל הסדר לפני 38 שנים. אמא שלי היתה בבית חולים ולכן החמיצה את הסדר. איזה כיף לה. אני בטוח שלידה זה אחלה לעומת ליל הסדר, וגם נמשך פחות זמן.

      כל 19 שנה הלוח העברי והלועזי מתמזגים. כך שהיום אני בן 38, גם לפי העברי ימ"ש וגם לפי הלועזי (9 באפריל - מיא, אנחנו כמעט תאומים), לוח ימ"ש גם כן. יומולדת. חרא נושא. נחליף נושא.

       

        9/4/09 16:05:


      נשארתי עם התמונה שלך בראש מקפצת שמונה פעמים על רגל אחת עם תרנגולת מעל הראש...חיוך

       

        9/4/09 14:54:

      מצד שני, מחקר אפידמיולוגי הראה שאנשים הנוטים למות "משהים" את מותם עד לאחר החגים ומפגשי משפחה בימי הולדת.

      היות והגעתי  לשלב חיים שאני יכול לבחור האם לחגוג, עם מי לחגוג, ובאיזו ארץ לחגוג, אני מודע לחסרונות והיתרונות של הסדר.

      כשהייתי חייל תמיד ביקשתי לעבוד משמרות לילה בליל הסדר, רק כדי לא להחשף לפוליטיקה של המשפחה.

      אבל כיום אני יותר מחובר למשמעות המקורית : לחימה נגד עבודה זרה, עגל הזהב, תוכניות ריאליטי והשוק.  

        9/4/09 14:31:

      צטט: יוקה 2009-04-09 11:13:22

      צטט: מיא 2009-04-09 08:22:14

      צטט: ord 2009-04-09 03:10:35

      טוב, יש פה אסופה די מרשימה של פורקי עול וסדר

      שאני שמחה להמנות עליה

      הפעם, הצהרתי בקול רם שלא עושה סדר ויהי מה

      ונחשו מה, השמים לא נפלו , לא היתה רעידת אדמה (אופססס בעצם היתה אבל באיטליה אז זה לא נחשב)

      חגגתי עם חברה טובה- עם "מצות" מבראסרי כבד קצוץ באדיבות חינאווי הידועים בהקפדתם על כשרות

      ועוד מיני מאכלים שהקשר בינם לבין הסדר היה בצורת סידורם על השולחן.

      כמה תובנות- אני עושה יופי של עיטורי שושנים בקליפות עגבניות

      היין מאוד משביע

      ואני קצת שיכורה

      אביב שמח קומרדס:) 

       

       פששששששש

      כל הכבוד נשמה.

      אני מעניקה לך את אות לגיון הכבוד של מסדר אבירות האי-סדר! 

       

      המממ... אני החברה!

      ואומנם לא עשיתי עיטורים, אבל שתיתי רבות מהיין, אני יכולה לקבל גם?

       

       בובה פעם הבאה דיר באלק את מגלחת תרגליים

      שנה הבאה נלך על פורום רחב יותר וחבית יין- את חושבת שיספיק:))) 

       

        9/4/09 13:00:


      אולי ייכנס מישהו

       

      שיתוף פעולה משובח, כן יירבו

       

       

        9/4/09 12:04:

      צטט: מיא 2009-04-09 11:11:16

      צטט: חיה* 2009-04-09 09:07:03


      אני רוצה בכל זאת לאחל מזל טוב ליום הולדת. ללדת בערב הפסח זה אחלה תירוץ לבטל את הסדר.

      את רואה, עוד מהבטן החלטת לא להשתתף.

      אז מזל טוב והרבה טוב ואני מתכננת להגיע מוקדם יותר לטיפול שיניים שלי כדי לקרוא את הכתבות שלך ב"את"!

       

       תודה רבה מאוד - ואם הועלתי גם לבריאות שינייך, מה טוב!

      ואני אקדים את ביקורי לרופא נשים כדי לקרוא את הכתבות.

       

       

        9/4/09 11:19:

      צטט: james woods 2009-04-09 11:16:06


      אם כך, מה הסיכוי שבשבועות תלבשי לבן?...

       

       עם כישורי הכביסה שלי - אפס. 

        9/4/09 11:18:

      צטט: יוקה 2009-04-09 11:13:22

      צטט: מיא 2009-04-09 08:22:14

      צטט: ord 2009-04-09 03:10:35

      טוב, יש פה אסופה די מרשימה של פורקי עול וסדר

      שאני שמחה להמנות עליה

      הפעם, הצהרתי בקול רם שלא עושה סדר ויהי מה

      ונחשו מה, השמים לא נפלו , לא היתה רעידת אדמה (אופססס בעצם היתה אבל באיטליה אז זה לא נחשב)

      חגגתי עם חברה טובה- עם "מצות" מבראסרי כבד קצוץ באדיבות חינאווי הידועים בהקפדתם על כשרות

      ועוד מיני מאכלים שהקשר בינם לבין הסדר היה בצורת סידורם על השולחן.

      כמה תובנות- אני עושה יופי של עיטורי שושנים בקליפות עגבניות

      היין מאוד משביע

      ואני קצת שיכורה

      אביב שמח קומרדס:) 

       

       פששששששש

      כל הכבוד נשמה.

      אני מעניקה לך את אות לגיון הכבוד של מסדר אבירות האי-סדר! 

       

      המממ... אני החברה!

      ואומנם לא עשיתי עיטורים, אבל שתיתי רבות מהיין, אני יכולה לקבל גם?

       

       

       כן. בזאת אני מעבירה את החרב מעל ראשך היוקרתי ומעטרת אותך באות ליגיון הכבוד של מסדר אבירות האי-סדר, ומוסיפה לשתיכן את מדליית גיזת הזהב של פורקות העול!

        9/4/09 11:16:

      אם כך, מה הסיכוי שבשבועות תלבשי לבן?...
        9/4/09 11:15:

      צטט: אלת האש 2009-04-09 10:42:50

      אז ירדתי על ארבע...... אין כמו תנוחה מסיונרית לערב הסדר.....

       

       

       

       

      מצחיקה אחת, סדר מיסיונרי גם אני מוכנה! נשיקה 

       

        9/4/09 11:13:

      צטט: אירה ג 2009-04-09 10:29:30

      ובאיחור קל, עקב היות מוחי עסוק בפירוק מיליוני קלוריות מאבות מזון שונים - מזל טוב!

      כנראה שליל הסדר מייצר בכל זאת גם דברים טובים.

       

      עיכול מהנה, קסומה שאת!

      ותודות! 

        9/4/09 11:13:

      צטט: מיא 2009-04-09 08:22:14

      צטט: ord 2009-04-09 03:10:35

      טוב, יש פה אסופה די מרשימה של פורקי עול וסדר

      שאני שמחה להמנות עליה

      הפעם, הצהרתי בקול רם שלא עושה סדר ויהי מה

      ונחשו מה, השמים לא נפלו , לא היתה רעידת אדמה (אופססס בעצם היתה אבל באיטליה אז זה לא נחשב)

      חגגתי עם חברה טובה- עם "מצות" מבראסרי כבד קצוץ באדיבות חינאווי הידועים בהקפדתם על כשרות

      ועוד מיני מאכלים שהקשר בינם לבין הסדר היה בצורת סידורם על השולחן.

      כמה תובנות- אני עושה יופי של עיטורי שושנים בקליפות עגבניות

      היין מאוד משביע

      ואני קצת שיכורה

      אביב שמח קומרדס:) 

       

       פששששששש

      כל הכבוד נשמה.

      אני מעניקה לך את אות לגיון הכבוד של מסדר אבירות האי-סדר! 

       

      המממ... אני החברה!

      ואומנם לא עשיתי עיטורים, אבל שתיתי רבות מהיין, אני יכולה לקבל גם?

       

        9/4/09 11:12:

      צטט: ranbo3 2009-04-09 09:46:14

      כצאצא ישיר מאוד של אליהו הנביא, אני מתנצל על אי הגעתי אמש, ומבהיר כי העדרותי לא נבעה מהיותכן כופרות- פמיניסטיות- בועלות שמאלנים ושפנים בנידה, אלא אך ורק בשל התקף קצרת פתאומי .

       

      סליחות, ןתמשיכו בעבודכן הברוכה והקדושה, אנחנו מאוד מעריכות אותה כאן למעלה .

      (אולי זה למטה? מי זוכר כבר )

       

       שפן סקסי בהתקף קצרת פתאומי..... המממממ..... זה עוד לא היה לי. אפשר לנסות.

        9/4/09 11:11:

      צטט: חיה* 2009-04-09 09:07:03


      אני רוצה בכל זאת לאחל מזל טוב ליום הולדת. ללדת בערב הפסח זה אחלה תירוץ לבטל את הסדר.

      את רואה, עוד מהבטן החלטת לא להשתתף.

      אז מזל טוב והרבה טוב ואני מתכננת להגיע מוקדם יותר לטיפול שיניים שלי כדי לקרוא את הכתבות שלך ב"את"!

       

       תודה רבה מאוד - ואם הועלתי גם לבריאות שינייך, מה טוב!

        9/4/09 10:42:


      מיא, גם אני רוצה להתחנף אליך קצת...אפשר?

       

       

      טוב אז ככה, היה מאוד נחמד אתמול, כנגד כל הסיכויים, אסף שבדרך כלל אוהב ארועים כאלה, תפס פיקוד באחת המיטות התכסה בשמיכה וראה סרט, הועיל בטובו לקום רק כשהגיע זמן חיפוש האפיקומן.

      את האפיקומן מצאה לו אמא שלו, כמובן.

      היה אוכל טעים עד מאוד, למרות שהאנשים נחנקו כבר בפתיחה. ככה בכל שנה, ובכל שנה יש מלאי אוכל שאפשר להאכיל בו גדוד חיילים מורעבים.

      החברה הייתה נעימה, אני כמובן שצחקתי המון אחרי שלוש כוסות יין משובח.

      דלגנו על קטעים משעממים באגדה, שרנו רק את השירים הכיפיים, הילדים היותר גדולים רצו לקרוא את החלקים היותר מעניניים.

      כשהגיעו לכושיות אני הייתי התם, מואה...כנראה בגלל שלתם יש את השורה הכי קצרה.

       

      באיזה שלב בעלת הבית צעקה שאין לה מקום במקרר, אז ירדתי על ארבע בפעם הראשונה שלא למטרות סקס, הוצאתי הכל מהמקרר עשיתי שם סדר וניקיון, כולם נבהלו נורא שהתחלתי לנחור מרוב צחוק היסטרי ואמיתי כשגילתי שיש לה במקרר מוצרי חלב עם תאריך פג תוקף מאי 2008. ומלפפונים משנת 2002.

      כמובן שבסוף הסדר המופתי לא רק שהכל נכנס גם היה  מקום להכניס חזיר כשר.

       

      כמו שאת מבינה, אפשר לעשות סדר על השולחן, על ארבע, במקרר, העיקר לא להיצמד למסורת. אין כמו תנוחה מסיונרית לערב הסדר.

       

       

       

        9/4/09 10:29:

      ובאיחור קל, עקב היות מוחי עסוק בפירוק מיליוני קלוריות מאבות מזון שונים - מזל טוב!

      כנראה שליל הסדר מייצר בכל זאת גם דברים טובים.

        9/4/09 10:28:

      צטט: יגאל שתיים 2009-04-08 23:49:23

      אני כבר בסיגריה שאחרי :-)

       

      כפרה, חשבתי שהפסקת לעשן...

        9/4/09 09:46:

      כצאצא ישיר מאוד של אליהו הנביא, אני מתנצל על אי הגעתי אמש, ומבהיר כי העדרותי לא נבעה מהיותכן כופרות- פמיניסטיות- בועלות שמאלנים ושפנים בנידה, אלא אך ורק בשל התקף קצרת פתאומי .

       

      סליחות, ןתמשיכו בעבודכן הברוכה והקדושה, אנחנו מאוד מעריכות אותה כאן למעלה .

      (אולי זה למטה? מי זוכר כבר )

        9/4/09 09:07:


      אני רוצה בכל זאת לאחל מזל טוב ליום הולדת. ללדת בערב הפסח זה אחלה תירוץ לבטל את הסדר.

      את רואה, עוד מהבטן החלטת לא להשתתף.

      אז מזל טוב והרבה טוב ואני מתכננת להגיע מוקדם יותר לטיפול שיניים שלי כדי לקרוא את הכתבות שלך ב"את"!

        9/4/09 08:24:

      צטט: geeee 2009-04-09 03:34:36

      ואני נהניתי לי בסדר, כמו תמיד, ועם המשפחה, כמו תמיד

      ועכשיו אני מפוצצת מהאוכל הנפלא, וגם את זה אני אוהבת :)

      ובשנים שלא בא לי פשוט היה לא והתענגתי לבד.. למה לעשות ענין מכל דבר?

       

      חיבוקים

       

       אני שמחה בשבילך - באמת - וכבר ציינתי שהסדר במשפחתי הוא אירוע נחמד ואפילו כיפי.

      העניין הוא שהסדר, במהותו, הוא אירוע בעייתי לדעתי, ועל כך כתבתי.

      ולמה לעשות עניין מכל דבר? כי אני טיפוס קשה ועצבני! זה למה! 

        9/4/09 08:22:

      צטט: ord 2009-04-09 03:10:35

      טוב, יש פה אסופה די מרשימה של פורקי עול וסדר

      שאני שמחה להמנות עליה

      הפעם, הצהרתי בקול רם שלא עושה סדר ויהי מה

      ונחשו מה, השמים לא נפלו , לא היתה רעידת אדמה (אופססס בעצם היתה אבל באיטליה אז זה לא נחשב)

      חגגתי עם חברה טובה- עם "מצות" מבראסרי כבד קצוץ באדיבות חינאווי הידועים בהקפדתם על כשרות

      ועוד מיני מאכלים שהקשר בינם לבין הסדר היה בצורת סידורם על השולחן.

      כמה תובנות- אני עושה יופי של עיטורי שושנים בקליפות עגבניות

      היין מאוד משביע

      ואני קצת שיכורה

      אביב שמח קומרדס:) 

       

       פששששששש

      כל הכבוד נשמה.

      אני מעניקה לך את אות לגיון הכבוד של מסדר אבירות האי-סדר! 

       

        9/4/09 08:20:

      צטט: מירב שביט 2009-04-09 03:04:40


      חוויה עצובה ליל סדר. אני אוהבת בפסח רק את האוירה, את הנקיון, את זה שאנשים נלחצים משטויות ואת החופש...שיש.

      הסדר עצמו, כמו יום כיפור...לא מבינה, למה אם אני נוסעת בשבת שאני אצום, ולמה לקרוא  בליל הסדר את ההגדה שאני באמת לא מבינה את מוסר ההשכל שלה פרט שאנחנו עדיין עבדים של הרבה גורמים....ואחד אלוהנו.

       

      מחשבות הכפירה שלי בליל סדר תמיד היו, אני שמחה לראות שאפשר אחרת.

      השנה אפילו יותר.

      נזכרתי בשורה:

      We're lost in this masquerade

       

       

       

      הניקיון? הניקיון????? 

       דעי לך שיש נשים דתיות שבא להן להתאבד בגלל הניקיון הכפייתי הזה. אלה שכורעות תחת העומס ברגיל, ועוד עם הניקיון לפסח פשוט נגמרות.

      וחוץ מזה, לגמרי נכון, כל שנה מחשבות הכפירה האלה מתגברות ומתגברות. ורק בעיתונים הגדולים ממשיכים לשחק את המשחק עם עיתוני החג כאילו כלום לא השתנה.

      (דרך אגב, בגלל שהייתי במלון יצא לי לרפרף על עיתוני החג ולדעתי הם שווים לתחת). 

        9/4/09 08:16:

      צטט: הכלZמני 2009-04-09 02:45:02

      אתן שתי נבלות אתן. בורחת החוצה מה'סדר', מתקשרת כדי לקבל ממכן תמיכה נפשית (דחופה!) ואין לכן זמן לתת מאחר ואתן מתפננות. באיזו זכות 'תן מתפננות בזמן שכולנו סובלים? שנה הבאה קאונט מי אין.

       

       או.קיי. בשנה הבאה הקץ לסבל!

        9/4/09 08:16:

      צטט: שוב מטיילת 2009-04-09 02:32:29


      תחגגו אחיות יקרות

      נשמע שאתן ממש עושות חיים..

       

       כן. הגרנולה ממש עלתה לנו לראש....

        9/4/09 08:14:

      צטט: אירה ג 2009-04-09 02:31:04

      גם להיות רווקה עם ילד וגם לא לעשות סדר?

      כמה אני יכולה לבעוט במימסד?

       

       כמה שיותר, יותר טוב! חיוך

        9/4/09 08:13:

      צטט: phoebe 2009-04-09 00:04:35


      ורק אני ישנתי ישנתי ישנתי :)


      -לארוחת ערב היה טוסט. חמץ!  איזו מילה מיותרת. כל השנה זנוחה לה בקרן זווית ועם בוא האביב כולם מנערים מעליה את האבק. בריא זה לא יכול להיות, במיוחד למי שסובל מאלרגיות-

       

       חמץ, כמו חילוני, או טרף, אלה המילים שהדוסים המציאו לכל מה שנורמלי ותקין.

        9/4/09 08:12:

      צטט: מיכל* 2009-04-08 23:53:33

      צטט: *עדינה* 2009-04-08 23:33:12


      מיא,

      מזל טוב ליומולדת !!!

      נשיקה

       

       

      וואללה צודקת!

      מתי יומולדת?

       

      ראי תשובה קודמת. השנה בלי טררם....  

       

        9/4/09 08:11:

      צטט: יגאל שתיים 2009-04-08 23:49:23

      אני כבר בסיגריה שאחרי :-)

       

       העיקר שגמרת.

        9/4/09 08:11:

      צטט: רות.מ 2009-04-08 23:46:05

      אתן נשים רעות

      כן גם את וגם הדבורה

       

      למה ?

      כי נתתם לי להחנק עם ארוחה מלאה מלווה טקסט ארמי 

       פתחי יומן ורישמי

      שנה הבאה אני באה

       

       

       

       הנה, גם אהוד אמיר הציע - סעודת אי-סדר לכולם. נראה ערוץ E - מצעד הבלונדיניות השוות של הוליווד, או משו כזה, ונאכל חסה ולחם צימוקים ואגוזים עבודת יד מהבולאנז'רי שעל ידי, עם טחינה גולמית והרבה חסה. נשתה שמפניה עם מיצתפוזים ונשיר באיטלקית עילגת.

        9/4/09 08:07:

      צטט: דליה מ. 2009-04-08 23:39:33

      צריך לבטל את הסדר ולא רק שלא יהיו

      תורים לאוכל ואנשים עם החבילות הללו.

      המראות בתקשורת והידיעות על המצב נעשות

      קשות שמגיע ליל הסדר ואז צצות מאות

      אלפי עמותות.

      מעניין מה הם עושים אחרי החגים?

      כל המנכ"לים של העמותות.

      מה עם כל הילדים בסיכון? נתנו להם

      לגנוב אפיקומן? האם זה הפתרון?

      עברנו את פרעה נעבור גם את זה כנראה.

       

       

       

      נכון, זה באמת עצוב, ההתגייסות לקראת הסדר. ומה אחר כך? 

       

        9/4/09 08:06:

      צטט: *עדינה* 2009-04-08 23:33:12


      מיא,

      מזל טוב ליומולדת !!!

      נשיקה

       תודהההההה!

      אבל האמת שאני מציינת לפי התאריך הלועזי, ה-13 באפריל, וגם לא ממש חוגגת. כי במסגרת תיעובי חגים וחגיגות נמאס לי גם מהאישיו הזה של יומולדת (אוף, על כל דבר יש לך דעה? כן!) אין לי כוח לכל הטררם, וזה לא מפני איזה בעת-הזדקנות, אדרבא, אני מאוד גאה שגדלתי בשנה - כי בשנה הזאת קרה לי בערך כל הטוב שיכול לקרות לבנאדם. פשוט אני נורא עסוקה כי ב'את' הזמינו ממני כתבה-פיצוץ לגיליון יום העצמאות (היכונו היכונו) ואני שוקדת עליה ועל הצילומים, ויש לי גם העבודה שלי, ועוד כהנה עיסוקים רומנטיים, ובני הבכור שיחיה חייב ללמוד החופש לקראת בגרויות, וחוץ מזה כבר חגגתי וציינתי את יומולדתי בכתבה הקודמת, כך שמספיק זה מספיק. 

       

      ושוב תודה, לך ולמברכים שעוד יבואו! 

       

        9/4/09 03:34:

      ואני נהניתי לי בסדר, כמו תמיד, ועם המשפחה, כמו תמיד

      ועכשיו אני מפוצצת מהאוכל הנפלא, וגם את זה אני אוהבת :)

      ובשנים שלא בא לי פשוט היה לא והתענגתי לבד.. למה לעשות ענין מכל דבר?

       

      חיבוקים

        9/4/09 03:10:

      טוב, יש פה אסופה די מרשימה של פורקי עול וסדר

      שאני שמחה להמנות עליה

      הפעם, הצהרתי בקול רם שלא עושה סדר ויהי מה

      ונחשו מה, השמים לא נפלו , לא היתה רעידת אדמה (אופססס בעצם היתה אבל באיטליה אז זה לא נחשב)

      חגגתי עם חברה טובה- עם "מצות" מבראסרי כבד קצוץ באדיבות חינאווי הידועים בהקפדתם על כשרות

      ועוד מיני מאכלים שהקשר בינם לבין הסדר היה בצורת סידורם על השולחן.

      כמה תובנות- אני עושה יופי של עיטורי שושנים בקליפות עגבניות

      היין מאוד משביע

      ואני קצת שיכורה

      אביב שמח קומרדס:) 

       

        9/4/09 03:04:


      חוויה עצובה ליל סדר. אני אוהבת בפסח רק את האוירה, את הנקיון, את זה שאנשים נלחצים משטויות ואת החופש...שיש.

      הסדר עצמו, כמו יום כיפור...לא מבינה, למה אם אני נוסעת בשבת שאני אצום, ולמה לקרוא  בליל הסדר את ההגדה שאני באמת לא מבינה את מוסר ההשכל שלה פרט שאנחנו עדיין עבדים של הרבה גורמים....ואחד אלוהנו.

       

      מחשבות הכפירה שלי בליל סדר תמיד היו, אני שמחה לראות שאפשר אחרת.

      השנה אפילו יותר.

      נזכרתי בשורה:

      We're lost in this masquerade

       

       

        9/4/09 02:45:
      אתן שתי נבלות אתן. בורחת החוצה מה'סדר', מתקשרת כדי לקבל ממכן תמיכה נפשית (דחופה!) ואין לכן זמן לתת מאחר ואתן מתפננות. באיזו זכות 'תן מתפננות בזמן שכולנו סובלים? שנה הבאה קאונט מי אין.
        9/4/09 02:32:


      תחגגו אחיות יקרות

      נשמע שאתן ממש עושות חיים..

        9/4/09 02:31:

      גם להיות רווקה עם ילד וגם לא לעשות סדר?

      כמה אני יכולה לבעוט במימסד?

        9/4/09 00:04:


      ורק אני ישנתי ישנתי ישנתי :)


      -לארוחת ערב היה טוסט. חמץ!  איזו מילה מיותרת. כל השנה זנוחה לה בקרן זווית ועם בוא האביב כולם מנערים מעליה את האבק. בריא זה לא יכול להיות, במיוחד למי שסובל מאלרגיות-

        8/4/09 23:53:

      צטט: *עדינה* 2009-04-08 23:33:12


      מיא,

      מזל טוב ליומולדת !!!

      נשיקה

       

       

      וואללה צודקת!

      מתי יומולדת?

        8/4/09 23:49:
      אני כבר בסיגריה שאחרי :-)
        8/4/09 23:46:

      אתן נשים רעות

      כן גם את וגם הדבורה

       

      למה ?

      כי נתתם לי להחנק עם ארוחה מלאה מלווה טקסט ארמי 

       פתחי יומן ורישמי

      שנה הבאה אני באה

       

       

        8/4/09 23:39:

      צריך לבטל את הסדר ולא רק שלא יהיו

      תורים לאוכל ואנשים עם החבילות הללו.

      המראות בתקשורת והידיעות על המצב נעשות

      קשות שמגיע ליל הסדר ואז צצות מאות

      אלפי עמותות.

      מעניין מה הם עושים אחרי החגים?

      כל המנכ"לים של העמותות.

      מה עם כל הילדים בסיכון? נתנו להם

      לגנוב אפיקומן? האם זה הפתרון?

      עברנו את פרעה נעבור גם את זה כנראה.

       

       

        8/4/09 23:33:


      מיא,

      מזל טוב ליומולדת !!!

      נשיקה

        8/4/09 23:29:
      חחחחחח - אני שמחה שאתם יוצאים מהארון,חבר'ה. יאללה, הולכת לקרוא מארי קלייר (צריך לדעת איך להתלבש בקיץ הזה, לא? בראשון יש לי מניקור ואני חוככת בדעתי איזה צבע לק להחליף. אכן החלטה קשה וגורלית! הצעות יתקבלו בברכה) ולישון. האי-סדר הזה וקרבות החתולים עייפו אותי! לילה טוב ונשיקות.
        8/4/09 23:13:


      ולזה אני קוראת פוסט חגיגי

      אהבתי!!!!

        8/4/09 23:13:

      מיא, דליה וכל עושי אי הסדר - אני מציע שפעם ניפגש כולנו לאי סדר משותף, בו נחגוג את יציאתנו מעבדות וכו'.

      נביא מקראות אישיות, נאכל לחם ושאר מיני חמץ ונשעמם איש את רעהו בסיפורי יציאתנו האינדיבידואלית מעבדות לחירות.

      והעובדה שאני כותב לכן בשעה 23, פירושה שהשנה הסדר הלך חלק.

      קראתי הגדה עם צרפתית בצד השני, וניסיתי להבין מה כתוב שם. העברית עזרה, תתפלאו.

        8/4/09 22:57:

      כן, די עם עבודת האלילים הזו

      העיקר שיש עם מי לצחוק ולאכול גרנולה :))

        8/4/09 22:35:

      צטט: תמרקלה 2009-04-08 22:20:35

      יושבת לבד בבר ב,"באד צורצאך"- חור שוויצרי עם מרחצאות  גם זה סוג של לילסדה
      בעוד משפחתי מקיימת את מצוות החג.

      שמחה שנפגשתן ושיצרתן את הפוסט החגיגי והמשובח,מאוד ריגשתן.

       

       היי תמר, איך המעיינות?

       

      אני חוזרת מים המלח - היה משובח!

       

      היום כשיצאתי, החל עמישראל למלא בהמוניו, והתמונות היו קשות. תורים, צרחות, דחיפות... המוני דתיים, אגב. מהסוג שמתעצלים להכשיר את הבית לחג אז נוסעים לכל החג לבית מלון - ויעלה כמה שיעלה!

       

      ואצלך? 

        8/4/09 22:32:

      צטט: צילי וגילי 2009-04-08 21:50:09

      אני תמיד תיעבתי חגים וחגיגיות ובכלל טקסים כקונספט, למרות שבמשפחתי הסדר ממש היה אירוע נחמד. ואין מצב אחרי שיש לך ילדים, לא לחגוג, כי את כאילו מחבלת בחייהם. אז רק אחרי הגירושים נפתח לי חלון הזדמנויות. טקסים זה קטע מגוחך, כאילו, לא?

       

      ממש הוצאת לי את המילים מהפה. גם אני עכשיו לא חוגגת סדר מבחירה. אפשר קצת גרנולה בבקשה?

       

       בשמחה. בלי סוכר, כן? 

       

      יאללה, מברכת על יציאתם מהארון של כל בעלי המחשבה החופשית.

       

      הלאה הדיכוי! 

        8/4/09 22:20:

      יושבת לבד בבר ב,"באד צורצאך"- חור שוויצרי עם מרחצאות  גם זה סוג של לילסדה
      בעוד משפחתי מקיימת את מצוות החג.

      שמחה שנפגשתן ושיצרתן את הפוסט החגיגי והמשובח,מאוד ריגשתן.

        8/4/09 21:50:

      אני תמיד תיעבתי חגים וחגיגיות ובכלל טקסים כקונספט, למרות שבמשפחתי הסדר ממש היה אירוע נחמד. ואין מצב אחרי שיש לך ילדים, לא לחגוג, כי את כאילו מחבלת בחייהם. אז רק אחרי הגירושים נפתח לי חלון הזדמנויות. טקסים זה קטע מגוחך, כאילו, לא?

       

      ממש הוצאת לי את המילים מהפה. גם אני עכשיו לא חוגגת סדר מבחירה. אפשר קצת גרנולה בבקשה?

        8/4/09 21:38:


      מרשים.

      לדעתי צריך להכניס את זה לקאנון הספרותי... אולי להפיק ממנו מחזה - הכל, רק לא עוד ליל סדר.

        8/4/09 21:33:
      מיטל, בהא ודליה - אחים אתם לי. מי צריך סדר? באמת מיותר. אני שומעת ארוס רמצוטי וממלאת לי אמבטיה... תודה על תגובותיכם. דליה, אני איתך! שאו ברכה!
      גם אני במועדון. ביטלתי את החגים לפני שלוש שנים, ויצאתי מעבדות לחירות. אבל אני לא אמיצה מספיק להכריז על כך בריש גלי. אולי בגלל מבטי הפליאה וטון ההשתתפות בצער שאני מקבלת בתמורה. אנשים לא קולטים שזו בחירה אמיתית.
        8/4/09 21:13:

      לדעתי כל  הטקסים החברתים המסורתיים. אם זה  חג ,שמחה .או צער.זה  סוג של צביעות  שהרוב עושים כי כל העדר עושה .מתאבלים בוכים ואחרי ששוכחים מתחילים המאבקים על הירושה .אתה לא סובל אותם ובכל זאת שמבקרים אותך אתה כן מחייך ומארח .

      והמילה חירות אין לה מקום בשום טקס או אירוע .

      תכלס .אתן צודקות במאה אחוז .

        8/4/09 20:51:

      סיגרי מיד את הדלת חזרה.

      מה את יודעת מי ייכנס ????