כותרות TheMarker >
    ';

    מה, אני חייב לקרוא לו בשם?

    מקום של מחשבות שמתורגמות למילים. סיטואציות, הגיגים וסתם דברים החולפים בראשי ובחיי.

    החיים על מצב אוטומט

    7 תגובות   יום שישי , 10/4/09, 12:58

    מעולם לא אהבתי תיבות הילוכים אוטומטיות. נכון שהן מקלות על פעולת הנהיגה, אבל הן פוגמות בחוויה.

    רגל שמאל נותרת חסרת תעסוקה [וראיתי לא מעט נהגים ש'מוציאים אותה לחופש' על לוח השעונים, או מקופלת על הכסא, תוך כדי נהיגה...), יד ימין נותרת להחזיק בהגה לאורך כל הנסיעה (או לשחק בתחנות של הרדיו. או להחזיק בסלולרי, או להחזיק בהגה בזמן שיד שמאל מאפרת את הסיגריה דרך החלון...). אבל בכל מצב, תיבת הילוכים אוטומטית גורמת לאיבוד השליטה המלא בתפעול הרכב. היא מחליפה הילוכים לבד (ולא תמיד מתי שצריך או רוצים), היא איטית יותר, מגבירה את צמאונו של המנוע (לאוקטן יקר...) והכי חשוב - אם המכונית נתקעת, אין אפילו אופציה להניע אותה בדחיפה... קריצה

    היום יש תיבות אוטומטיות 'חכמות', כאלה שאמורות לזהות ולהתאים את אופי פעולתן בהתאם לדפוסי הנהיגה שלך.

    יש גם כאלה המאפשרות 'תפעול ידני' של העברת ההילוכים באמצעות דחיפה או משיכה של ידית ההילוכים למעלה/למטה.

    אבל גם אלה עדיין משחקות ב'נדמה לי'. התיבה נותנת לנהג את התחושה שהוא שולט בעניינים, כאשר בעצם היא עדיין מחליטה איפה 'עובר הגבול' ומעלה או מורידה הילוך (ולפעמים אפילו שניים) כשלדעתה הנהג יצא מדעתו באמת רוצה למשוך את המנוע קצת מעבר לתחום היעיל (והמשעמם...?).

    בקיצור, המהנדס האלמוני, זה שתיכנן את התיבה, הוא זה שמכתיב לכם את הקצב ומגבלות הנהיגה. לכם ולכל מי שסביבכם.

     

    בכלל, נראה לי שאנחנו חיים בעולם של תהליכים אוטומטיים. אנחנו מתרגלים מהר מאוד לדברים, מפסיקים להסתכל ופשוט עוקבים אחרי ההרגלים שלנו (או של אחרים), מבלי לעצור לרגע לפני הפעולה ולראות האם אנחנו עומדים לעשות אותה נכון. אח"כ, אם עשינו טעות, אנחנו מנסים לתקן (בהשקעה גבוהה יותר מזו שהיינו אמורים להשקיע מלכתחילה), או פוטרים את עצמנו ותולים את האשמה בכך ש"זה לא כמו שאני רגיל"...

     

    בתחילת השבוע החלה בפורום צילום תחרות צילומים בנושא תל-אביב. החלטתי להשתתף ופירסמתי שם תמונה שצילמתי. שלחתי מסר לחברי בקפה, בבקשה שיככבו את התמונה כדי שלהגדיל את סיכויי הזכייה שלי (כן, פה ושם גם האגו שלי צריך איזה ליטוף קטן...).

    עד עכשיו, בערך עשרה מהם הגיבו לפניה שלי, נכנסו לדיון וכיכבו. אבל ארבעה מהם לא כיכבו את התמונה שלי, אלא את זו שאחרי.

    למה? פעולה אוטומטית.

    בשונה מפוסט אישי, בו האפשרות לככב נמצאת בתחתית הפוסט, בדיוני הפורומים ב'קפה' האפשרות הזו ממוקמת בראש כל תגובה.  למה זה מעוצב כך? למעצבי האתר הפתרונים (למרות שאני יכול לחשוב על הסבר הגיוני).

    כל תגובה מופרדת בקווי הפרדה מאלה שלפניה ואחריה, כך שאם מסתכלים אפשר לראות בברור לאיזו תגובה שייכת תיבת הכוכבים.

    אבל בשביל זה צריך לעצור ולהסתכל, לא לפעול באופן אוטומטי וללחוץ על תיבת הכוכבים הראשונה שמופיעה מתחת...

     

    אני עדיין אשמח לזכות בתחרות הזו, אבל בינתיים כבר זכיתי בשיעור קטן על אופן הפעולה של אנשים בעולם.

    זה מסביר למה: למה הרוב המוחלט של המכוניות הפרטיות במדינה הוא עם תיבת הילוכים אוטומטית; למה אנחנו ממשיכים לקטר על המצב (האישי או הכללי, זה לא משנה), אבל ממשיכים לתרום לקיבועו (אם לא להחרפתו); למה דברים הולכים כל כך 'קשה', מסובך ובירוקרטי - וכמעט תמיד עם מידה מסויימת של כוח.

     

    אתמול קראתי פוסט של מישהי, כאן בקפה, שעסק בשאלות על חירות. אז הנה, עוד נקודת התייחסות.

    הימים עכשיו הם ימי הפסח, חג החירות, בוא הוציא אותנו משה מעבדות במצריים לחירות בארץ ישראל.

    גם משה היה אחד שהעדיף לבחור את ההילוכים שלו בעצמו (הוא אפילו הסתובב עם מטה, שזה סוג של מוט הילוכים אבל גדול...).

    הוא יכול היה לבחור בחיי נוחות אוטומטיים בארמון פרעה, אבל במקום זה בחר בדרך אחרת, לא בהכרח קלה - אבל נכונה לדעתו ולפי בחירתו. זה לא היה קל, הוא ספג הרבה מכות לאורך הדרך ואפילו בסופה - אבל הוא השיג את המטרה החשובה באמת מבחינתו. חירות.

     

    אם נבחש את ההילוכים שלנו בעצמנו, במכונית או בחיים, זה לא משנה, נתקדם לכיוון הנכון, בקצב וביעילות הנכונים - עבורנו, כמו שהם מתאימים לנו. לא לפי התיבה האוטומטית.

     

    חג שמח! חיוך

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/4/09 09:43:

      אם נבחש את ההילוכים שלנו בעצמנו, במכונית או בחיים, זה לא משנה, נתקדם לכיוון הנכון, בקצב וביעילות הנכונים - עבורנו, כמו שהם מתאימים לנו. לא לפי התיבה האוטומטית.

       

      איזה משפט יפה אמרת.

      תמיד בשמחה

      בת שבע.

        19/4/09 19:25:


      למרות שגם לי יש תמונה שם (אפילו שתיים ששש אל תגלה)

      אני באופן אוטומטי מאחלת לך שתזכה , מכל הלב !חיוך

        17/4/09 17:25:

      רק גיר רגיל *
        14/4/09 11:20:

      ובכל זאת - אני לא חוזרת לגיר רגיל, לא צריך להגזים....
        14/4/09 11:19:


      יפה!

      ואת דבר אלוהים למשה "של נעליך מעל רגליך" אפשר גם להבין כקריאה להשיל את המנעולים מההרגלים, לא לפעול על אוטומט אלא מתוך הכרה פעילה, שמשתנה עם המתרחש...

        13/4/09 16:32:

      יש בזה משהו כשזה נוגע לחיים שלנו, לא לפעול בצורה אוטומטית.

      אבל לגבי רכבים, אני חייבת להודות שברגע שעליתי על אוטומט, שאלתי את עצמי למה להתאמץ כל כך בדרך,

      אם אפשר להגיע לאותו היעד בדיוק, בלחיצה פשוטה על הגז. בוא נגיד, שאני לגיר רגיל לא חוזרת.

      ולגבי החלטות אחרות בחיי, אני לא יכולה להגדיר אותן כאוטומטיות בכלל.

      חג חירות מידיות הילוכים שמח לך...

        10/4/09 14:11:


      "למה דברים הולכים כל כך 'קשה', מסובך ובירוקרטי - וכמעט תמיד עם מידה מסויימת של כוח."-

      כיא אנו בני האדם לוקחים הכל באורח קשה ומרשים לאמוציות שלנו להשתלט. מה גם שאסור להרתע מקושי כי אחרי הקושי מגיעה הקלה ומגיעים למטרה.

       

      חג שמח

      ובהצלחה

      עינב 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      @zooeretz@
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין