דברים שרציתי לספר ליוהאן
יוהאן היקר - אלוהים הרי נמצא בפרטים הקטנים. אתה יושב שם ורואה הכל. בוחן, רושם הערות בפנקס, מתייעץ אם צריך, ואז נעמד ומניף את האצבע.
רציתי לבקש ממך רק דבר אחד קטן: שפעם בכמה זמן, תשלח סימן. אות מאלוהים. שאתה קורא, מתעניין, מפנים. אני אדאג כבר להעביר את זה הלאה.
(בלוג זה פונה לכל מי שאינם הולנדים - באשר הם).
פוסטים פופולאריים
-
Getting Better
31/7/07 | 1522 צפיות
-
טוקינג באוט מיי ג\'נרעיישאן
22/10/09 | 760 צפיות
-
You Give A Little Love
19/9/07 | 1196 צפיות
-
The only living boy in new york / חֲרָטָה
9/8/07 | 1368 צפיות
-
פשוט תגידו לא...
10/6/07 | 2016 צפיות
-
היום בו הבנתי שהתבגרתי...
19/6/07 | 1418 צפיות
פוסטים אחרונים
- טוקינג באוט מיי ג\'נרעיישאן 22/10/09
- You Give A Little Love 19/9/07
- Wise Up 31/8/07
- The only living boy in new york / חֲרָטָה 9/8/07
- Getting Better 31/7/07
- בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון / Teenage wasteland 22/7/07
Getting Better
יוהאן הבוחל באמצעים,
היום - ראיתי את האור. היום נגלה אלי פרצוף יפה של שקית זבל מחוררת ונוטפת מיץ המכנה את עצמה מדינת ישראל, ועימו האור. 5 שבועות נושא אני בגאון את סמל הטיפשות והמזל הרע בתצורה של גבס על ידי השמאלית. 5 שבועות והעולם שותק. כולם שואלים אם מגרד שם. אם אני דוחף סרגלים. אני עונה בנימוס שידחפו את הסרגלים לעצמם. מה שכן, אני לא מקנא באחות שתצטרך לפתוח ולקלף ממני את הדבר הזה. מישהי עומדת לבכות מול המראה ולהתחרט על כך שבחרה עבודה רק בשביל להגשים פנטזיות של גברים חרמנים. גם המדים זה לא מה שהבטיחו.
הייתי בסופר וחזרתי עם ימבה שקיות. בתקופת מבחנים אני אוכל הכל. כל מה שהיה חי לפני כן, ובעיקר כל מה שבסבירות גבוהה יהרוג אחרי כן. מצאתי חניה קרוב לבית, שזה כבר איזשהו סימן לכך שזה רחוק מלהיות יום רגיל. התעלמתי מהסימן כרגיל. התחלתי להוציא את השקיות אחת אחת, מלא ברחמים עצמיים ומסתכל לכל עבר,שרק מישהו ייראה את מעשה הגבורה ההירואי של נכה זמנית, פורק ציוד ממכוניתו. הלב נכמר. טרומפלדור היה שומע על זה ומתאבד בתליה. ערימה של שקיות ובקבוקי מינרלים מילאה את חלקת המדרכה הקטנה שמכבדת את פתח ביתי. חשבתי לעצמי - זה ייקח כמה נגלות. ואז חשבתי לעצמי מהו מקור המילה נגלה. ואז חשבתי שחם לי טילים אז כדאי לי לחשוב בכיוון של נגלות למעלה. לפתע מגיח משמאלי, אביר על סוס לבן. טוב, הוא היה די מכוער יחסית לאביר. את הסוס הלבן החליפו קרוקס תכלת. הוא עצמו היה שחור יותר ממני. מה שמכנים היום - בעל חזות מזרחית. זר ייקרא לו ערס, ואני הייתי זר לגמרי. הערס הגיע אלי עם סיגריה בפה, שלף אותה ואמר: " אתה צריך עזרה עם זה, אח שלי?". החזיר את הסיגריה לפה. אצלי בראש החלו לרוץ מחשבות שיותר התאימו לראש של סבתא שלי. לנגד עיני ניצב עיתון מלא בכתבות על שוד, ביזה, אונס, רצח, רצח סידרתי, רצח עם, רצח אופי, כל עבירה פלילית ומוסרית הופיעה שם. הבנתי שזה התנ"ך. "לא תודה, אח שלי", עניתי בנימוס מלווה בחיוך. שלא יוציא סכין וידקור אותי על המקום כי הפרעתי לו לעזור לי, או כבוד המשפחה או משהו. הערס עצר שניה, מילמל משהו בנוסח "יאללה רק בגלל שאני מרגיש טוב היום", שלי נשמע יותר כמו "יאללה, רק נעלה למעלה נחתוך לו ת'ראש ונגנוב לו ת'מערכת קולנוע ביתית". הוא השליך את הסיגריה לצד, חצי דולקת (*) הניף בכל יד שישיית מינרלים והתחיל לצעוד לתוך הבניין. מיד תפסתי את השקיות הנותרות ועליתי אחריו, כמו איזה גברת קופרובסקי אחרי הרומני מהמשלוחים בסופר. "הנה כאן" אמרתי, כשהגיע לקומה שלי. הניח את הבקבוקים. הסתובב אלי, חייך מכל הלב, אמר לי "תרגיש טוב אח שלי" וירד למטה. נותרתי לבד בחדר המדרגות עם מיליון שקיות ומינרלים. מרגיש קצת חרא עם עצמי על מה שעבר לי בראש. כשהאור כבה, הרגשתי גם קצת פחד, אבל אז אמרתי שאני כבר מגזים, אז הדלקתי את האור ונכנסתי עם הדברים. ישבתי בדירה וחשבתי לעצמי - איפה עוד בעולם היה קורה מקרה כזה? שמישהו היה עוצר את החיים שלו ומציע לי את עזרתו. בסקנדינביה בטח. בברלין. במרכז לונדון אני בטוח. יש פה משהו מיוחד. ואז התחלתי לדמיין את המדינה שלנו ככדור עגול גדול עם לב גדול באמצע והמון חרא מסביב. שזה שונה לחלוטין מאיך שדימיינתי אותה עד עכשיו: ככדור עגול גדול עם חרא באמצע והמון חרא מסביב. נזכרתי בכל מיני מחוות קטנות שעושות לי את ההרגשה ששווה להיות פה. מוכרים בשוק שעוזרים לזקן להכניס לסל דברים, חיילים שהולכים לקרבי, מילואימניקים שמגיעים כשקוראים להם. והדבר שהכי הכי מרגש אותי מכל - כשאתה נוסע בכביש מהיר ולפתע מכונית בנתיב הנגדי מסמנת לך עם האורות שיש לפניך משטרה. המשטרה אפילו לא בנתיב שלהם. משהו, משהו. טוב, לא צריך הרבה בשביל לרגש אותי.
יש, יש פה המון דברים יפים בתוך החרא הזה. נאנחתי. בכל מקרה, מחר אני מחליף מנעולים.
(*) - (במהלך כתיבת פוסט זה לא נפגעה אף חיה) |
תגובות אחרונות
-
אוסטרליה
בתגובה על טוקינג באוט מיי ג\'נרעיישאן
-
sweetness
בתגובה על You Give A Little Love
-
arieli0701
בתגובה על אני וגופי
-
עפיפית
בתגובה על החיים ש'ך בגבס
-
המובן מאליו
בתגובה על Little Wing
-
שמוליק פרי
בתגובה על Wise Up
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יקירי, אתה יכול להיות רגוע, לא שודדים אנשים עם זקן..
הפרטים הקטנים..
פוסט מעולה - כמו שאתה יודע :)
שלחו אותי לאיזו אחות, צעירה. אמרתי יאללה. ניסתה להצחיק, אמרתי בכיף.
הוציאה לי מין מסור קטן, דיסק כזה, ואמרה שזה לא חותך באמת, כשזה יגיע לבד של הגבס זה ייעצור. זרמתי איתה, מה לא? התחילה לנסר.
השאירה לי צלקת של 8 סנטים.( סנטימ זה כשרוצים להישמע מהתחום, השאלה זה אם זה סנטימ או סנטים?). בלי דם. אבל צלקת.
העיקר קיבלתי את הצעירה...
ירד!
אתה בטח מתכוון - עוד ז' שעות (לפחות)!
עוד 7 שעות (לפחות)!
נ.ב
אהבתי את התגיות
נינג'ה, דיר באלאק
קצת אורך רוח
ואת מראשון???
לא הייתי מנחש בחיים...
יפה שיצא לי כאן שם של אשכנזי.
והאמת, שחברים שלך יכולים להוות סכנה עבורי.
תודה על הפלוס
קרא לי עופר לוי
אם הולכים על הערבית, הרי שהשורש הקרוב הוא נ.ק.ל, אשר משמעותו העברה/מסירה.
בהגייה של הבדואים בדרום, ק' הופכת לג', כך שכנראה מקור המילה הוא אצלהם.
חוץ מזה, אתה חתיכת משתכנז מניאק.
כרגיל, כוכב. נמאס לי לבזבז אותם עליך. אני מבקשת, תתחיל להרגיע עם הפוסטים שלך. באמת, קוב. יש עוד אנשים פה באתר שאני רוצה לקרוא.
דבר שני - גם אני מראשון במקור. למזלי, לא למדתי שם. עברתי לשם בדיוק כשהתגייסתי.
אבל יש לי היסטוריה של ערים עם ריבוי ערסים. החל מבאר שבע, דרך שכונת ערסים בירושלים וכלה בראשון. יש לי פחד היסטרי מהם מאז שירדו עליי בכיתה ה' כי הייתי האשכנזייה היחידה בכיתה. בהזדמנות אכתוב על זה פוסט :)
אתה כזה אשכנזי גזען.
יש לך מזל שאני מחבבת אותך+.
ויש לי כמה חברים בדרך אליך לפוצץ אותך מכות...
גם אני שואלת:
איפה היית בלעדי??
מה עשית שם?
עם מי כן היית?
הפסדתי משהו חשוב?
(ונראה לך שאם קד"מ לא היה טוב הייתי עובדת על זה?)
תודה תודה, המככבת הלאומית
איפה הייתי בלעדייך.
רגע, קד"מ זה טוב?
כן כן.
חביבים.
ספרי את זה לאמא של הילד שהלך השבוע...
אני הייתי איתם בשלום קר.
היה אמור לרדת היום, אבל הודות לפתיל קצר של רופא מניאק עצלן אוכל חינם שרצה לצאת הביתה מוקדם - ביום שישי. בעזרת אדושם.
אתה מפתיע אותי....
אתה ראשל"ציק לשעבר, לא?
העיר שורצת ערסים חביבים. או שזו רק אני שמקבלת את היחס המועדף הזה?
די, לא יכול להיות שעוד לא הוצפת בתגובות!
(אני מיד מתחילה לעבוד על קד"מ)
פוסט מעולה, כפרות.
כרגיל - הזוי, מצחיק... מצחיק
(עם קורטוב של רגישות)!