כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סיטואציות.

    לא כל מה שנכתב היום,
    קרה אתמול.
    אפשר להירגע עם החיבוקים.

    פוסטים אחרונים

    צריך להתחיל איפשהו.

    20 תגובות   יום שישי , 10/4/09, 22:56

    אז חזרתי לזירה האינטרנטית ממש לא מזמן.

    קצת בשוק עליי להודות, עם גמגומים קלים...

    רק עכשיו מעכלת דברים שקרו מזמן (קובי אוז היקר שלי, טיפקס התפרקו?!) ולא שלא שמעתי,

    אני פשוט בדיליי.

    אחרי הכל בארבע השנים האחרונות הקדשתי את כל כולי למתנה של חיי- בתי הקטנה מאי, וכל מה שנמצא סביבי קשור לערוץ הופ, חוגים ואמנים גדולים כדורה  סבא טוביה ורינת.

    תודה לאל שהגמילה מיובל המבולבל מצליחה לי.

    אני אם חד הורית ש"התהפכו" לה החיים ומצאה עצמה פשוט מתחילה מהתחלה. לא פשוט. לא ממש מוצאת את עצמי. הכתר נפל וכל היהלומים התפזרו על הרצפה.

    אותו מקום עבודה אך בעיר אחרת, אוכלוסיה שונה ושיחות רחוב בשפה לא מוכרת לי. כשזזים מתל אביב קצת שמאלה, ההרגלים הופכים עקשניים.

    אני מתאמנת בכל יום על ח' וע' ואפילו מצליחה לזכור את המילים של השירים של אייל גולן.

    הלחן הוא כבר משהו אחר. אני מודה שלוקח לסובבים אותי כמה שניות טובות לזהות את השיר, אך אני זוכה להצלחה גדולה. כפיים.

    יש לי כישרון לזהות את המילה המשותפת לכל זרם ושמתי לב שכאן יש הרבה "לילללה".

    מותר לי לכתוב, אחרי הכל אני משתייכת לשני הצדדים- חצי רומניה וחצי מרוקאית, מתכחשת לשניהם.

    לא באמת, אני פשוט מטושטשת, וככל שאני מנסה יותר להתקרב למראה ולראות בבירור, אני נתקעת תמיד עם האף.

    אז הפסקתי להסתכל במראה.

    "לילה".

    הנה אני מזדהה...

    יש משהו בשעות הקטנות, שמשאיר אותי ערה. אולי אני בחיפושים אחרי עצמי, מנסה לגלות מחדש איפה המוזיקה שלי (מפחיד עידן האימיול...)מסתכלת בערגה על דיסקים שנקנו בעבר ב85 ש"ח האחד, ומתענגת על התווית. דפוקה, מה לעשות...

    עוברת לספרים ומחייכת. היום אני לומדת לקרוא שלושה ספרים ביחד כדי להדביק את הפער, וגם כך את רובם אני קוראת בשירותים, עד שקוראים לי בשאגה "אמא...!!!" יושבת לי על האסלה בישיבה מזרחית, הדלת סגורה, שחלילה לא יתפסו אותי עם המכנסיים למעלה, וגרוע מכך שהקטנה לא תאמץ את הרעיון שזהו מקומם של הספרים.

    דוז פוואה, סקאלי, סיימת את האלכימאי. ספר חדש, 1988.

    באיזו שנה אנחנו? אה כן, 2009. אימיול שכחתי...

    איפה אני, מי אני.

    אני מגיעה מעולם התקשור, מהעולם הרוחני, והבית הקטן והחם שלנו(תודה אלוהים) מזכיר לי תמיד מי אני, מי האנשים היקרים לי, מה היכולות שלי, כמה כוחות יש לי. ויש לי.

    פאווז. מסדרת את הטבלה.

    אני טיפוס אופטימי סך הכל.

    אז פה ושם אני מתחילה ומסיימת קשרים, הפכתי מטיפוס של כפיות לנוגדת מערכות יחסים, כפי שכבר כתבתי אני לומדת. כל הזמן לומדת.

    לא יודעת לעשות זוגיות. הלבד הזה - מתרגלים אליו מהר מאוד חייבת לציין, וככל שהשנים חולפות אתה מוצא את עצמך קנאי לפרטיות שלך ואוי למי שיעז לנסות להיכנס לתמונת הנוף שתלויה במרכז הסלון.

    אני מחלקת דואר, פוגשת כל מיני טיפוסים, ויש לי חומר ל57 תסריטים. יש לי אחלה דמויות, ויופי של משפטים, אך הכל מטושטש אצלי כאן בפנים. חצי ספר קבור בערימות של דפים כבר שבע שנים.

    אז אמרתי לעצמי חייבים להתחיל איפשהו, ופעם המורה שלי לתסריטאות אמר משפט שנחרט אצלי בראש: "שחררי את העט", וזה בעצם מה שאני עושה.

    אני פשוט כותבת. המקלדת רצה, מנסה להשיג את המחשבות, כשהכל מתערבב לו במין כאוס מתוק עטוף בהתרגשות של התחלה חדשה.

    אני כותבת לעצמי בעיקר, אולי שחור על לבן יבליט יותר את המחשבות ויעשה לי קצת סדר בבלאגן.

    ואולי על מנת לפנות מקום לאנשים חדשים בחיים שלי (שלנו), שמבינים מה לעזאזל אני רוצה.

    הזדהות אני חושבת, הקלה אני בטוחה.

    אולי אפילו "הנחה" במירוץ המטורף הזה של החיים.

    לבד לי, עייפתי.

    מאי היא כל החיים שלי, הברכה שלי, הסיבה לקום בבוקר ולראות את קסם הבריאה (חמסה).

    ואולי רק בזכותה אני כאן, כותבת, מנסה למלא את המצברים ולהמשיך להיות איזה אנרג'יזר- רק עם סוללה חדשה.

    אני מתכופפת.

    אני חושבת שמצאתי יהלום אחד על הרצפה.

    גם אם ייקח לי זמן למצוא את הכתר, אני יודעת שאני בדרך הנכונה.

    תודה אלוהים,

    תודה לך מלאכית מדהימה,

    אני אוהבת אותך עדדדדדדדד השמיים ובחזרה.

    הנה- התחלה.

     


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/2/11 11:29:
      בכנות לא קראתי כאן הרבה פוסטים כל כך יפים, ושפה כל כך עשירה.

      והקטע המרגש והנכון שלדעתי הינו שיאו של הפוסט זה "מאי היא כל החיים שלי, הברכה שלי, הסיבה לקום בבוקר ולראות את קסם הבריאה (חמסה). "

      ועוד ראיתי שאת כולך אמונה, ללא ספק תמצאי עוד ועוד יהלומים.
        24/1/11 22:55:
      והכל מתחיל ונגמר "בצריך להתחיל איפשהוא"-משפט שממש בא לי טוב עכשיו!

      מעבר לזה הפוסט מאוד מרגש:)
        3/9/10 11:07:
      איך פיספסתי את הפוסט הזה שלך שנכתב די מזמן...
      מאחלת שנה טוה מאוד
      מתיקות ואהבה
      a.
        2/9/10 01:45:

      לשנה החדשה...

      יקרה שאת,

        20/11/09 22:54:

      צטט: צבע השרב 2009-11-20 21:53:35

      איזו התחלה יפה

      תודה למלאכית, ולך, צ"ה

      תודה לך יקרה,

      אישית וגדולה.

      תודה.

       

        20/11/09 21:53:

      איזו התחלה יפה

      תודה למלאכית, ולך, צ"ה

        20/11/09 20:24:

      צטט: הדר כהן 2009-11-20 17:41:52

      שמחה שיצא לי להתקל במילים האלה שלך היום.

      את.מדהימה.

      תודה הדר,

      את מדהימה בעצמך.

      לאט לאט נכנסת ללב...

       

        20/11/09 17:41:

      שמחה שיצא לי להתקל במילים האלה שלך היום.

      את.מדהימה.

        8/5/09 18:57:

      צטט: מאיה113 2009-05-08 17:05:15

      כוכב יפתי.

      הכתר כבר על ראשך

      רק הניחי את היהלום איפה שתרצי.

      את נפלאה ונהדרת.

      מי כמוני יודע.

      קיבלתי זכות גדולה להכיר אותך.

      תודה לך למאי שאתם בעולמי.

      תבורכי יפה שלי.

      אוהבת מהלב תמיד ומברכת על הזכות

      שלי איתך.

       

       

      הזכות היא שלי, יקרה .

      תודה לך שאת עוטפת אותנו, שומרת, ודואגת תמיד להראות את האור- עם הכתר ובלעדיו,

      היהלומים הם האנשים שאנו "אוספים" בדרך...

      אוהבת אותך,

      סקאלי.

      שבת ברכה :)

        8/5/09 18:54:

      צטט: ברייקי 2009-05-08 16:50:17


      רחלי היקרה!

      היה לי מעניין לקרוא את הפוסט הראשון שלך.

       

      את כותבת מאוד יפה בעיני.*

       

      מאחלת לך ולמאי הרבה שמחה ובריאות.

       

      תודה לך

       

      ברייקי 

      אסתרשמיר

       

       

      אסתר (ברייקי) היקרה,

      תבורכי על המילים, האיחולים, והקריאה...

      תודה מכל הלב,

      סקאלי.

      שבת מבורכת וקסומה שתהיה לך :)

        8/5/09 17:05:

      כוכב יפתי.

      הכתר כבר על ראשך

      רק הניחי את היהלום איפה שתרצי.

      את נפלאה ונהדרת.

      מי כמוני יודע.

      קיבלתי זכות גדולה להכיר אותך.

      תודה לך למאי שאתם בעולמי.

      תבורכי יפה שלי.

      אוהבת מהלב תמיד ומברכת על הזכות

      שלי איתך.

        8/5/09 16:50:


      רחלי היקרה!

      היה לי מעניין לקרוא את הפוסט הראשון שלך.

       

      את כותבת מאוד יפה בעיני.*

       

      מאחלת לך ולמאי הרבה שמחה ובריאות.

       

      תודה לך

       

      ברייקי 

      אסתרשמיר

       

        25/4/09 08:41:

      צטט: shulamit near 2009-04-21 05:44:12

      חברות?

       

       

      ברור ברור ברור :)
        21/4/09 05:44:
      חברות?
        12/4/09 23:55:

      צטט: yaniv d 2009-04-12 23:48:42

      משובח את כותבת

      ומציירת

       

      יניב!

      לא כתבתי לך שאני לא טובה עם מחמאות?

      אני בדר"כ בורחת---------->

      תודה פעם.....חמישים.

        12/4/09 23:48:

      משובח את כותבת

      ומציירת

        12/4/09 22:44:

      צטט: art1 2009-04-12 22:18:48


      הנה יש לך עוד אחד  :-)

       

      חחחח תודהנבוך

        12/4/09 22:18:

      הנה יש לך עוד אחד  :-)
        11/4/09 21:15:
      יאאאאאאאא איזה כייף לי יש לי כוכב!!!! תודה יקרה :) הולכת לרקוד בסלון... עוד לא ממש הבנתי את עניין הכוכבים פה. שבוע מבורך.
        11/4/09 20:44:


      התחלה יפה(-: מזדהה עם חלק מהדברים ואוהבת את הדרך בה את מתארת... מכאן אפשר רק לנסוק מעלה!

       

      והנה מושג חדש שלמדתי פה - כיכבתי אותך כי מגיע לך!

       

      שבוע משובח !

      תגיות

      פרופיל

      scally
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין