נסיך חלומה פרק ב'.

זן מוזר חשבו הכול, הילד הנבון שלה בעל העיניים המחויכות היה ערני ומהורהר גם יחד. צמא תמידי אשר טרם הגיע לרוויה, ולה זה נראה טבעי. בזמן שחבריו יצאו לשחק הוא רץ לספריה, עלעל בין הספרים, הפך דפים כמי שחיפש אוצר גנוז. שנים חלפו והוא כבר לומד בתיכון, גומע נתונים ריאליים כאילו היו מים. דבר לא השביע את רוחו ועדין תר בחיפושיו אחר הלא נודע..

מעט מאד חברים היו לו ולמעשה את רוב זמנו בילה מול המחשב הביתי, פירק אותו לגורמים וחיבר מחדש עד כי הפך לחלק ממנו. המעטים שהכירו אותו הסתגרו עימו בחדרו וזה ממש לא מצא חן בעיניה, היא לא אהבה את השקט בדלתיים סגורות, חונכה אחרת כנראה, דלתות פתוחות, נגישות זמינה, גלוי רב מנסתר, ועדיין יש את הפינה ששמורה עבורה..

השנים חלפו סיום תיכון, עלם יפיפה ילדותי ומכונס בעצמו במקצת, טוב לב ניגר וקל לניצול, רגיש לגירויים סביבתיים יתר על המידה, משתעמם בקלות יתרה ובעל החלטות נמהרות ומתלהבות. יחד עם זאת התעודות הראו אחרת, ציונים מן המשובחים ביותר, עזרה לזולת הייתה מנת חלקו, נעים ולא משעמם להימצא בחברתו, שקט ומנומס. מה כבר יכול היות רע?..

השירות הצבאי הכניס אותו לפרופורציה אחרת, מסגרת נוקשה עבורו, עמידה בזמנים, הוראות מגבוה, החלטות קפדניות מאד עבורו ומשמעת שלא אהב. ודאי ידעה שכך יחוש וירגיש, דיברה איתו לא אחת על כך, הוא בטל זאת וחשב שונה ממנה. מה שנראה לה בוגר. ראתה בו שינוי אדיר והסתגלות יוצאת דופן. הכיר לה חברים שאיתם שירת ביחידה עליה דיבר בשושו, גם נעדר לא מעט מהבית, נשאר בבסיס או התארח בבית חבריו, כך אמר..  

המשך יבוא..