הוא סיפר לי על האשה הזו. שראה ברמזור. עם אופנוע אימתני, קסדה שחורה וצמה. ואחר כך נפגשו על הצוק.מעל הגלים. הוא רצה לראות שקיעה והיא רצתה לראות אותו. ואחר כך דיברו. הרבה. ואז, הגיע ליל הסדר. היא צחקה ואמרה שזה שטויות. הוא היה המום מהרעיון. מהמרק עם הקניידלך, עם הדודה מעפולה. מהילדים שמתקשקשים ומאשתו שמעיקה. הוא חשב שלא יהיה לה אומץ. אבל היה לה. היא באה. הוא שמע את האופנוע נוהם במהלך "והיא שעמדה". אך הוא ידע שהיא לא תעמוד הרבה. הבין שהיא כאן, וצריך להחליט. בפנטזיה שלו, הוא יצא החוצה. משאיר מאחוריו את כל המיאוס הזה. עולה מאחוריה ועף משם. לתמיד. במציאות - נו טוב. זה כבר סיפור אחר. ואני, בכל ליל סדר, מאז שסיפר לי עליה, חושבת על שניהם על הבורחים מהסדר ועל הסדר החדש שלהם. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמת לב שהגוזרים בדרך כלל הם בנים?
הבנות ממש יותר בעניין החיים, נכון??!
שחייבים ללכת עם האני האותנטי שלנו כי אחרת אנחנו גוזרים על עצמנו מוות בעודנו בחיים
ככה אומרים..
עכשיו שמתי לב לכמה אותיות שהלכו לטיול ולא נשאר.........
עשיתי תיקון
ומה לעשות אולי קיצונית אבל מי שמביא ילדים לעולם תמי תהייה לו מחוייבות שהרבה יותר רצינית מכל זוגיות
תודה רבה
יופי שחזרת..
וזה אומר ש....??
וואוווו...
לא יצא ממצריים...הא..הא..הא..
אהבתי,
גם בי עברו מחשבות.
ולא, זה לא אומר שאין מחוייבות לילדים, אולי פשוט ממקום אחר?
מעורר מחשבות, יפה
גיל,
עדיף קודם שיהיה סגור על עצמו
נאוה אני לחושבת שזה ויתור על חירות
הוא חשב עם המחוייבותיות שלו
אם הוא רוצה להיות בלי אישתו זה משהו אחד עדין יש מחויבות לילדים...........
מה שהוא בחר אותי נשמע היותר קשה אבל לדעתי כל עוד הוא נשוי הנכון וכל עוד יש לו ילדים תמיד אין לו ממש חירות