ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
אני לא יודעת איך זה אצל אנשים אחרים, אבל אני לפעמים טועה. ולפעמים הטעויות שלי עולות כסף, ומדי פעם קורה שהטעויות שלי עולות הרבה כסף, כמו למשל כשנכנסתי לסיבוב מהר מדי וריסקתי חצי אוטו (: אבל זה שתיקנתי את האוטו אחרי התאונה לא אומר שהוא חסין תיקונים לנצח. עוד תיקנתי את הפנס הקידמי פעם-פעמיים אחרי שנכנסו בי בחניה (כמובן בלי להשאיר פרטים), ועוד היתה נזילת שמן והפקק של מיכל המים שהלך לאיבוד, וכן הלאה וכן הלאה. ויום אחד, כן כן, אני אקנה אוטו חדש. מה הפואנטה? קורה שחברה מוציאה סכום גדול על כלי מכירה, נגיד אתר אינטרנט, מצגת, או קטלוג מושקע. וקורה שלמרות ההשקעה התוצאה לא כל כך מוצלחת. יכול להיות אפילו שהיא היתה מתאימה לשעתה, אבל מאז החברה גדלה, הפוקוס העסקי השתנה, מוצרים נוספו ואחרים כבר לא רלבנטיים. אז מה עושים? ההיגיון אומר להתחדש, אבל הלב, הלב אומר "אבל הוצאנו על זה מלא כסף". כל השקעה נושאת בחובה סיכון מסוים, כולל כמובן השקעה בשיווק, אך לצד הסיכון יש גם סיכוי. לתוך החישוב של כדאיות ההשקעה בקטלוג, אתר, או קמפיין באנרים חדש צריך להכניס גם את העלות של הכנסות שאנחנו מאבדים כי כלי המכירה שלנו לא מספיק טובים. הכי קל להמשיך ולעבוד עם מה שיש – לא צריך לחשוב על שיפורים, לא צריך להצדיק הוצאות נוספות, לא צריך להודות שאולי עשינו טעות. אבל הדרך הקלה לרוב לא תביא להגדלת הכנסות.
בכל זאת, איך מקטינים את הסיכון שביצירת משהו חדש?
1. עובדים עם אנשי מקצוע מנוסים. ספקים חסרי ניסיון אולי נותנים מחירים אטרקטיביים יותר, אבל החיסכון מתקזז עם רמת העבודה והמשאבים הנדרשים לניהול ספק ש"מתגלח" על הפרויקט.
2. שואלים– פונים ללקוחות ושותפים עסקיים ומבקשים ביקורת על כלי המכירה הקיימים. אותן הבעיות יעלו אצל רבים – אלו נקודות התורפה המרכזיות. לשים לב – לא לשאול "איך הייתם משפרים" אלא "מה מפריע לכם".
3. מקדישים זמן ומחשבה – ככל שהמאמץ המושקע בתכנון גדול יותר, כך סיכויי ההצלחה גדלים, והעלות של שינויים נמוכה יותר.
4. תגובות על הכלי החדש צריך לקבל מקהל היעד – היו"ר בוודאי חכם, אבל לא בהכרח קונה את המוצרים שלנו. לקוחות ובעיקר שותפים עסקיים שצריכים למכור את המוצרים יתנו את המשוב הרלבנטי ביותר.
ופטור בלא כלום אי אפשר – אז חג שמח לכולם ושלא נשתעבד לטעויות העבר. |
KLGERY
בתגובה על יום האישה שמח - אירועים מיוחדים
ofer309
בתגובה על אתה מתכוון אלי?
עמנואל.
בתגובה על טכנאי שיווק או מהנדס שיווק?
Idan Bchor
בתגובה על לא להיות שם
דני טל - Danny Tal
בתגובה על לפעמים צריך לזוז הצידה
כוונות-אמיר
בתגובה על האם הנחתום מעיד על עיסתו?
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מסכימה מאוד. כשפועלים נכון הדברים מסתדרים.
להיפך. אם היינו יודעים מה עובד בטוח היינו עושים את זה פעם אחת ופורשים בגיל צעיר.
יש כלל שאומר "יגעת ומצאת תאמין" אנחנו מצויים בעולם העשייה ושל יגיעה, אבל בסוף התוצאה באה כמציאה הבאה בהסח הדעת...
*
אין דבר כזה אובייקטיבי. כל אחד מאיתנו מגיב אחרת לפי הרקע והניסיון וההעדפה האישית.
בגלל זה חשוב להגדיר קהל יעד, ואז לבדוק מול אנשים ששייכים לקהל הזה מה תגובתם. מי שיכול משתמש בסקרים וקבוצות מיקוד, ומי שלא, יכול לאסוף דעות בצורה קצת פחות מדעית מאנשים שמוגדרים קהל ידע.
לדוגמא, אם המוצר מיועד למנהלים בכירים, אז אין טעם לשאול את החבר'ה במשרד בגילאי 30 האם האתר נוח, כי המיומנויות שלהם שונות. באותה מידה אין טעם לשאול את המנכ"ל לגבי פרסומת למשקה אנרגיה למסיבות.
פוסט מעניין וחשוב.
מי לדעתך יכול לתת את חוות הדעת האובייקטיבית ביותר?
תודה רבה.
אני שומעת את הכאב של הניסיון בתגובה...
תודה רבה על ההתייחסות הרצינית והמרחיבה. בהחלט מדובר בעלויות שקועות ותיארת יפה את הקשיים הארגוניים והפסיכולוגיים בפני תיקונן.
לגבי המחקר - אתה לגמרי צודק. לא תמיד התקציבים מאפשרים מחקר מעמיק, אבל אם אפשר להשתמש בכלים מחקריים הם תמיד מקטינים סיכון. הם גם יכולים לסייע באבחון המצב, כלומר כמה עמוק שקועות העלויות השקועות (:
נכון מאוד, ותודה. מזכיר לנו שצריך להסתכל על מכלול הפעילויות השיווקיות ולא על כל אחת בנפרד.
כל מילה נכונה, ובעיקר סעיף 2.
כל כך קל לשכוח שהפעילות השיווקית מיועדת ללקוח ולא למנכ"ל
כל הדרכים המוצעות הן ראויות ולעניין!
ברצוני להוסיף למען הסדר הטוב שתי נקודות לדיון הנרחב עד כה:
התופעה המתוארת ידועה כשגיאת העלות השקועה (sunk cost) -- בהקשר של הדיון, אם נניח שהחברה השקיעה בפיתוח אתר אינטרנט סכום כסף משמעותי והסתבר שהוא לא מביא את מספר הכניסות, פניות או הזמנות שהחברה ציפתה לו על-פי תחזיות שיווקיות וכלכליות של החברה (הערכות כדאיות וכדומה), המשך הפעלת האתר לא תהפוך אותו לאפקטיבי יותר עם הזמן; העלות כבר שקועה או טמונה בתוך האתר והמשך הפעלתו במתכונת הקיימת עשויה רק להוסיף הוצאות שוטפות בתחזוקתו והפסד הכנסות שניתן היה להשיג בעזרת אתר הבנוי ומעוצב בצורה המתאימה יותר לחברה. אולם מסתבר שאנשים נוטים לטעות בהתייחסותם לעלות שהם כבר השקיעו במוצר או פרוייקט ומתקשים לראות בעלות כזו כבלתי רלבנטית יותר להחלטות עתידיות, וזה נכון גם לגבי מנהלים. בפרט כאשר מנהל/ת השקיע ממיטב זמנו בפרוייקט מסויים והוא או היא גאה ברעיון שהגו ההכרה בהיות העלות כאבודה והצורך להיפרד קשים עוד יותר. זה דורש חשיבה קרה על מספרים ואומץ להכיר בטעות ולהמשיך קדימה, אבל זה חיוני לפעילות העסקית הבריאה של החברה.
לדרכים המוצעות אני חושב שרצוי להוסיף מחקר. אפשר לראות זאת כהמשך להתייעצות עם אנשי מקצוע רלבנטיים, עמיתים לעבודה בדרגים מקצועיים וניהוליים, שותפים עסקיים ולקוחות פוטנציאליים אבל תוך שימוש בשיטות מחקריות בצורה פורמלית. כבר בתחילת פרוייקט הפיתוח של הכלי השיווקי רצוי לבחון אם רעיונות שעלו בחברה תואמים ציפיות והעדפות בקהל היעד ואולי להשוות בצורה קונקרטית בין מספר פתרונות אלטרנטיביים. ולאחר גיבוש גרסה מעובדת אך לא סופית ("גירסת בטא" של אתר אינטרנט) רצוי לצפות ולמדוד תגובות בקהל היעד לכלי המתוכנן. השקעה שאינה עולה על 5% מעלות ההשקעה הכוללת בכלי השיווקי יכולה לחסוך צרות והפסדים כבדים בהמשך ובפרט לאחר שהמהלך כבר יצא לדרך.
המשך חג שמח!
רון
פוסט חשוב ומאוד רלבנטי.
זה נשמע כמו קלישאה אך באמת מי שלא עושה, לא טועה.
לכן הייתי מוסיף גם מגבים או נערכים. למשל,להיערך תמיד למצב שהאוטו שלך יהיה במוסך למרות כל ההשקעה הראשונית ולהכין בסטנד ביי כמה שאפשר מישהו לתפוס עימו טרמפ, או אולי רכב אחר במידה ויש.
ואותו כנ"ל בתחום שלנו: האתר החדש ששדרגנו עלול לקרוס עקב העומס? להיערך עם שרת חיצוני. הקטלוג לא יוצא בזמן? לבקש מראש הצעת מחיר מבית דפוס נוסף. הקמפיין פרינט לא מקבל תגובות חיוביות מספיק? להתחיל להעביר הילוך ביח"צ מבעוד מועד וכן הלאה וכן הלאה. בקיצור לחשוב תמיד צעד אחד קדימה ולהכין אופציה לגיבוי...
נ.ב
במידה והתגובה הזו לא משהו, אני כבר עובד על תגובה נוספת ופוסט חלופי, סתאאאם...:)
והכי חשוב:שיהיה חג שמח ואביבי (לזה אין לנו תחליפים)
אלון, אני מסכימה איתך מאוד.
אלו דברים שקשה לכמת, אבל בהחלט משפיעים על השורה התחתונה.
יש כל מיני חלוקות וניתוחים, לנכסים הבלתי מוחשיים של חברות. חלקם, כמו ידע ומוניטין, הם מובנים מאליהם.
אחרים, כמו גמישות ואסטרטגיה טובה, איכשהו נעלמים מן העין.
כל אחד רואה איך מוניטין מתרגם את עצמו להצלחה.
את הראית לנו כיצד גמישות עושה את זה-
הרי תמיד נזדקק לתיקונים ומקצי שיפורים.
אלון
גיורא, תודה על הדוגמא הרלבנטית. הסיפור של נענע הוא דוגמא מצוינת לכך שאסור לדבוק בטעויות, גם אם הן יקרות מאוד.
אלון - אתה צודק, וזה תפקידו של מנהל השיווק לבנות דברים בצורה אסטרטגית עם יעדים ומדדים. בהרבה חברות קטנות אין בעל תפקיד כזה, או מישהו טוב בתפקיד, ומכאן נובעות הרבה בעיות...
עינת, יופי של פוסט.
תודה.
דוגמה נהדרת היא אתר Nana10 שהוקם בהשקעה של מליוני ש"ח.
במקרה דנן, העסיקו יועץ בכיר, בעל נסיון, אשר "לא התגלח" על Nana.
התוצאה, עם זאת, נתקבלה על ידי קהל היעד במידה רבה הסתייגות.
תחילה, הצדיקו ב - Nana את המהלך, אך לאחר תקופה (לא קצרה) הוחלט לערוך עדכון במראה האתר ובשימושיות שלו.
אכן, לעתים טעויות עולות כסף (רב), אך אי תיקונן של הטעויות עלול לעלות הרבה יותר.
אסטרטגיה ב ר ו ר ה !
רוב האנשים מגיעים למפרסם כאשר הם אינם יודעים מה הם באמת רוצים לעשות ואיך הם רוצים לעשות את זה.
אלה תשובות שצריך לתת לו, כדי שיבנה כלי שמייצר את התוצאה שדרושה לנו. בזה הוא יכול להיות מקצוען (או לא).
יצירת כלי שיווקי היא הזדמנות לשאול את עצמנו אם אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים שיקרה וכיצד נגרום לזה לקרות.
הבעיה היא, שבדרך כלל מגיעים לשם כשכבר היינו זקוקים לתוצאה "אתמול".
אומרים על יעוץ אסטרטגי שזה כמו קונטרבס בהרכב ג'אז- אפשר בלי, אבל זה אף פעם לא יהיה אותו דבר.
האמנם?
אלון
עינת, בחייך. ראית פעם חברה ישראלית שטועה? להודות בטעויות זה נגד האופי הישראלי, זה פשוט לא רלבנטי :)
לגופו של עניין - להתחדש זה דבר חשוב, אלא שמול העקרון של התחדשות עומד העקרון של "אי החלפת סוסים מנצחים". אם העסק עובד, ומכניס כסף, עדיף לא לגעת בו, גם אם אתם חושבים שחידוש יכול להכניס יותר כסף.
מול הסיכוי לרווח עומד הסיכון של אבדן הקיים.
תודה לכולם על העידוד.
לגבי הוצאות בשלבים - לפעמים אפשר ולפעמים לא.
דווקא באתרים בדרך כלל יש הוצאה משמעותית כדי להעלות את האתר לאוויר. כמובן שאם בונים על אתר גדול ומתוחכם אפשר לדחות חלק מההוצאות, אבל הן לא מתפזרות שווה - בדרך כלל העלאת אתר עם 10% מהתוכן תעלה 90% מהכסף.
אותו דבר לגבי פולדרים, קטלוגים, כרטיסי ביקור, השתתפות בתערוכות וכו'. בפרסום לפעמים כן ולפעמים לא, וגם שם צריך להשקיע די הרבה בשביל שהקמפיין יחשף למספיק אנשים. אי אפשר להסיק מסקנות על סמך שלט חוצות אחד, או מודעה בגוגל שמופיעה פעמיים ביום.
בגלל זה, כמו שכבר הוזכר כאן, בוחרים באנשי מקצוע שיודעים מה הם עושים, מתכננים בקפידה מה רוצים לעשות, בודקים מה קורה לאורך כל הדרך, וזוכרים שהשיווק זו הדרך של העסק לגדול ולהתפתח.
השאלה הראשונה היא האם בעת תחילת ההשקעה , צפית האם בתום ההשקעה תהיה עליה בהכנסותיך או ברווח.
בדרך כלל באתרי אינטרנט לא משקיעים עם ציפיה לראות שינוי בהכנסה.
במידה וכן, יש מצב גם לתכנן את בניית האתר בשלבים.
לחגי אתה צודק אבל לא תמיד זה אפשרי. אני יכול לספר לך שהשקעתי באתר אינטרנט הרבה כסף והרבה שעות עבודה ולאחר 3 שנים נאלצתי להשקיע מחדש סכום גדול יותר. כך שלא תמיד ניתן לפרוס את ההשקעה.ישנם הוצאות שאתה חייב לשלם מראש ולאחר מכן להתמודד עם התוצאה. חג חירות שמח
בעיני חשובה המדידה של התרומה
של ההוצאה לשורה התחתונה.
מהתובנה הזו נגזרים הרבה דברים
א. לא מחשקים בתקציב הוצאה כמו קניות סחורה.
ב. כל שאר ההוצאות חשוב לחשק בתקציב.
כתבת טוב ונכון.
הייתי מוסיף רק עוד דבר אחד.
לפרוס ולחלק את ההוצאה לשלבים, לנסות לצפות מה יקרה אחרי כל שלב, ולבדוק אם אכן הכיוון נכון
להימנע מהמצב כפי שקורה ברוב המקרים : עורכים בדיקה או לא ,רק בסוף התהליך.
אין ספק שהצדק איתך!
הרבה מדי פעמים השיקול המכריע הוא העלות ולא התוצאה.
כאשר קונים משהו (רכב, שולחן, אתר או פולדר) השאלה צריכה להיות - האם אני מקבל את מלוא התמורה לכספי.
במקרה דנן השאלה היא האם האתר/פלאייר/באנר וכו'.. יביא לי את העבודה הדרושה לי, לפחות כדי כיסוי ההוצאות?
ועל כן אני מצטרף לקריאה - השתמשו באדם בעל ידע וכישרון. המחיר שווה את זה.
הרי אחרי שקונים מוצר גרוע צריכים לקנות מוצר טוב - אז למה להוציא פעמיים?
חג שמח - לכל בית ישראל