כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    היא ואני נפגשנו בברזיל... (טיזר ל"מסע חיי")

    26 תגובות   יום שישי , 10/4/09, 17:53

    הגעתי בזמן

    בתמונה : ג'ונתן האפרוברזילאי תחת הכובע והברזילרו האחר משמאלו, חבוש כובע שחור הגרמני המוזר והשני הנבוך ממנו... ומימין, אם ובתה מישראל 

     

     


    היא ואני נפגשנו בברזיל.

    פעם ראשונה פגשתי את לילי (שם בדוי), לפני שנתיים בעיירה איגוואסו

    שבדרום ברזיל. לילי, נענתה אז לקריאתה הטלפונית של בתה הצעירה (!):

    " אמא בואי אלי ! " וכמו שצריך, עלתה על אווירון ובאה.

    הפעם השניה שפגשתי אותה,

    הייתה היום כאן בקפה דה מארקר.

     

    אך בטרם ידעתי דבר על לילי

    הכרתי את בתה היפיפיה,

    עינת (שם בדוי). 

     

              ***

     

    ...סיימתי מקלחת טובה,

    שמתי פעמיי למעלה אל הבר

    בהוסטל,

    ללגום בירה צוננת 

    ולכתוב משהו הבייתה במייל,

    לשאול

    'איך הנכד בן 3 הימים, איך הבת היולדת ?

    לשלוח תמונות חדשות ולומר שוב

    שאגיע לברית המילה כשאשוב,

    בדיוק בזמן. 

     

    בתי הקדימה,

    ילדה כשבוע לפני המועד הצפוי,

    וכרטיסי שהוכנו מראש לא ניתנו לשינוי.

    בעצם גם לא היה צריך. 

     

    נודע לי בבואנוס, 

    כשחזרתי מכליפתה, מהקרחונים בדרום.  

    שאני סבא "מוצ'ילר בוגר" !

     

    רק עכשיו טירקתי בהרי הקרח וחציתי אגמים בשיט

    וחזרתי, ובדרך בפנינסולה וולדז עצרתי לטייל,

    לא רחוק מ"הנסיך הקטן",

    (לפחות מבית הדואר המקום בו נכתב הסיפור).

    שם, צללתי ושחיתי עם כלבי ים ממש 

    ליד אזור הלוויתנים הכחולים,

    כשאלה עדיין בנדודים,

    לא היו שם איתי.

     

    אבל הקטלן כן.

    בוולדז הם הופיעו בשעה שתיים בצהריים.

     

    לוויתן, קטלן שחור-לבן

    בגודל של צוללת,

    קטנה כזו. 

    הנה הוא הגיע משמאל,

    ראשון הגיח סנפירו,

    יצא קודם מהמים מצביע לשמים,

    וכשאני עומד נדהם מול חלום מתגשם,

    הוא הופיע, הרים ראש עם פה פעור...

    ועוד אחד,

    הגיח, סנפירו ראשון,

    מימין הוא חצה את מפלס גלי החוף,

    ויחד,

    התקיפו השניים בתנועת מלקחים את השבט כולו,

    לגמרי הפתיעו את אריות הים 

    ששכבו אז פרקדן לשפת המים 

    על החוף,

    ממש ליד גוש אזוב נע בשלוות צהרים מלאה.

     

    אבל זה לא חשוב עכשיו, זה לא העקר,

    אגב, אבל בקיצור, גם נגררתי עם רונית

    מרק ותומס בין הפינגווינים, המונים !  

    זה היה בפונטו טומבו,

    משם חזרתי,

    עצרתי ושתיתי תה וולשי וצולמתי

    עם דיאנה הנסיכה בכניסה לבית התה,

    משמאל ליד פורטרט שלה בעת ביקרה

    גם היא בנקודה.

     

    וחזרתי לפורט מדרין, משם באוטובוס לבואנוס

    שם בריקולטה, נודע מעמדי החדש,

    סבא מוצ'ילר.

     

    המתנתי יומיים

    ומבואנוס ארגנטינה

    טסתי לסן פאולו ברזיל,

    שם בשעתיים הפסדתי את האוטובוס

    לאיגוואסו, ואז,

    צעדתי חצי עולם אפל

    ולנתי לילה במוטל.

     

    למחרת בצהרים,

    ישוב הייתי שוב באוטובוס ראשון

    למפלי האיגוואסו.

     

    לאחר 36 שעות,

    מניף תרמיל גדול אל גבי,

    קושרו למותני ירדתי,

    תרמיל קטן כאקורדיון על חזי

    נשאתי,

    צועד הייתי אל חוץ הטרמינל הקטנטן,

    אל התחנה מול.

     

    איתי, צעד אפרו ברזילאי צעיר שלא הכרתי,

    ג'ונתן שמו הסתבר כשפנה אליי ושאל

    'איך יגיע להוסטל ? -, 

    אליו התברר גם אני צועד'.

     

    פורטוגז לא שפת אימי,

    גם לא שפת אמה וסבתה יוצאות רוסיה הן (עלו ב1922 לפלשתינה-א"י)

     

    'גם הוא לא יודע עברית' חשבתי ונוכל למצוא 'משהו, שפת אמצע'

    שתחבר ביננו לאותה מטרה.

     

    עלינו על האוטובוס המקומי, כחצי שעה

    נסיעה וירדנו, מול סמל ה-M המפורסם

    (ה- מ' למשתנה ! רחמנא ליצלן) של מקדונלדס.

    משם, על פי המפה באינטרנט,

    צעידה של חמש דקות דרומה

    וימינה, אנחנו בשער ההוסטל'...

    אכן.

     

    נרשמנו בלובי הקטנטן,

    וגו'נתן ירד איתי במדרגות אל החצר האחורית,

    נכנסנו יחד לחדר אחד לארבעה,

    בקומת הקרקע.

     

    בחדר ישב במיטת קומותיים על מיטת המסד

    איש מוזר,

    ממשוקף כבן עשרים ומשהו,

    לבוש ספק מורמון ספק באבאר, 

    אולי היימיש ?!...,

     

    מכנסיו קורדרוי עם עור,

    שחורים, עם פסים עבים ורחבים.

     

    נעול היה בנעלי חורף גסות ולגופו,

    לבש חולצת כותנה עשוייה בד גס.

    צחור לובנה בהק מבין כתמי לכלוך שחור וגווני אפור.

     

    עניבת עור חנקה בגרונו, שמשה כמרזב לזעתו אפו.

    עליה, על חולצתו,

    לבש ווסט חתוך עגול עשוי קורדרוי, עם סדרת כפתורי פנינה  

    ורצועות עור רקומות מגדירות כיסי בגד מסורתי.

     

    כובע שחור רחב שולים ועגול ראש,

    מונח היה היטב על ראשו,

    ועגלי זעה נטפו ממצחו אל רצפת החדר

    בחלקם פגשו ארגז עץ מהוקצע,

    מאורך וצר כארון מתים קצר.

     

    מאוחר יותר יתברר, כי יצר אותו בעצמו

    לשם 'משלוח' להוריו, בני כת קדומה בכפר גרמני צפוני. 

     

    משם, יתברר מאוחר יותר,

    יצא הוא למשימת התבגרות ועצמאות 

    שתמשך שנתיים.

     

    'דרכון' הכת כיומן משימה בכיסו,

    שם, חותם לו כל מעסיק שיימצא לו בדרכו,

    דרך, אותה עליו לעשות ללא סנט בכיס,

    אלא מפרנסה במלאכות יד, שמיומנותו בהן

    גבוהה, משהשיגה בעשורי חייו כמתלמד.

     

    החדר נקי ומואר ומאוורר על ידי מאוורר. 

     

    מבטו עלה מעל משקפיו, בינם לבין שולי כובעו הרחב,

    משם, הביטו עיניו הירוקות כמברכות, 'שלום'.

    כשקם להושיט יד, בלט אבזם אבנטו. 

     

    הלחות בחוץ ובחדר עמדה על תשעים אחוז והחום סביר.

     

    אבל מספיק דביק שאחליף בגדיי, אלה

    שמשו מהלך יממה ומחצה נסיעה מתישה.

     

    אז, נכנסתי למקלחת שמחוץ לחדר, בחצר.

    חפפתי בשמפו נשכח של 'מישהו' אחר,

    כמו כל מוצ'ילר,

    וכשיצאתי ועליתי אל הלובי שוב,

    לכתוב משהו קטן ולא חשוב 'שאשוב' - ,

    לפני הייתה ישובה על כסא מול הצג,

    יפיפיה צעירה, 

    מנסה שוב ושוב בנייד להתקשר

    וכל תנועה בגופה 'לחץ' אומרת !

     

    פניתי אליה באנגלית ושאלתי, 

    'אולי אוכל לסייע' ? -, והנה היא עונה כדוברת עברית מסתבר

    שאכן 'אבדה לה אמה'.

     

    ..."רק הגיעו בצהריים יחד להוסטל ומיד נסעה אמה, 

    חזרה לטרמינל 'לעמוד על שלה'

    ולדרוש מזוודה חדשה...

    ומאז לא שבה עדיין וכבר בוש.

     

    הצעירה, לחוצה ובצדק.

     

    חיוכה כמובן הלך ורחב בה, כשלקחתי יוזמה  

    ומהקבלה, ביקשתי לצלצל ואכן ומיד התברר,

    כי אמנם הייתה שם אמה אך עזבה משכבר,

    עברה למקום אחר.

     

    עדיין עלינו לאתר את האם האובדת ענבל ואני...

     

    הייתר,

    יופיע בזמן כפוסט מהמניין.

     

    פוסט ב"מסע חיי" על הקורות את אמה לילי ואותה עינת,

    עם הברזילרוס ואיתי גם,

    וכשג'ונתן התאהב וכו' הכל-, 

    גם מה שהיה בפרוגוואי,

    כולל השוד ברחוב ותאוות הבשרים

     

    וסיפור 'מזוודה חדשה'.

    הזוי...

    הגעתי אל תומר בזמן :}

     יש לך הזדמנות לקרוא את הפוסט הראשון, החשוב במסע חיי, 

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=944431       

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/09 10:17:

      צטט: דליה-תי 2009-05-09 20:31:18


      מרתק, ועושה חשק לעוד.

      כבר אצה-רצה לי לפוסט אשר תויג כמספר 1.

       

      תודה!

      תודה לך. יפה לך שאת עוברת להתחלה, המשיכי נא עימי

       

        9/5/09 20:31:


      מרתק, ועושה חשק לעוד.

      כבר אצה-רצה לי לפוסט אשר תויג כמספר 1.

       

      תודה!

        27/4/09 13:48:

      צטט: o historia 2009-04-26 03:44:13

      הי סיפור יפה
      נותן חשק עוד...
      להיתראות

       

      היי ברזילרו, 

      תודה

        26/4/09 03:44:


      הי סיפור יפה
      נותן חשק עוד...
      להיתראות
        21/4/09 09:35:

      צטט: רוקמת התחרה 2009-04-16 09:21:44

      צטט: רוקמת התחרה 2009-04-10 23:14:36

      קיבלת כוכב לכבוד ליזי

      חברתי היקרה מזה כ- ארבעים שנה.

      אשמח להמשיך ולקרוא את הסיפור

      המסופר יפה עד כה.

      תודה

       ולאחר ההכרות בנינו הכוכב הוא לכבודך

       

       

      היי, תודה רבה. שמחתי מאד להכיר ולארח אותך ואת ליזי בוודאי

      וגם את החברה שלה - שכנה שלי 'בהרחבה' שלא הכרתי קודם.

      אמנם זה 'מרגיש' אחרת מבג'ונגל ובסביבת לחות גבוהה וחם,

      אבל עדיין חוויה ברוכה. ד"ש חם מזוגתי, ששמחה לארח ולענות לליזי על שאלתה

      בגאווה והנאה רבה, ולהתראות...

       

       

        16/4/09 09:21:

      צטט: רוקמת התחרה 2009-04-10 23:14:36

      קיבלת כוכב לכבוד ליזי

      חברתי היקרה מזה כ- ארבעים שנה.

       

      אשמח להמשיך ולקרוא את הסיפור

      המסופר יפה עד כה.

       

      תודה

       ולאחר ההכרות בנינו הכוכב הוא לכבודך

       

        13/4/09 13:04:

      צטט: המוצ'ילר 2009-04-11 09:19:54

      צטט: רוקמת התחרה 2009-04-10 23:14:36

      קיבלת כוכב לכבוד ליזי

      חברתי היקרה מזה כ- ארבעים שנה.

      אשמח להמשיך ולקרוא את הסיפור

      המסופר יפה עד כה.

      תודה

      כוכבים לכבוד ליזי תני לה למה לי ?

      אותי קראי להנאה. אגב, נולדתן יחד ?

      :}

       

      ..."יפה עד כה" ?!

      מפחיד.

      תודה לך

       

      מעניין העיסוק שלך.

       

       

      כן נולדנו ביחד.....

      תודה על המחמאה

        12/4/09 23:40:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-04-12 22:53:50

      100 מטרים לו צעדתי, הייתי נופל שדוד ללא נשימה...

      ואיתך, ארצות עברתי, הרים ועמקים ועוד רוחי בי, להמשיך...

      תודה שקראת משהו קטן, משלי.

      רוב הזמן ריחפתי "שדוד ללא נשימה" ובחלקו דאיתי גם מעל "הרים", שוקע ל"עמקים"

      עד ש"רוחי" חזרה, עלתה שוב באפי ושבתי אל מולדתי.

      קרא את סיפור המסע, פוסט ביי פוסט ואשתף אותך בחוויה העצומה שלי,

      של התפקרות התפכחות והשלמה.

       

      אז מה שף, אדע ממך איפה בנית בית, או לא ?

      אבי סבי הקים את יסוד המעלה, אבי פיקד על ההסתערות ב"נבי יושע" נוטר היה בכפר גלעדי...

      ממקימי חטיבה 7 ובששת הימים כבש את הגולן (לא לבד) בא מג'נין (עם חט' 188)

      בקיצור, אתה גר מול סיפור חיי. אבל לא ברור לי בדיוק היכן :}

       

      וכל הכבוד לך על השינוי המהותי והמון הצלחה

      100 מטרים לו צעדתי, הייתי נופל שדוד ללא נשימה...

      ואיתך, ארצות עברתי, הרים ועמקים ועוד רוחי בי, להמשיך...

        11/4/09 13:12:

      צטט: irisoded 2009-04-11 12:49:10

      בין לבין סיפורי המסע אתה שוזר טלנובלות, חתיכת הפרעה, אבל אני מניחה שאלה החיים.

       

      אווץ' סליחה.

       

      אבל על ועם מה שהיה, אני חי יאי... יאי.. יאי...

        11/4/09 12:49:
      בין לבין סיפורי המסע אתה שוזר טלנובלות, חתיכת הפרעה, אבל אני מניחה שאלה החיים.
        11/4/09 09:19:

      צטט: רוקמת התחרה 2009-04-10 23:14:36

      קיבלת כוכב לכבוד ליזי

      חברתי היקרה מזה כ- ארבעים שנה.

      אשמח להמשיך ולקרוא את הסיפור

      המסופר יפה עד כה.

      תודה

      כוכבים לכבוד ליזי תני לה למה לי ?

      אותי קראי להנאה. אגב, נולדתן יחד ?

      :}

       

      ..."יפה עד כה" ?!

      מפחיד.

      תודה לך

       

      מעניין העיסוק שלך.

        11/4/09 09:17:

      צטט: שברון הלב 2009-04-10 22:03:29


      שמחתי לקרוא סיפור מרתק על מסע מופלא(עדיין לא הספקתי לעבור על כל הפוסטים הקודמים)כל הכבוד על כתיבה קולחת ומענינת המשך...

       

       

      ברוכה הבאה אלי, תודה רבה
        11/4/09 09:16:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-04-10 22:00:56


      מוצ'ילר יקר,

      כתיבתך סוחפת ומרתקת ורקע התמונות סביב קצת ממחיש את אווירת המקום. אני הולכת במסע  איתך.

      מחכה לקטע הבא *

      שבת שלום,

       

      תודה, שבת שלום

        11/4/09 09:16:

      צטט: דסיקה 2009-04-10 20:43:09


      סיפור מסע מרתק.

      השארת טעם של עוד.

      מחכה להמשך.

      תודה*

       

      תודה, יבוא

        10/4/09 23:14:

      קיבלת כוכב לכבוד ליזי

      חברתי היקרה מזה כ- ארבעים שנה.

       

      אשמח להמשיך ולקרוא את הסיפור

      המסופר יפה עד כה.

       

      תודה

        10/4/09 22:03:

      שמחתי לקרוא סיפור מרתק על מסע מופלא(עדיין לא הספקתי לעבור על כל הפוסטים הקודמים)כל הכבוד על כתיבה קולחת ומענינת המשך...
        10/4/09 22:00:


      מוצ'ילר יקר,

      כתיבתך סוחפת ומרתקת ורקע התמונות סביב קצת ממחיש את אווירת המקום. אני הולכת במסע  איתך.

      מחכה לקטע הבא *

      שבת שלום,

        10/4/09 20:43:


      סיפור מסע מרתק.

      השארת טעם של עוד.

      מחכה להמשך.

      תודה*

        10/4/09 20:16:

      צטט: המוצ'ילר 2009-04-10 20:03:49

      כן..מעניין לקרוא על קורות אם ובתה עוד ועוד ועוד

      אולי תכתוב עליהן יותר בקרוב..זה דיי מעניין

      ללא ספק יפייפיות :-) :-)

      צטט: מנוליה 2009-04-10 19:52:48

      היי היי מוצילר יקר

      לא יכולת לכתוב על המסע ובמיוחד בדרום ברזיל טוב יותר

      כולי חיוכים ..הכתיבה שלך מדהימה..נשארתי פעורת פה

      הסתקרנתי והתשובה הגיע דיי מהר

      תודה ששיתפת אותי ואת החברים כאן עם החוויות המדהימות

      שעברו עליך..נראה לי שזכור לך כל פרט ופרט מה שבדרך כלל

      נהוג לשכוח אצל אחרים

      שוב עברתי חוויה..ותודה על כך

      מנוליה

       

      ממש, רק קצה קצהה של חוויה מרגשת מהיום. עוד תקראי על קורות האם ובתה, אגב, יפיפיות לא !?  

       

       

       

        10/4/09 20:04:

      צטט: pinkason1 2009-04-10 19:59:30

      שבת שלום וחג שמח

       

       

      היי גם לך
        10/4/09 20:03:

      צטט: מנוליה 2009-04-10 19:52:48

      היי היי מוצילר יקר

      לא יכולת לכתוב על המסע ובמיוחד בדרום ברזיל טוב יותר

      כולי חיוכים ..הכתיבה שלך מדהימה..נשארתי פעורת פה

      הסתקרנתי והתשובה הגיע דיי מהר

      תודה ששיתפת אותי ואת החברים כאן עם החוויות המדהימות

      שעברו עליך..נראה לי שזכור לך כל פרט ופרט מה שבדרך כלל

      נהוג לשכוח אצל אחרים

      שוב עברתי חוויה..ותודה על כך

      מנוליה

       

      ממש, רק קצה קצהה של חוויה מרגשת מהיום. עוד תקראי על קורות האם ובתה, אגב, יפיפיות לא !?  

       

        10/4/09 20:02:

      צטט: naomi P 2009-04-10 19:52:11

      WOW

      כמה מרתק המסע

      אהבתי את כתיבתך*

      חג שמח ושבת שלום

       

      תודה נעמי ושבת שלום גם לך.

       

        10/4/09 19:59:
      שבת שלום וחג שמח
        10/4/09 19:52:

      היי היי מוצילר יקר

      לא יכולת לכתוב על המסע ובמיוחד בדרום ברזיל טוב יותר

      כולי חיוכים ..הכתיבה שלך מדהימה..נשארתי פעורת פה

      הסתקרנתי והתשובה הגיע דיי מהר

      תודה ששיתפת אותי ואת החברים כאן עם החוויות המדהימות

      שעברו עליך..נראה לי שזכור לך כל פרט ופרט מה שבדרך כלל

      נהוג לשכוח אצל אחרים

      שוב עברתי חוויה..ותודה על כך

      מנוליה

       

        10/4/09 19:52:

      WOW

      כמה מרתק המסע

      אהבתי את כתיבתך*

      חג שמח ושבת שלום

       

      פרופיל

      הטרמילר The Tarmiler
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון