זה נמשך ככה כבר שנים,אנחנו כל הזמן רבים,לפעמים ריבים איומים ולפעמים ריבים שטותיים,אנחנו רבים לפעמים פעמיים שלוש בשבוע,ישנם ריבים שנמשכים שעות על גבי שעות,אתם יודעים מהסוג שמשאירים טעם רע,כאלו שאי אפשר לישון בלילה מרוב המחשבות שרצות בראש,ואי אפשר למצוא מנוחה. כל הריבים שלנו מסתיימים תמיד אותו דבר,אני מבטיח להשתנות,והוא מהנהן ואומר כן בטח,נחיה ונראה,אני רואה את הלעג והבוז בעיניים שלו,אני רואה שהוא לא מאמין לאף מילה,הוא פשוט מחכה להזדמנות הבאה לומר לי "אמרתי לך". השבוע רבנו פעמיים,בפעם הראשונה רבנו לגבי המשקל שלי,הוא אמר לי "שהשמנתי ואני מתחיל להראות כמו כדור,ושתכף הבגדים לא יעלו עלי,וכדאי שאני אתחיל לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל דיאטה מיד”,אני אמרתי "שנכון שעליתי כמה קילו מאז שחזרתי לארץ,אבל זה לא כל כך נורא,זה בגלל שלא היה סדר יום,ושאני אתחיל לשים לב”,והוא אמר "שאם אמשיך ככה אחזור להיות שמן...” בפעם השנייה רבנו לגבי הבזבוזים שלי ,הוא אמר לי "שאני מבזבז בלי חשבון,ושאני לא יכול להמשיך ככה במיוחד בגלל שאין לי כרגע הכנסה,ושאם אני אמשיך אני אשרוף את כל הכסף שלי,ושכדאי שאני אשרוף את הויזה ואתחיל לצמצם”,אני אמרתי לו" שאני מאוד משתדל לצמצם,אבל יש דברים שאני לא מוכן לוותר עלהם,ושבקרוב המצב ישתפר”,והוא ענה "בקרוב לא ישאר לך כסף ואז נראה למי תבכה....” לא ישנתי כל הלילה בגלל הריבים האלו,לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שהוא אמר לי,איך יכול להיות שהם תמיד נגמרים אותו הדבר,שהוא צודק ואני טועה.... הסתכלתי עליו,הוא הפנה לי את הגב ויצא מהחדר,הסתכלתי על המצפון שלי עוזב את החדר,רציתי לקרוא לו שישאר,שלא ילך,שלא ישאיר אותי לבד ..... האם המצפון שלנו תמיד צודק ואנחנו טועים???? |