זה התחיל כתגובה שלי לדיון "עבדים היינו, לא במצרים" (קישור) - ולאור היקפה וחשיבותה מצאתי לנכון להכניסה כפוסט לכרטיס שלי, כדי שאתם הקוראים תכירו נושא כאוב זה של העובדים הזרים במדינתנו ומניין נולד.

ארה"ב  1700 - השחורים הם העבדים של אותה תקופה

ישראל 2000 - התאילנדים והסינים הם העבדים המודרניים

  
כמי שנחשף לנושא עובדים זרים מהיבטים פליליים, אוכל לציין כי ענף העובדים הזרים התחיל מן הסתם כדי לענות לצורך של מעסיקים להתקיים (חקלאים, קבלנים), ומהר מאוד הפך לענף ייבוא לכל דבר (מכניס ביותר!) שאיננו קשור כלל לאותו צורך.

הצורך המקורי בעובדים הזרים נולד כתוצאה מן האינתיפאדות השונות שאז התברר כי כח העבודה הזול הפלסטיני איננו זמין (עוצר) ואיננו אמין (שונא יהודים).

מכיוון שבארץ התפתחה תרבות של אבטלה (דמי אבטלה) ואי נכונות לעבודת כפיים (זה פוגע בעור העדין של הידיים) - נמצאו המעסיקים במשבר. ניתן כמובן להתווכח האם מדובר במשבר אמיתי - לדוגמא אם אני בעל חברה לבניין - ובמקום להתייעל ולבנות באמצעות מכונות (=השקעה) ובאמצעות חומרי בניין מהירים (=השקעה) נוח לי לבנות בצורה פרימיטיבית (לבנה אחר לבנה) באמצעות כח עבודה זול - בדומה לבעל מתפרה שבמקום לתפור בגדים בארץ אפשר לתפור אותם בזול בעזה, בירדן ובהודו.

אפשר אף להגדיל ולהוסיף כי אין במדינת הייטק זכות קיום לעסקים שזכות הקיום שלהם מבוססת על תשלומי שכר רעב לעובדים.

להבדיל מבעלי מתפרות שיכולים להעביר את המתפרות לארץ אחרת (עיינו בערך "דלתא") הקבלנים והחקלאים קצת מתקשים להעביר את הקרקע והציוד לארץ זרה כדי לבנות בזול ולגדל דברים בזול, מכאן נבע הצורך לייבא העובדים הזרים אלינו.

שוב נתעלם מן הנזקים הארוכי טווח של הכנסת כח אדם זר למדינה (מי שרוצה לראות את התוצאות יעף מבט על העבדים השחורים בארה"ב של שנת 1700+ ומה קורה לצאצאיהם 200 שנה אחר כך).

אז איפה ההיבט המכניס של יבוא עובדים זרים ?

כאן נכנס לתמונה פרמטר מעניין מאוד - נכונות העובד הזר לשלם תמורת הזכות לעבוד בארץ! הביקוש מייצר מערכת כלכלית חדשה שכל כולה נועדה לנצל את אותה נכונות.

במה דברים אמורים - אם אני בעל עסק הזקוק לעובדים זרים, אייבא בהתאם לצרכיי - נאמר 5 עובדים פר שדה חקלאי. אבל אם אני יודע שאני יכול גם להרוויח מעצם הייבוא עצמו (!) גם את הכסף שהעובד הזר מוכן לשלם עבור הרצון לעבוד בארץ, אז שווה לי לייבא 10 עובדים פר שדה לגבות את הכסף הזר והזמין ולזרוק לרחוב את העובדים המיותרים!

קחו לדוגמא את העובד התאילנדי. המסכן רוצה לעבוד לפרנסתו (כנראה בתאילנד זה לא אפשרי) וכתוצאה מן הצורך הקיומי הזה הוא נואש ומוכן לשלם אלפי דולרים (נניח 5,000 עד 10,000 דולר) כדי שישיגו לו מקום עבודה במדינה אחרת וכך יוכל להעביר כסף למשפחתו בארץ המוצא.

בעל עסקים זריז מייד רואה לפניו לא עובד זר אלא מקור הכנסה של אלפי דולרים פר גולגולת - מייד קמות חברות מקומיות שתסייענה לאותו מסכן להגיע למחוז חפצו ולהיפרד מחלק מכספו כעמלה נאה על שירותיהם, ומייד קמות חברות ישראליות לייבוא כח אדם שתפעלנה לייבא עובדים זרים גם לספק את הצורך לחקלאים ולקבלנים אבל בעיקר כדי לשים יד על אותו כסף.

מהר מאוד מתפתח בארצנו ענף יבוא עובדים זרים למטרת יבוא עובדים זרים בלבד. העובד הזר מגיע עם הכסף הגדול, כולם מתחלקים בכסף הזה (חברת כח האדם התאילנדית, חברת כח האדם הישראלית וקבלנים מושחתים). כמובן, שמיד לאחר שהעובד התמים הגיע ארצה עם אלפי דולרים ומשלם עמלות שמנות על הזכות לעבוד כאן בארצנו ... הוא מגלה כי עבדו עליו בעיניים, כי לאחר ששילם את העמלות הוא נזרק מייד לרחוב (בלשון מכובסת הוא נקרא ברחן), כי הרי אין בו צורך ממשי.

אז אנו מרוויחים את "משטרת ההגירה" - זרוע ציבורית, שנועדה לצוד עבדים (סליחה עובדים זרים) השוהים ללא היתר (=שילמו כסף להגיע לארץ ונזרקו לרחוב) כדי לסלקם מן המדינה.

אמור מעתה ברוח הפסח - אנו לוקים בכל המכות!

1. מוציאים שם רע למדינה כמדינה נצלנית לגזילת כספי הרש של העובדים הזרים.

2. לא מתפתחים טכנולוגית בענפי בניין וחקלאות כי בשביל מה להתפתח אם אפשר להשיג עובדים זולים (=עבדים)

3. מייצרים לנו בעיה ארוכת טווח של צאצאי עבדים.