0
"תקשורת והיסטוריה?". זו התגובה החוזרת ונשנית מפיותיהם של בני האדם להם סיפרתי על החלטתי להתחיל את לימודי בחוגים הללו באוניברסיטה. אבל החזרה הזו לא זרה לי. אני לא יודע לכמה מכם יצא לגדול עם שם שהוא לא מספיק נפוץ, אבל רק אומר שהחזרה של אנשים על המילים שאני אומר בתוספת סימן שאלה אינה זרה לי. חלקכם אולי חושבים לעצמם שירין הוא שם נפוץ דיו, אבל לא כך היה בסביבה בה גדלתי. זה התחיל ברשימת התלמידים, שם תמיד הודפס שמי כ "ירון" , דבר שאילץ אותי לתקן את המקריא התורן ונמשך במאמן הכדורסל בכיתה ד' שקרא לי אליו באחד האימונים ואמר לי להגיד לאמא שלי שהוא מבקש להחליף את שמי כי הוא לא מצליח לזכור אותו וכצעד מחאה החל לקרוא לי בשם המשפחה. בכל פעם כששואלים אותי לשמי , אני יודע מראש שרוב הסיכוי שלא יתפסו אותו בפעם הראשונה. ואז בא הגאון שהמציא את ארומה ואילץ אותי להמציא שמות בדויים אם ברצוני להזמין קפה מבלי להיכנס לדיאלוג ה "מה?" "איך?" "יריב?". כיוון שהתייאשתי מההתמודדות עם הבעיות שהשם שלי יוצר, גם הפסקתי לתקן אנשים השוגים בהגייתו. כך קרה שדודה של חברה שלי ממשיכה לקרוא לי "יניר" באין מפריע כשכולם חוץ ממני דואגים לתקן אותה. למה לתקן אותה על יניר כשאח"כ צריך להסביר מה בדיוק לומדים בתקשורת והיסטוריה? מדוע אינני ירון שלומד הנדסת תעשיה וניהול? החיים יכלו להיות הרבה יותר פשוטים. |